בית החולים הדסה הר הצופים

המרכז הרפואי - הדסה הר הצופים
	בית חולים הדסה (2022)
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי
אוניברסיטה	האוניברסיטה העברית
היסטוריה
תאריך ייסוד	1938
שירותים
מספר מחלקות	30
מיטות	300
	אתר רשמי
גאוגרפיה
כתובת	שדרות צ'רצ'יל, ירושלים
מיקום	הר הצופים, ירושלים
קואורדינטות	31°47′51″N 35°14′32″E / 31.7975°N 35.2422°E

לחצו כדי להקטין חזרה

הדסה הר הצופים הוא בית חולים הניצב על פסגת הר הצופים בירושלים. בגלגולו הראשו תוכנן בית החולים על ידי האדריכל היהודי אריך מנדלסון, ושעריו נפתחו לציבור בשנת 1938. בית החולים ננטש במהלך מלחמת העצמאות וחידש את פעולתו רק לאחר איחוד ירושלים בתום מלחמת ששת הימים ועבודות שיפוץ מאסיביות שנערכו לאחר מכן כחלק מהמרכז הרפואי המופעל על ידי "ההסתדרות הציונית הדסה" בירושלים.

מנהלת בית החולים היא ד"ר תמר אלרם^[1], והיא מכהנת בתפקיד זה החל מנובמבר 2017.

רקע היסטורי

הפעילות הרפואית של ההסתדרות הרפואית הדסה בירושלים החלה עם קבלת הניהול של בית החולים מאיר רוטשילד לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל, קודם לכן ובמקביל פתח הארגון מרפאות ובתי חולים בערים אחרות בארץ ישראל.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 התרחבה הפעילות של "הדסה" בעיר ירושלים והשתרעה על פני מספר אתרים בעיר, בשנת 1929 נבנה בית הבריאות נתן שטראוס עבור "הדסה" ובסמוך לכך התחיל התכנון של מרכז רפואי מודרני שיוכל לשרת את צורכי העיר שגדלה לאחר מלחמת העולם הראשונה מעיר שדה ענייה וזנוחה למרכז אורבני.

תכנון המוסדות על הר הצופים

ביום 24 ביולי 1918 הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים. בעקבות זאת פנה חיים ויצמן למתכנן הערים הנודע פטריק גדס בבקשה שיכין תוכנית כוללת לאוניברסיטה. בחודש דצמבר 1919 הוגשת תוכנית כללית שהתוותה מתווה גס לגוש מבנים מסביב למבנה מרכזי בעל כיפה המזכירה מבנים מזרחיים ובראשם איה סופיה באיסטנבול. במבנים המסתעפים מהמבנה המרכזי אמורים היו לשכון הפקולטות השונות ובהן פקולטה לרפואה ובית חולים הסמוך לפקולטה.

התוכנית השאפתנית לא יצאה לפועל ומבנים שונים ללא מכנה משותף נבנו על ההר כמשכן לפקולטות השונות.

תוכנית מנדלסון

בשנת 1934 התיישב בארץ האדריכל אריך מנדלסון, ובשנת 1935 הוא הגיש לאוניברסיטה תוכנית אב כוללת בה הוא שילב את המבנים הקיימים עם מבנים מתוכננים - כגון בית החולים האוניברסיטאי- מבנים האמורים להיות קשורים אחד לשני על ידי מעברים מקורים ותכנון סביבתי קפדני. "תוכנית מנדלסון" הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון בשנת 1936 ואושרה על ידה.

תכנון ובנין בית החולים

בנוגע לבית החולים תכנן מנדלסון קמפוס מודרני ובו מספר גושים של בניינים. בית החולים נסמך בעיקרו על שני מבנים מלבניים גדולים המחוברים על ידי שלושה מבנים הניצבים אליהם. בין המבנים תוכננו חצרות פנימיות.

בנין בית החולים, מודרני בתפיסתו ובצורתו הפונקציונלית, מצטיין בקווים ישרים בהם שילב מנדלסון אלמנטים קישוטיים במטרה להדגיש חשיבות של חלקים מסוימים וסייע בשילוב הקמפוס בנוף ההר. קווים אופקיים ומדורגים מסייעים בהשתלבות המבנים בטופוגרפיה. מרפסות, חלונות גדולים ונקודות תצפית אל נוף ההרים ממזרח ואל העיר ממערב מנצלים את מיקום המבנה כנקודת תצפית על נוף קדומים עוצר נשימה.

הכניסה הראשית לבנין קושטה והובלטה על ידי מבנה ועליו שלוש כיפות שמטרתן היחידה היא אסתטית וממקמת את המבנה המודרני באופיו בתוך המרחב האוריינטלי ובדיאלוג עם האלמנטים התכנוניים של העיר. באגף המזרחי של הבניין נבנתה מרפסת רחבת ידיים בצורת חצי עיגול התלוי מעל המצוק ופונה לנוף של הרי ומדבר יהודה. אלמנטים תכנוניים דומים - מבנים חצי עגולים שימשו את מנדלסון בבנין בית הספר לאחיות, על מנת לרכך את השפעת הקווים הישרים של המבנה.

אלמנט העיגול מופיע בחלקים שונים של בית החולים: בחצר הפנימית נקבעה בריכת נוי עגולה, בדלתות נקרע חלון עגול, חלונות עגולים דקורטיביים נקרעו בקירות הבניין, ושקעים עגולים שמטרתם קישוטית בלבד הותקנו בתקרות. הבניין מצופה באבן ירושלמית מנוסרת המונחת בקווים אנכיים ולא מאוזנים כמקובל, באופן שמדגיש את היות האבן ציפוי בלבד.

בשנת 1938 נפתח בית החולים ובו 300 מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות אשפוז מודרניות. בית החולים היה שונה מכל מוסד רפואי שפעל עד אז בעיר והיה קפיצת דרך משמעותית - בצעד אחד זכתה העיר לבית חולים "אמיתי" במקום מוסדות קטנים חסרי יכולת להתמודד עם דרישות כרך מודרני, ועם קשר למחקר רפואי ובית ספר המכשיר את כוח האדם הנדרש להפעלת בית החולים. עובדות אלו, יחד עם המוניטין של מתכנן בית החולים, ציודו החדיש והצוות הגדול הוסיפו ליוקרת בית החולים, שעם פתיחתו הוכתר למתקדם במזרח התיכון.

מלחמת העצמאות

תחילת המאורעות בירושלים הביאה לניתוק הר הצופים, הניצב במזרח העיר ומוקף בשכונות ערביות, משאר העיר המערבית. לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 הייתה התחבורה העברית בין הר הצופים לירושלים מטרה להתקפות הערבים.

בתחילת מרץ איים מנהיג הכוחות הפלסטיניים בירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, לפוצץ את בית החולים. במקביל החלו הערבים לתקוף את השיירות המובילות לבית החולים.

שיירת הדסה

ערך מורחב – שיירת הדסה

ב־13 באפריל 1948 יצאה לדרך שיירה, ובה מנהל "הדסה" ד"ר חיים יסקי, אנשי ההגנה, רופאים, סטודנטים לרפואה, אחיות, חולים, מבקרים ואנשי סגל האוניברסיטה העברית, וכן מזון ואספקה רפואית^[2]. בשכונת שיח' ג'ראח, בשעה 9:45 עלה הרכב המוביל על מוקש והשיירה הותקפה על ידי כנופיות ערביות. ההתקפה נמשכה כ־6 שעות והסתיימה רק ב־15:30 כאשר הורה הפיקוד הבריטי לאנשיו לשים קץ לטבח^[3].

חלק מהנרצחים נקברו בקבר אחים בבית הקברות סנהדריה.

נטישת בית החולים

אחרי ההתקפה נמנע משיירות נוספות מלהגיע להר הצופים. מצב בית החולים התדרדר ולבסוף הוחלט לפנותו בתחילת מאי, תוך השארת צוות קטן שיכול לטפל רק ב־50 חולים. בסוף מאי הוא נסגר עקב מחסור באספקה, ורק מספר קטן של רופאים ומתמחים נשאר. ב־7 ביולי 1948 הושג הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים הערבים על פירוזו של הר הצופים. הסכם זה נשאר בתוקפו ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949.

הר הצופים הפך למובלעת בחסות האו"ם, שבה הוצבו לפי ההסכם 85 שוטרים מצוידים בנק"ל (אקדח אישי) ו-35 אזרחים ישראלים לשמירה ולתחזוקה אך בפועל היו שם צנחנים מאומנים במדי שוטרים, למקום הוברחו אמצעי לחימה רבים כך שבמלחמת ששת הימים היו במקום שני ג'יפים עם תותחים מורכבים עליהם. במלחמה המקום שימש כמוקד צבאי שסייע רבות להגנה על ירושלים. במשך שנים שבהן עמד בית החולים בשיממונו נגרמו למבנה ולתכולתו נזקים כבדים.

בשנת 1961 הוקם בית החולים החדש: "המרכז הרפואי - הדסה עין כרם" בקצה המערבי של העיר.

שיקום בית החולים

ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים הותקפו העמדות הירדניות הסמוכות להר הצופים. המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרת ירושלים הופנה לחבירה אל ההר, וכוחות צה"ל הצליחו לחבור אליו לאחר כיבוש גבעת התחמושת ושכונת שייח' ג'ראח. באוגוסט 1967 עלה רעיון להשתמש במבנה בית החולים לצורך, מתוך הנחה שירושלים אינה זקוקה לעוד בית חולים ובאם יהיה צורך ניתן להרחיב את בית החולים בעין כרם^[4]. אולם לאחר התגבשות המצב הפוליטי-מדיני הוחלט לשפץ ולשקם את מכלול המבנים על הר הצופים ולהשיבם לתפקידם המקורי. האדריכל יעקב רכטר נבחר לנהל את מלאכת השיפוץ של קומפלקס בית החולים. מלבד הנזק שנגרם למבנה במהלך 19 השנים בהן היה נטוש, התברר כי בחלוף הזמן השתנו התפיסות לגבי תכנון בתי חולים וההתקדמות הטכנולוגית הפכה את המבנה הקיים למיושן.

במבט רציונלי ייתכן והיה עדיף להרוס את המבנה הישן ולבנות עליו בית חולים חדש, אך הלכה למעשה היה שיקום המבנה החלטה שמקורה רגשי גם מבחינה לאומית וגם עבור ארגון "הדסה" - סגירת מעגל היסטורי והערך הארכיטקטוני של המבנה בתכנון אריך מנדלסון הכריעו את הכף בעבור שימור המבנה והתאמתו לצורכי הזמן.

בתהליך ארוך ומורכב יחסית הושארה המעטפת החיצונית של הבניינים, אך החללים הפנימיים ותוכנית הקומות שונו לחלוטין. כן נוספו מערכות מודרניות שלא היו כלל במבנה ההיסטורי כגון מערכות מיזוג אוויר, מערכות אחרות כגון חשמל ואינסטלציה הותאמו מחדש לפי מפרטים מודרניים. כמו כן נוספו מבנים חדשים ששולבו במבנה ההיסטורי. הבולט שבהם הוא מבנה כניסת הולכי רגל חדש שצורתו מעוגלת, נחפרו שטחים תת-קרקעיים שקושרו לקומת הקרקע, והוכשרו מגרשי חניה. על גג אחד ממגרשי החניה המקורים הוצב פסל ברונזה "עץ החיים". פסל זה מעיזבונו של הפסל היהודי הידוע ז'אק ליפשיץ נוצק לאחר מותו משרטוטים שהותיר אחריו.

המנהל הראשון של בית החולים לאחר "החזרה להר הצופים", בשנים 1968-1982, היה ד"ר אורי חסיס. בתקופה זו סייע חסיס לתכנון מחדש של בית החולים בהיבטים הארכיטקטוני, הרפואי והניהולי, ולאחר שנשלמו עבודות השיקום הוא קודם מתפקיד סגן מנהל הדסה עין כרם למנהל בית החולים הדסה הר הצופים.

בית החולים כיום

נכון לשנת 2023 בית החולים מכיל כ-300 מיטות אשפוז ומעל 30 מחלקות ומרפאות, ביניהן מרכז שיקום ומרכז לטיפול תומך (הוספיס). בית החולים משרת אוכלוסייה רחבה כולל ערביי מזרח ירושלים ומחנות הפליטים הסמוכים. בבית החולים מתקיימת הוראה אקדמית מטעם בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית.

בשנת 2017 נפתח בבית החולים מרכז חדש לבריאות האישה בניהולה של פרופ' נורית הילר^[5].

בינואר 2024 ועל רקע מלחמת חרבות ברזל נפתח בבית החולים מרכז שיקומי המיועד להכיל כ-140 מיטות אשפוז ו-250 עמדות לאשפוז יום בשלוש מחלקות, שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי ושיקום גריאטרי.

במרכז הרפואי שוקדים על תוכנית להגדלת מספר המיטות עד לכ-1,300, וזאת באמצעות הקמת מגדל אשפוז בן 15 קומות ומבני אשפוז נוספים, לצד שימור המבנה ההיסטורי, בניית חדר מיון חדש, מנחת מסוקים מחודש, ושטחים מסחריים^[6].

מנהלי בית החולים מאז שיקומו

ד"ר אורי חסיס (1975 - 1982)
פרופ' ז'אק מישל (1985 - 2001)
פרופ' צבי שטרן (2001 - 2012)
ד"ר אסנת לבציון-קורח (2012 - 2017)
ד"ר תמר אלרם (2017 ואילך)

ראו גם

לקריאה נוספת

דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים, הבניה בתקופת המנדט, הוצאת כתר
זאב וילנאי, ירושלים העיר העתיקה וסביבתה, הוצאת אחיעבר, 1970
יעקב רכטר, בית החולים הדסה, הר הצופים מכון ירושלים לחקר ישראל, 1980

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית החולים הדסה הר הצופים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים הדסה הר הצופים

בית החולים הדסה הר הצופים, ברשת החברתית פייסבוק
מפת בית החולים - באתר הדסה
מרכז רפואי הדסה בהר הצופים, ירושלים, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הערות שוליים

^ הנהלת המרכז הרפואי הדסה
^ רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני, תש"ז-תש"ח, ירושלים: הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים תשל"ה-1975; עמ' 129
^ רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני, תש"ז-תש"ח, ירושלים: הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים תשל"ה-1975; עמ' 130
^ מטה משטרת ישראל להר הצופים, מעריב, 7 באוגוסט 1967
^ נופר רומי, הדסה הר הצופים: נחנך מרכז חדש לבריאות האישה, באתר mynet‏ ירושלים, 5 בנובמבר 2017
^ יאסר ואקד, ‏מ-350 ל-1,300 מיטות אשפוז: אושרה תוכנית להגדלת בי"ח הדסה, באתר גלובס, 26 בינואר 2022

[1] הנהלת המרכז הרפואי הדסה

[2] רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני, תש"ז-תש"ח, ירושלים: הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים תשל"ה-1975; עמ' 129

[3] רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני, תש"ז-תש"ח, ירושלים: הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים תשל"ה-1975; עמ' 130

[4] מטה משטרת ישראל להר הצופים, מעריב, 7 באוגוסט 1967

[5] נופר רומי, הדסה הר הצופים: נחנך מרכז חדש לבריאות האישה, באתר mynet‏ ירושלים, 5 בנובמבר 2017

[6] יאסר ואקד, ‏מ-350 ל-1,300 מיטות אשפוז: אושרה תוכנית להגדלת בי"ח הדסה, באתר גלובס, 26 בינואר 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)