ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ספטמבר 2020

ספטמבר
1 בספטמבר 2020	הכדורגלן הספרדי דויד וייה במדי אתלטיקו מדריד ב-2013, חוגג, לאחר שהבקיע שער הכדורגלן הספרדי דויד וייה חוגג, לאחר שהבקיע שער במדי אתלטיקו מדריד ב-2013. וייה, ששיחק בעמדת החלוץ, הופיע לאורך הקריירה במדי מספר קבוצות בליגת העל הספרדית בכדורגל. הוא שיחק גם בנבחרת הלאומית של ספרד, והוא מלך השערים שלה בכל הזמנים במשחקים בינלאומיים, ובפרט במשחקי גביע העולם בכדורגל. נחשב לאחד מטובי החלוצים של דורו, ולאחד משחקני ההתקפה הספרדיים הטובים ביותר בתולדות הכדורגל.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2020	"הספרן", ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. דמותו של הספרן מורכבת מערימה של ספרים, שערו - דפיו של ספר המתנפנפים. אוזניו ואצבעותיו - סימניות בד הבולטות מספר. הספרן, ציור מעשה ידי ג'וזפה ארצ'ימבולדו. ארצ'ימבולדו נודע בדיוקנאותיו שהורכבו מאלמנטים שונים הכוללים פירות, ירקות, פרחים, דגים וספרים. בשנת 1562 מונה ארצ'ימבולדו לתפקיד צייר החצר של קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן השני. סגנונו באותה תקופה היה יוצא דופן, ולמעשה כיום ניתן לאפיין את ציוריו כשייכים לסגנון הסוריאליזם, אף שקדמו בכ-350 שנה להולדתו של סגנון זה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2020	תמונה בשחור לבן. טקס כניעה מאולתר בעת כיבוש ירושלים בידי הבריטים. הנוכחים בטקס עומדים בשורה, ופונים לעבר הצופה. בין הנוכחים בתצלום ניתן לראות שני סמלים בריטים במדים ובקסדה, את ראש עיריית ירושלים חוסיין אל-חוסייני (חוסיין אפנדי), מפקדי משטרה וגם את סלים, נהג הכרכרה של אחמד ג'מאל פאשה, נושא את הדגל הלבן המאולתר. הילד הנראה בתמונה הוא מנשה אלישר. טקס כניעה מאולתר בעת כיבוש ירושלים בידי הבריטים, אחד מרגעי השיא במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. ירושלים נכנעה בפני הצבא הבריטי ללא קרב ב-9 בדצמבר 1917, אחרי שהצבא העות'מאני נסוג מהעיר בלילה הקודם. בין הנוכחים בתצלום ניתן לראות שני סמלים בריטים במדים ובקסדה, את ראש עיריית ירושלים חוסיין אל-חוסייני (חוסיין אפנדי), מפקדי משטרה וגם את סלים, נהג הכרכרה של אחמד ג'מאל פאשה, נושא את הדגל הלבן המאולתר. הילד הנראה בתמונה הוא מנשה אלישר.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2020	אסטלת הרעב היא כתובת הירוגליפית בכתב חרטומים. במרכז התמונה סלע גדול, סדוק לרוחבו בסדק אחד רחב, ועליו כתב החרתומים. בקדמת התמונה חול שעליו אבנים בצבע סלע האסטלה. אסטלת הרעב היא כתובת הירוגליפית בכתב חרטומים השוכנת באי סהל על הנילוס מדרום לעיר אסואן במצרים העליונה. הכתובת עוסקת בשבע שנות בצורת ורעב בתקופת שלטונו של המלך ג'וסר מהשושלת השלישית ששלט במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-27 לפנה"ס. הערכת החוקרים היא שהכתובת נכתבה בתקופת בית תלמי ששלטה במצרים בין השנים 30-323 לפנה"ס. הכתובת נמצאה ותועדה על ידי פלינדרס פיטרי בעת מסעו בשנת 1887 לאורך הנילוס לדרום מצרים.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2020	טירת סנטאנג'לו וגשר סנטאנג'לו ברומא, בשעת לילה. הטירה במרכז התמונה, צורתה כמגדל עגול. הגשר שמוליך אליה במרכז התמונה - מקשר בין הצופה לטירה המוארת. שני פסלי מלאכים משני צידי הגשר - צבעם לבן והם מוארים. טירת סנטאנג'לו וגשר סנטאנג'לו ברומא, בשעת לילה. טירת סנטאנג'לו הייתה במקור מאוזולאום שנבנה על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס עבור עצמו. המבנה ממוקם בקרבת הוותיקן ושימש במשך מאות שנים כמצודה וטירה. החל מהמאה ה-14 הפך המבנה למצודה אפיפיורית. האפיפיור ניקולאוס השלישי קישר את המצודה לבזיליקת פטרוס הקדוש במסדרון מבוצר שכונה "הפאסטו". המצודה שימשה מקלט לאפיפיור קלמנס השביעי בעת המצור של קארל החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1527. כיום הטירה משמשת מוזיאון.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2020	תבליט מנורה באתר ארכאולוגי בית שערים במערת ארון הקודש. מנורת שבעת הקנים הייתה מנורת זהב, שהוצבה במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש. המנורה היא אחד מסמליו של העם היהודי וסמלה הרשמי של מדינת ישראל. תבליט המנורה שבתמונה נמצא באתר הארכאולוגי בית שערים במערת ארון הקודש, בתוך מתחם של מערות קבורה שבו נמצאו תבליטי מנורה נוספים. היישוב בית שערים פרח בין המאות ה-2 וה-4 לספירה. ביישוב חי רבי יהודה הנשיא וגם נקבר בו. בעקבות קבורת רבי יהודה הנשיא, הגיעו לאתר יהודים רבים מכל רחבי המזרח הקרוב שרצו להיקבר לידו. באתר נמצאו קברים של יהודים מגבל, מתדמור, מצידון, מחמיר שבתימן, מאנטיוכיה ומעוד מקומות במזרח הקרוב.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2020	שביל עץ שעובר מעל הביצה בשמורת עין אפק השביל הצף בשמורת עין אפק, שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן ואת האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר רמסר" בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2020	כיכר הארבעה. בחזית התמונה חומת אבן נמוכה שעליה שם הכיכר, ולפניה פרחים. במרכז הכיכר עצי דקל. כיכר הארבעה בבאר שבע, ממוקמת בסמוך לסניף בנק הפועלים בשכונת נווה זאב. הכיכר מנציחה את זכרם של ארבעת הרוגי הרצח בסניף בנק הפועלים בבאר שבע, שאירע בשנת 2013. זהו מקרה הרצח בבנק ובכלל (שאינו אירוע ביטחוני) מהגדולים שאירעו בישראל. בכיכר נטועים עצי דקל, המוקפים בארבעה לוחות לבנים, שעליהם חרוטים שמות הנופלים. לוחות הלבנים מדמות את סגנון הבניה העות'מאני בעיר העתיקה של באר שבע, בה בנויים מבנים כמו בית עארף אל-עארף, בית מרקחת הנגב ועוד.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2020	מבט מהאוויר. בתמונה מדשאה גדולה, שעל עולה מסומנים עיגולים שמרחקים קבועים ביניהם. בחלק מהעיגולים ניתן לראות אנשים יושבים, שוכבים על הדשא, שוכבים על שמיכות, או עושים פיקניק. מרבית העיגולים ריקים מאנשים. פארק בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית, ובו המדשאה מסומנת בעיגולים על מנת לאפשר קיום ריחוק חברתי בימי מגפת הקורונה, 23 במאי 2020. ריחוק חברתי הוא מקבץ של פעולות התנהגותיות למניעת התפשטות זיהום באוכלוסייה. מטרת הריחוק החברתי היא הפחתת הסיכוי להעברת מיקרואורגניזמים מנשאי זיהום לאנשים אחרים, על מנת למזער את שיעור התחלואה ולהאט או אף לעצור את התפשטותה של מחלה מידבקת בקרב הציבור.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2020	ארון אחירם - סרקופג אבן. ארון אחירם במוזיאון הלאומי של ביירות - סרקופג שהתגלה בנקרופוליס המלכותי של העיר הקדומה גבל שבלבנון. על הסרקופג נמצאה כתובת חקוקה בכתב פיניקי המציינת את שמו של מלך פיניקי בשם אחירם. הכתובת מתוארכת לשנת 1000 לפנה"ס לערך.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2020	שתי אלומות אור מנציחות את המקום בו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר. שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2020	נשיא ארצות הברית ברק אובמה מעניק בהפתעה גמורה את מדליית החירות הנשיאותית לג'ו ביידן. ביידן ואובמה במרכז התמונה. ביידן מביט לימין התמונה. אובמה מאחוריו מניח על צווארו את סרט המדליה. מדליית החירות הנשיאותית היא, יחד עם מדליית הזהב של הקונגרס, אחת משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית. בתמונה, נשיא ארצות הברית ברק אובמה — באחת מפעולותיו האחרונות כנשיא — מעניק בהפתעה גמורה את מדליית החירות הנשיאותית לג'ו ביידן, מי שהיה סגנו ועמיתו למירוץ. ביידן הוזמן להרמת כוסית לכבוד סיום כהונת ממשל אובמה, אך לפני עשרות עיתונאים ולעיני האומה כולה, עוטר במדליה. הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה בה אובמה העניק את מדליית החירות הנשיאותית עם אות הוקרה, כבוד ששלושת קודמיו שמרו רק לנשיא לשעבר רונלד רייגן, למזכיר המדינה לשעבר קולין פאוול ולאפיפיור יוחנן פאולוס השני.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2020	תצלום בשחור לבן. וודי גאת'רי, במרכז התמונה, יושב ואוחז בגיטרה שעליה כתוב ״המכונה הזו הורגת פשיסטים״. גופו של ג'תרי לכיוון הצופה, ופניו פונים לשמאל התמונה. הוא לובש חולצת כפתורים מפוספסת, ולראשו כובע בארט. וודי גאת'רי, מרץ 1943, אוחז בגיטרה שעליה כתוב ״המכונה הזו הורגת פשיסטים״. גאת׳רי היה משורר, זמר ופעיל פוליטי אמריקאי. הוא כתב שירי מחאה ופולק מפורסמים רבים, והיה מראשוני הזמרים-המשוררים שכתבו שירי מחאה בארצות הברית. הוא היווה מודל לחיקוי ליוצרים רבים, בהם רמבלינג ג'ק אליוט, בוב דילן, ג'וני קאש, ברוס ספרינגסטין ופיט סיגר. רבים משיריו עוסקים בחוויותיו בתקופת "אגן האבק" במהלך "השפל הגדול", כאשר נדד עם חקלאים שנעקרו מאוקלהומה לקליפורניה ולמד את שירי הפולק והבלוז המסורתיים שלהם, מה שזיכה אותו בכינוי "טרובדור אגן האבק".	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2020	תמונה בשחור לבן, כולם יושבים על מדרגות ומביטים לכיוון הצופה. חברי להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. מימין לשמאל: שורה ראשונה – נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה – אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית – שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית) – יואל זילברג. חברי להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. מימין לשמאל: שורה ראשונה – נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה – אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית – שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית) – יואל זילברג. הצ'יזבטרון הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח ושל צה"ל בראשית הקמתו, והתקיימה מינואר 1948 ועד שנת 1950. היא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בישראל (קדמה לה להקת הבריגדה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר).	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2020	תמונה בשחור-לבן. אגתה ישובה, מביטה לצד ימין התמונה, כשהיא עונדת משקפיה, לובשת מעיל פרווה, ולצווארה שתי שרשראות פנינים. לראשה כובע פרחוני. דיים אָגָאתָה מרי קלאריסה כְּרִיסְטִי בהולנד בתמונה מ-17 בנובמבר 1964. אגאתה כריסטי הייתה סופרת ומחזאית בריטית, שהתפרסמה בעיקר בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה במהלך המאה ה-20.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2020	הרב נח גד וינטרוב (משמאל), לבוש בקפוטה לבנה כמנהג אנשי ירושלים' מביט לכיוון הצופה, ולצדו, בימין התמונה, הרב ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, לובש טלית, אוחז בידו של וינטרוב. הרב נח גד וינטרוב (משמאל), לבוש בקפוטה לבנה כמנהג אנשי ירושלים, ולצדו הרב ירחמיאל יהודה מאיר קאליש בנו של הרב שמעון שלום קאליש. בשנים תרצ"ג - תרצ"ד שבהן התגורר בארץ ישראל רבי שמעון שלום קאליש מחסידות אמשינוב, ליווה אותו החסיד נח גד וינטרוב וכתב מפיו את דברי תורתו, שלאחר מכן יצאו לאור בספר 'אמרות טהורות'.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2020	יהודי- תימני תוקע בשופר, שנות ה-30 של המאה ה-20. יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2020	פרי רימון חצוי. ניתן לראות את גרעיניו הרבים האדומים. רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר. פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר באופן נרחב מאז העת העתיקה, הודות לחיי המדף הארוכים שלו, לטעמו ולסגולות הרפואיות שיוחסו לו. הרימון נמנה עם שבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון".	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2020	פרט מפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה. פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2020	רחל המשוררת רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 20 בספטמבר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט שלהּ, "רחל" (ולעיתים רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2020	ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2020	יער בגרמניה בסתיו. בעונת הסתיו מתרחשת באזורים הממוזגים תופעת השלכת - העלים משנים את צבעם ונושרים מן העצים. יער בהיידלברג שבגרמניה בסתיו. בעונת הסתיו מתרחשת באזורים הממוזגים תופעת השלכת - העלים משנים את צבעם ונושרים מן העצים.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2020	חיפושית ממשפחת החִדְקוֹנִיתיים שיושבת על בלוט הנראה בתמונה. החיפושית במרכז התמונה. ראשה פונה לשמאל התמונה והחדק שלה פונה לפינה הימנית התחתונה של התמונה. חיפושית ממשפחת החִדְקוֹנִיתיים שנאספה מעץ אלון (יושבת על בלוט הנראה בתמונה) באוקלנד, במדינת קליפורניה שבארצות הברית. החדקונית מתאפיינת לרוב בקדמת ראש מאורכת הדומה לחדק, עם גפי הפה בקצה שלה. משפחת החדקוניתיים היא משפחה עשירה מאוד במינים, ומונה למעלה מ-60,000 כאלה. המין חדקונית הדקל האדומה נפוץ בארץ ישראל והמית דקלים רבים.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2020	קריל אנטארקטי קריל אנטארקטי הוא מין של סרטן זעיר ממשפחת הקריליים החי באוקיינוס הדרומי. הקריל האנטארקטי חי בנחילים גדולים, שיכולים לכלול בין עשרת אלפים לשלושים אלף פרטים למ"ק. הוא ניזון מפיטופלנקטון. אורכו עד 6 ס"מ ומשקלו עד 2 גרם. הקריל ממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של אנטארקטיקה, והוא אחד מהמינים הנפוצים ביותר בעולם. אוכלוסיית כל הקרילים האנטארקטיים בעולם מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, והוא מהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2020	המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים (1939−1936) מאת אלפרד ברנהיים; התמונה בסגנון "הצילום החדש" "המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים" (1936–1939) מאת אלפרד ברנהיים; ברנהיים היה מבכירי הצלמים בארץ ישראל של תקופת היישוב. בייחוד ידועים תצלומיו המתעדים את יצירותיו של האדריכל אריך מנדלסון. אלו, אפשרו לו להתמקד בקומפוזיציה בסגנון "הצילום החדש".	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2020	רוכבי אופנים בנתיבי איילון ביום כיפור רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2020	שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, ציור מאת ויליאם הולמן האנט (1854). שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2020	יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, הנחשב לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20. גוטליב צייר בתמונה שלושה דיוקנאות עצמיים שלו: כילד, כנער וכאדם בוגר. על ספר התורה המופיע בציור כתובה הקדשה לזכרו של גוטליב, וכך הוא מופיע בתמונה פעם רביעית כאדם שמאוזכר לאחר פטירתו.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2020	חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, שנחתם ב־29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של אדולף היטלר. בתמונה שלוש נשים מצדיעות במועל יד לצבא הגרמני הפולש; כל אחת מהן מבטאת הלך רוח שונה בתכלית. חבל הַסוּדֶטִים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה ב־29 בספטמבר 1938 בהסכם מינכן, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בביטאון "פֶלקישֶר בֶּאוֹבַּכטר") נראות שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגש בעיירה אֶגֶר שבסודטים (כיום חֶבּ, בצ'כיה) המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2020	הדיונה גבעת חול שקצהה קו אלכסוני מהפינה הימנית העליונה של התמונה ועד הפינה השמאלית התחתונה. בחצי השני של התמונה (החצי העליון) שמים מעוננים חלקית. בחור צעיר, רזה, הלובש מכנסי ספורט שחורים, ונעלי ספורט שחורות בלבד, רץ במרכז התמונה במורד הדיונה (לכיוון הפינה השמאלית התחתונה), שריצתו מרימה ענני חול מאחוריו. אדם רץ במורד דיונה בפארק הלאומי הדיונות הגדולות בדרום-מרכז קולורדו שבארצות הברית. הוא נקבע כפארק לאומי ב-13 בספטמבר 2004. הפארק נפרש על גבי 179 קילומטרים רבועים ושמורת הדיונות הנלווית מגינה על 168 קילומטרים רבועים נוספים. שדה הדיונות שבפארק הוא אחד מארבעה אזורים גאוגרפיים הנמצאים בו, והוא משתרע על 78 קילומטרים רבועים. השדה כולל את דיונת החול הגבוהה ביותר באמריקה הצפונית, המתנשאת עד לגובה של 229 מטרים. ההערכה היא שבשדה הדיונות יש כ-5 מיליארד מטרים מעוקבים של חול.	עריכה - תבנית - שיחה