ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/ספטמבר 2015
ספטמבר | ||
---|---|---|
1 בספטמבר 2015 |
איגואנה ירוקה היא מין של זוחל המשתייך לסוג איגואנה שבמשפחת האיגואניים. האיגואנה הירוקה נפוצה בעיקר באמריקה הדרומית והמרכזית, ותחום תפוצתה משתרע מדרום ברזיל ופרגוואי עד למקסיקו ולאיים הקאריביים. בארצות הברית היא נפוצה בעמק הריו גראנדה בטקסס, דרום פלורידה, פלורידה קיז ואיי הוואי. האיגואנה הירוקה מגיעה לאורך של כ-1.5 מטר, ולמשקל של כ-10 קילוגרם (בטבע אך במיוחד בשבי ניתן למצוא פריטים המגיעים לאורך של כ-2 מטרים ויותר). |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בספטמבר 2015 |
מסורן קצר-שן הוא בטאי ממשפחת המסורניים. המסורן קצר השן מצוי בסכנת הכחדה חמורה. הוא חי בימים טרופיים רדודים, באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון. אחד משימושי המסור שלו הוא לחפירה ולפינוי חול, במטרה לצוד סרטנים וחסרי חוליות קטנים שחיים בקרקעית החולית. הוא גם משתמש במסור על מנת לשפד דגים קטנים ובכך היא משמשת אותו גם לציד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בספטמבר 2015 | ראש של מונטיאק מצוי. מונטיאק מצוי, או מונטיאק אדום, הוא מין אייל קטן בסוג מונטיאק, הנפוץ בדרום ומזרח אסיה, ובעל התפוצה הרחבה ביותר מכל המונטיאקים. הוא מכונה גם כיתר המונטיאקים "אייל נובח" או "קאהוקאר", בשל צליל קולו, המזכיר נביחה, שהלה עושה כהתרעה מפני סכנה מתקרבת או כהפגנת דומיננטיות; לפעמים מונטיאק זה מסוגל לנבוח במשך שעה או יותר. בעוד שהמונטיאק המצוי הוא אחד מהאיילים הנפוצים ביותר ברחבי דרום-מזרח אסיה, הוא נחשב לאחד מבעלי החיים האסיאניים שמעט מאוד ידוע עליהם. | עריכה - תבנית - שיחה |
4 בספטמבר 2015 |
דוב ים אנטארקטי הוא מין של דוב ים החי בימים הדרומיים ובקצה יבשת אנטארקטיקה. זהו דוב ים די גדול, אפו רחב וקצר יחסית. פרוותו חומה כהה יחסית אצל הזכרים, אבל הנקבות אפורות והבטן בהירה יותר. הגורים חומים כהים או שחורים, למרות שמדי פעם יש גם גורים "בלונדינים". אורכם עד 2 מ' ומשקלם 91-215 ק"ג. הם חיים לבד אך בעונת הרבייה הזכרים מארגנים להקות רבייה כשכל זכר יכול להחזיק ביותר מתריסר נקבות בעת ובעונה אחת. הם אינם נמצאים בסכנת הכחדה, אם כי בעבר היה ציד אינטנסיבי שלהם לשם הפרוות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בספטמבר 2015 |
מרגנית השדה היא פרח חד שנתי קטן ממשפחת הרקפתיים. לפרח שני זנים: זן אדום-חום וזן כחול-תכלת. בארץ ישראל נפוץ הזן הכחול ולכן כונתה המרגנית בארץ בשם "עין התכלת". |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בספטמבר 2015 |
שושן צחור בנחל כלח שבהר הכרמל, ישראל. השושן הצחור הוא ערך טבע מוגן במדינת ישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בספטמבר 2015 |
עצלן דו-אצבע של הופמן הוא מין של עצלן דו-אצבע שחי באזורים במערב דרום אמריקה - הונדורס, אקוודור, פרו, ברזיל ובוליביה. העצלן חי ביערות גשם ומבלה את מרבית חייו על עצים וניזון מעלים ופירות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בספטמבר 2015 |
בני הנאסי נושאים סלים מסורתיים על גביהם באזור ליג'יאנג, יונאן, סין. עיסוקם העיקרי הוא בחקלאות. מרביתם מאמינים בדתות בודהיזם טיבטי, טאואיזם, ושמאניזם. אורח חייהם של בני הנאסי ייחודי להם ומתבטא בתחומי חיים רבים, כמו צורת מבני המגורים וסגנון הלבוש והנגינה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בספטמבר 2015 |
הקרנבל של טרינידד וטובגו נערך מדי שנה בימים שני ושלישי שלפני יום רביעי של האפר. מקורו במתיישבים צרפתים שהגיעו לטרינידד במאה ה-19, אך עם השנים התפתחו בו מנהגים ומסורות של העבדים שהובאו מאפריקה, וצאצאיהם. זהו הקרנבל הגדול ביותר באיים הקריביים, והוא ידוע בתחפושות הססגוניות שהמשתתפים לובשים ושוקדים על הכנתן במשך חודשים. בעבר היה מזוהה הקרנבל עם מוזיקת קליפסו, אך כיום מוזיקת הסוקה היא הדומיננטית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בספטמבר 2015 |
Apple II שתוכנן על ידי סטיב ווזניאק הוא המחשב האישי הפופולרי הראשון שיצרה חברת אפל, ונחשב אבן דרך חשובה בהיסטוריה של המחשב האישי. המקלדת מהווה חלק אינטגרלי מהמארז, לצידו נראה בתמונה כונן תקליטונים חיצוני לתקליטון בגודל ¼5 אינץ', ועליו מונח מקלט טלוויזיה המשמש כצג למחשב.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בספטמבר 2015 |
שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בספטמבר 2015 |
פרי של רימון מצוי, הנחשב במסורת היהודית לאחד משבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בסעודת ליל ראש השנה, נהוג לאכול רימון ולאחל ש"ירבו זכויותינו כרימון", כלומר, כמספרם הרב של גרגירי הרימון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בספטמבר 2015 |
יהודי-תימני תוקע בשופר, שנות השלושים של המאה ה-20. השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בספטמבר 2015 |
פרט מפסיפס בן המאה ה-5 לספירה בבית הכנסת העתיק בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש, וכן את ארבע התקופות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בספטמבר 2015 |
ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בספטמבר 2015 |
מריה קאלאס באופרה "לה טרוויאטה". קאלאס, ילידת יוון שעשתה את עיקר הקריירה שלה בארצות הברית, הייתה אחת מזמרות האופרה הידועות במחצית השנייה של המאה העשרים. בשנותיה על הבימה שרה את התפקידים הראשיים באופרות של ורדי, פוצ'יני, דוניצטי ואחרים, והופיעה בבתי אופרה מן החשובים בעולם, בהם לה סקאלה במילאנו, מטרופוליטן אופרה בניו יורק ובית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בספטמבר 2015 |
"הטרגדיה" היא ציור שמן על קנבס מעשה ידי הצייר הספרדי פבלו פיקאסו שצוירה ב-1903. יצירה זו מייצגת היטב את התקופה הכחולה של פיקאסו, מבחינת הצבע והתוכן: הצבע השולט בתמונה הוא כחול ותמונה מגלמת תחושות כמו צער, בדידות ומלאנכוליה. הציור נבחר לעטר את כריכת ספרו האוטוביוגרפי של הסופר עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, בהוצאה העברית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בספטמבר 2015 |
ארון אחירם במוזיאון הלאומי של ביירות - סרקופג שהתגלה בנקרופוליס המלכותי של העיר הקדומה גבל שבלבנון. על הסרקופג נמצאה כתובת חקוקה בכתב פיניקי המציינת את שמו של מלך פיניקי בשם אחירם. הכתובת מתוארכת לשנת 1000 לפנה"ס לערך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בספטמבר 2015 |
דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח, בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בספטמבר 2015 |
איור של אדואר מאנה לפואמה "העורב", מאת אדגר אלן פו. מאנה אייר את המהדורה הצרפתית ליצירה, בתרגומו של מלרמה. הפואמה, המשויכת לזרם הגוֹתי בספרות, מתאפיינת במוזיקליות עשירה, במצלול ייחודי ובאווירת אימים וכישוף רבת עוצמה. היא מתארת מפגש בין אדם שאיבד את אהובתו ובין עורב, המתעופף לביתו דרך החלון. השניים מנהלים מעין שיחה שבה חוזר העורב על מילה אחת - nevermore (מילולית - "לעולם לא עוד", בתרגומו של ז'בוטינסקי: "עַד-אֵין-דוֹר").
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בספטמבר 2015 |
צייר מדרכות בגואנחואטו, מקסיקו מצייר את דיוקנו העצמי של אז'ן דלקרואה. ציורי המדרכה חשופים להולכי רגל המזדמנים למקום. משום שהם נמצאים במרחב הציבורי החיצוני, ציורי המדרכות נתונים לבלאי עקב פגעי מזג האוויר או השחתה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בספטמבר 2015 |
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, הנחשב לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20. גוטליב צייר בתמונה שלושה דיוקנאות עצמיים שלו: כילד, כנער וכאדם בוגר. על ספר התורה המופיע בציור כתובה הקדשה לזכרו של גוטליב, וכך הוא מופיע בתמונה פעם רביעית כאדם שמאוזכר לאחר פטירתו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בספטמבר 2015 |
רוכבי אופניים בנתיבי איילון ביום כיפור. צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים. מאפיינים בולטים של מועד זה, אשר אינם ניכרים ברוב יישובי הארץ בחגים אחרים, הם הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. עובדה זו מנוצלת על ידי רוכבי אופניים וגלגיליות רבים לנסיעה בכבישים הפנויים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בספטמבר 2015 |
שעיר לעזאזל ששולח למדבר ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש, בציור "שעיר לעזאזל" מאת ויליאם הולמן האנט (1854).
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בספטמבר 2015 |
"האסטרונום קופרניקוס מדבר עם אלוהים", ציור מעשה ידי הצייר הפולני יאן מטייקו. הציור מתאר את ניקולאוס קופרניקוס, אסטרונום ומתמטיקאי פולני, מפתח של המודל ההליוצנטרי לפיו השמש נמצאת במרכז מערכת השמש. מודל זה עמד בסתירה למודל גאוצנטרי שהיה מקובל בתקופתו. המודל ההליוצנטרי שינה את התפיסה המדעית ומכונה כיום המהפכה הקופרניקאית, יש הרואים בה את תחילתה של המהפכה המדעית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בספטמבר 2015 |
גואנקו הוא מין בסוג למה. הוא נפוץ לאורך הרי האנדים, מבוליביה עד לארץ האש, בדרום צ'ילה. לגואנקו גוף רזה, צוואר ורגליים ארוכות. צבעו עשוי לנוע מחום בהיר ועד חום אדמדם, חלקו התחתון לבן ופניו אפורות. ליבו של הגואנקו ותאי הדם שלו מותאמים במיוחד לחיים בגובה רם, שם האוויר דליל. גואנקו בוגר יכול לרוץ במהירות של עד 55 קמ"ש. הריצה חיונית להישרדותו, שכן באזורים הפתוחים בהם הוא חי אין מקומות מחבוא. |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בספטמבר 2015 |
עָזניית הנגב הוא מין עוף דורס גדול יחידי בסוגו במשפחת הנציים. צבע העזנייה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים, אורכה 1.15 מטר ומוטת כנפיה 3 מטר. משקלה 6.5-9 ק"ג. עזניית הנגב נפוצה בעיקר בסוואנות של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בספטמבר 2015 |
עץ ערבה. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמצווה ליטול בחג הסוכות. חכמי ישראל לקחו את ארבעת המינים כמשל לארבע קבוצות בתוך העם. הערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בספטמבר 2015 |
חבל הַסוּדֶטִים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה ב־29 בספטמבר 1938 בהסכם מינכן, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בצילום תעמולה גרמני זה (פורסם במקור בביטאון "פֶלקישֶר בֶּאוֹבַּכטר") נראות שלוש נשים גרמניות-אתניות הלומות רגש בעיירה אֶגֶר שבסודטים (כיום חֶבּ, בצ'כיה) המצדיעות במועל יד בעת ביקור היטלר בעירן ב-3 באוקטובר 1938.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בספטמבר 2015 |
"המרכז הרפואי הדסה בהר הצופים" (1936–1939) מאת אלפרד ברנהיים; ברנהיים היה מבכירי הצלמים בארץ ישראל של תקופת היישוב. בייחוד ידועים תצלומיו המתעדים את יצירותיו של האדריכל אריך מנדלסון. אלו, אפשרו לו להתמקד בקומפוזיציה בסגנון "הצילום החדש". |
עריכה - תבנית - שיחה |
תמונות מומלצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|