ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/מאי 2024
מאי | ||
---|---|---|
1 במאי 2024 |
הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי, 1909 (השלטים באנגלית וביידיש)
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 במאי 2024 |
כנסיית הקבר היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. היא נקראת על שם קברו הריק של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה"ויה דולורוזה", דרך הייסורים שעבר ישו עד למותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 במאי 2024 |
שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן מעשי ידי האמן פרנסיסקו דה גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור מתאר הוצאה להורג המונית של ספרדים שבוצעה בידי הכוחות הצרפתיים בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808, במהלך הכיבוש של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 במאי 2024 |
המקדש המוזהב הוא השם הלא רשמי של "מקדש גן האיילים" (Rokuon-ji) בקיוטו שביפן. זהו מקדש זן בודהיזם מזרם הרינזאי ונמצא בלב אגם המראה וגן יפני. שמו ניתן לו בשל ציפוי הזהב על קומותיו העליונות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 במאי 2024 |
המגורש, הידוע גם בשם האסיר הגוסס, פסל ברונזה מעשה ידיה של הפסלת היהודייה-צרפתייה פרנסואז סַלמון, ניצולת מחנות אושוויץ וראוונסבריק. הפסל, שהוצב ב-1965 באתר הזיכרון במחנה הריכוז נוֹיֶנגָמֶה, מתאר אסיר "מוּזֶלְמָן" על סף מותו. מחנה נוינגמה הוקם על ידי האס אס בסמוך לעיר המבורג שבגרמניה ב-1938 ופעל עד 1945. המחנה לא שימש כאתר השמדה, אך מתוך 100,000 האסירים ששהו בו נספו כ-55,000, עקב התנאים הבלתי אנושיים ששררו במחנה, ובהם עבודת פרך, רעב, תנאים לא-היגייניים, אלימות רבה מצד השומרים, ולקראת סוף המלחמה צעדות מוות. כיום מוצבים במקום מספר אנדרטות ואתרי זיכרון להנצחת קרבנות השואה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 במאי 2024 |
"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941, בעת ששהתה בגטו קובנה במלחמת העולם השנייה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. יצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות ובאוסף האמנות של יד ושם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 במאי 2024 |
חייל מארינס במלחמת וייטנאם. חייל הוא אדם שגויס לשורותיו של צבא של מדינה ריבונית, ועבר אימונים והכשרה על מנת להגן על אותה מדינה ולשרת את האינטרסים שלה. חיילים הם חלק ממבנה היררכי וקפדני, במסגרתו הם מחולקים ליחידות שונות, ומובחנים זה מזה באמצעות דרגה המסמלת את מיקומם בהיררכיה הצבאית. לא כל החיילים הם לוחמים, על אף שרובם המכריע עובר במהלך שירותו הכשרה קרבית ברמה זו או אחרת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 במאי 2024 |
חטיפת אירופה הוא ציור שמן מ־1632, מעשה ידי רמברנדט. הציור מתאר סצנה מהמיתולוגיה היוונית בה אירופה נסיכת פיניקיה נחטפת על ידי האל זאוס בדמות פר ונלקחת על גבו לאי כרתים. אביה, אגנור, משלח את בניו לחפש אחר אחותם ולא לחזור בלעדיה, ומאחר שלא מצאוה התיישבו בארצות רחוקות; בין אותם אחים נמנה קדמוס, שנודע כמביא התרבות ליוון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 במאי 2024 |
עשהאל לובוצקי מתפלל תפילת שחרית בהיותו מפקד מחלקה בחטיבת גולני במלחמת לבנון השנייה, בתמונה שצולמה ללא ידיעתו. בעת המלחמה נפצע בקרב בינת ג'בייל והפך לנכה ברגליו. לימים הפך לרופא ילדים ולחוקר. התמונה מעטרת את כריכתו הקדמית של ספרו האוטוביוגרפי "מן המדבר והלבנון". |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 במאי 2024 |
כיכר בֶּבֶּל בעיר ברלין, נודעה בשל אירוע שׂריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. לזכר אירוע השריפה, הוקמה במקום אנדרטת ספרייה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 במאי 2024 |
קורין אלאל בהופעה, 1992. אלאל היא זמרת-יוצרת, מלחינה, מעבדת ומפיקה מוזיקלית, גיטריסטית ופזמונאית ישראלית, זוכת פרס אקו"ם לשנת 2003 וכלת פרס לנדאו למפעל חיים לשנת 2022. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 במאי 2024 |
דם-מכבים אדום, צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ"טיפות דם". קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה מעטפת התפרחת, ובתוכה צומח פרח צהוב. מקור השם של הצמח הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים, נפלה לארץ. בין היתר, דם-המכבים האדום הוא סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 במאי 2024 |
חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. קרב המיתלה הוא קרב בין חטיבת הצנחנים לכוחות מצרים שהתרחש במהלך מבצע קדש במעבר אל-חיטאן שבמערב סיני ובסמוך לו. בקרב ספגה חטיבת הצנחנים 38 הרוגים. למצרים נגרמו כ-260 הרוגים. בחזית התמונה שאול זיו, לימים מפקד הקומנדו הימי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 במאי 2024 |
ג'יפ ויליס מוביל שלושה משוריינים של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. חטיבת גבעתי הוקמה בסתיו 1947 כחטיבת חי"ש. במלחמת העצמאות היא השתתפה בפעולות כנגד הכפר סלמה, פשטה על כמה כפרים נוספים, לקחה חלק במבצע יואב ובמבצע גי"ס. החטיבה פורקה בקיץ 1956. על שמה של חטיבת העבר, הוקמה בשנת 1983 חטיבת חי"ר סדירה, שנקראה גם היא חטיבת גבעתי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 במאי 2024 |
בתמונה, סיור מודרך ביקבי כרמל בזכרון יעקב בשנת 1945. יקבי כרמל הוקמו ב-1890 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. בניית היקב בראשון לציון החלה בשנת 1889 ובציר ראשון הוכנס אליו בשנת 1890. היקב בזכרון יעקב החל לעבוד בשנת 1890. היקב היה מקום עבודה לפועלים רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ובהם דוד בן-גוריון. בהקשרו התפתח הווי ייחודי, ועליו חובר השיר "יקבי ראשון לציון".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 במאי 2024 |
רכבת חוצה את דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין) בתל אביב ב-1956. דרך בגין היא החלק התל אביבי של דרך היסטורית המחברת את יפו ופתח תקווה, דרך שהתפתחה כחלק מדרך יפו-שכם ההיסטורית. הדרך מתחילה במרכז פתח תקווה ונמשכת לאורך ציר ז'בוטינסקי לבני ברק ורמת גן. בתל אביב הדרך נודעה בשמה המנדטורי "דרך הביטחון" על שם המבנים ששירתו את כוחות הביטחון המנדטוריים ונבנו לאורכה, מאוחר יותר כדרך פתח תקווה וכיום כדרך בגין וממשיכה כדרך יפו-תל אביב, רחוב אילת ורחוב רזיאל עד לכיכר השעון ביפו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 במאי 2024 |
מטס אווירובטי של הבלו איינג'לס במטוסי F/A-18 הורנט מעל טירת סינדרלה שבדיסניוורלד. טירת סינדרלה היא מבנה דמוי-טירה שניצב במרכז פארק השעשועים דיסניוורלד שבאורלנדו, פלורידה, ונחשבת לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חברת וולט דיסני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 במאי 2024 |
הגלריה הלאומית הישנה וקתדרלת ברלין; הגלריה הלאומית הישנה היא מוזיאון לאמנות הנמצא באי המוזיאונים שבמרכז ברלין. הגלריה מציגה אמנות מהמאה ה-19. קתדרלת ברלין היא קתדרלה סמוכה, שנבנתה בין השנים 1895–1905 והיא ממוקמת בסמוך ללוסטגארטן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 במאי 2024 |
הכניסה לארמון שרלוטנבורג בשעת לילה. ארמון שרלוטנבורג הוא הארמון הגדול ביותר שקיים כיום בתחומי העיר ברלין. הארמון ממוקם ברובע שרלוטנבורג במערב ברלין, ושימש את שושלת הוהנצולרן הפרוסית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 במאי 2024 |
עדר אלפקות באקוודור. אלפקה היא מין במשפחת הגמליים ואחת משני המינים בסוג ויקוניה הידועה ביכולתה לירוק על יריביה בעת סכסוכים כן למטרת הגנה. היא נפוצה בדרום אמריקה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 במאי 2024 |
יד הבודהה, או אתרוג האצבעות, הוא אתרוג בעל צורה חריגה בה הפרי מחולק לחלקים בצורת אצבעות, המזכירים בצורתם יד אדם ועל כך שמו, המקשר אותו לידו של בודהה. מקורו של אתרוג זה הוא במזרח הרחוק, כנראה צפון-מזרח הודו או סין, שם מקורם של מרבית פירות ההדר המבויתים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 במאי 2024 |
פנקיסטיסקופ משנת 1893 שיצר אדוארד מויברידג'. פנקיסטיסקופ הוא מכשיר אופטי ליצירת אשליה של תנועה, שפותח בראשית שנות השלושים של המאה ה-19 על ידי המדען הבלגי ז'וזף פלטו. המכשיר היווה שלב חשוב בחקר התנועה. בגרסתו הפשוטה ביותר, המכשיר בנוי מדיסק אחד המחולק לשמונה או שישה-עשר מקטעים, כשבכל מקטע פעור חריץ צר ולצידו דמות המצויה בתנוחה אחת מתוך רצף של תנועה (למשל, דמות קופצת בחבל, בועטת בכדור וכיוצא בזה).
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 במאי 2024 |
חיילי מארינס עושים דרכם לעבר כלי טיס מסוג בל-בואינג V-22 אוספריי. כלי הטיס, אשר מיוצר על ידי חברת בואינג בשיתוף עם בל הליקופטר, מצויד במדחפים בעלי צירים משתנים המאפשרים לו להמריא ולנחות בצורה אנכית כמסוק, וברגע שהוא מתרומם לגובה הרצוי הוא מסוגל לטוס כמטוס על ידי הטיית הרוטורים בזווית של 90 מעלות לפנים לצורה אופקית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 במאי 2024 |
האסטרונום פרסיוול לוול בשנת 1914, צופה בנוגה דרך טלסקופ קלרק במצפה הכוכבים לוול (שאותו הקים ב-1894). תרומתו הגדולה ביותר של לוול לחקר החלל התרחשה בשמונה שנות חייו האחרונות, שבהן חיפש אחר "כוכב הלכת X" שהיה אמור להיות אחרי נפטון. אמנם לוול נפטר לפני שהצליח למצוא את הכוכב, אך החיפוש נמשך אחרי מותו, עד שבשנת 1930 גילה קלייד טומבו את הכוכב וכינה אותו "פלוטו". הסמל של פלוטו מעוצב, לכבודו של לוול, בצורת האותיות PL (ראשי התיבות של שמו).
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 במאי 2024 |
מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס – תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 במאי 2024 |
ילדים צופים במדורת ל"ג בעומר. המנהג הבולט בחג זה הוא הדלקת מדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לציון המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים ולזכר המשואות שהושאו לבשר את הניצחון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 במאי 2024 |
מרי רוז הייתה אוניית מפרשים מלחמתית אנגלית מסוג קאראק מתקופת המלך הנרי השמיני, שטבעה בקרב סולנט ב-1545. שרידיה נמשו מקרקעית תעלת למאנש ב-1982, והם מוצגים כיום במוזיאון "מרי רוז" בנמל פורטסמות'. הציור הוא מתוך מגילת אנתוני, בה צוירו כל אוניות הצי המלכותי הבריטי בתקופה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 במאי 2024 |
ראם לבן בחי-בר יטבתה. הראם הלבן הוא מין של אנטילופה מדברית בתת-משפחת הראמים. הוא מותאם לחיים בתנאי יובש. הראם היה נפוץ בעבר גם בארץ ישראל אך נכחד ממנה עקב ציד. ביוזמת רשות הטבע והגנים הוקם גרעין רבייה של הראם בחי-בר יטבתה ולאחר מכן נעשתה השבה לטבע. נכון ל-2024 בישראל חיים כ-80 ראמים בטבע. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 במאי 2024 |
מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. פיקפורד הייתה שחקנית קולנוע, תסריטאית ומפיקה קנדית, זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ממקימי יונייטד ארטיסטס והאקדמיה האמריקאית לקולנוע.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 במאי 2024 |
בית עיריית פריז השרוף, בתצלום משנת 1871; המבנה נשרף במהלך דיכוי הקומונה הפריזאית – ממשלה סוציאליסטית אשר שלטה בפריז מ-18 במרץ (ובאופן רשמי מ-26 במרץ) עד 30 במאי 1871, ואשר דוכאה בכוח הנשק, תוך טבח בהמונים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
31 במאי 2024 |
הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הוא ספר ילדים מאת לואיס קרול, מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים. הספר זכה להצלחה ניכרת גם אצל קוראים מבוגרים, ורבים מצאו בו עומק שנסתר מעיניהם של ילדים. קרול כתב גם ספר המשך: "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", ואף הוא זכה להערכה רבה. בתמונה נראה איור מאת ג'ון טניאל בו הדמות הראשית אליס משתתפת במסיבת תה שעורכים הכובען המטורף וארנביב. |
עריכה - תבנית - שיחה |
תמונות מומלצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|