ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/אפריל 2015

אפריל
1 באפריל 2015	ראשו של האיש מטולון. ראשו של האיש מטולון. האיש מטולון הוא גופת כבול של אדם שחי במאה ה-4 לפנה"ס. הגופה נמצאה בביצת כבול בשנת 1950 בחצי האי יוטלנד שבדנמרק. תכונותיה הפיזיות של הגופה השתמרו בצורה כה טובה, עד כי שבעת גילויה חשבו שמדובר בקורבן שנרצח בעת האחרונה. לאחר שהמשטרה לא הצליחה לקבוע את זמן המוות של הגופה, הובאה הגופה לפרופסור לארכאולוגיה פיטר גלוב שקבע בבדיקה הראשונית כי הגופה בת למעלה מ-2,000 שנה, והיא ככל הנראה תוצאה של קורבן אדם. בשנת 1976 לקחה המשטרה הדנית טביעות אצבעות משרידי הגופה, מה שהופך את טביעת האצבע של האיש מטולון לאחת מטביעות האצבע העתיקות ביותר.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2015	היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מייד לאחר הורדתו של ישו מהצלב. יום שישי הטוב, יום צליבת ישו, הוא יום שישי שלפני יום ראשון של חג הפסחא הנוצרי. היצירה "לילה בגולגולתא" מעשה ידי וסילי ורשצ'אגין (1869), מתארת את מקום הצליבה מיד לאחר הורדתו של ישו מהצלב.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2015	עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים. הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב. ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו. ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. בהגדה 34 איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו. כתמי יין מעידים על כך שבהגדה נעשה שימוש רב. מהערות המצויות בשולי האגדה ניתן להסיק כי הייתה באיטליה במהלך המאה ה-16. מאוחר יותר התגלגלה לסרייבו, ושם נמכרה בשנת 1894 למוזיאון, על ידי משפחה יהודית שירדה מנכסיה.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2015	הגדה מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14. הגדה של פסח מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2015	"אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). "אל תגעי בי" - ציור מעשה ידי אלכסנדר איוואנוב (1835). חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לאחר התחייה זיהתה מרים המגדלית את ישו, אך הוא ביקשהּ: "NOLI ME TANGERE" (אל תגעי בי).	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2015	"התחייה" מעשה ידי רפאל "התחייה" מאת רפאל. חג הפסחא הוא החג הנוצרי הקדוש ביותר, והוא מציין את תחייתו של ישו על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. לפי האמונה הנוצרית, צליבתו של ישו ותחייתו הן שלב הכרחי בדרך לגאולת בני האדם.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2015	כפולת עמודים מתוך הגדה קיבוצית לפסח (1994/1964) בעיצוב שמואל כץ. ההגדות שהוצאו על ידי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל היו מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, היא ההגדה של פסח, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים המתייחסים אל ההיסטוריה היהודית במאה ה-20. מוטיב מרכזי היה הצגת חג הפסח כחג חקלאי וכמסמל את האביב.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2015	‏ מחול מודרני מחול מודרני הינו צורת מחול שהתפתחה בתחילת המאה העשרים ואשר מועלית על הבמה לפני קהל.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2015	מקדש באנגקור. מקדש באנגקור - אזור בקמבודיה, שבו היו במהלך ההיסטוריה כמה ערי בירה של האימפריה הקְמֶ‏רית. העיר הראשונה נוסדה בשנת 820 לספירה, כאשר המלך הקמרי ג'אוויארמן השני הכריז על עצמו כ"מלך אל" ו"מלך העולם" של קמבודיה. פריחתה של אנגקור הגיעה לשיאה בתור הזהב של האימפריה הקמרית, כשקמבודיה השתרעה, בתקופות מסוימות, על פני מרבית שטחי הודו-סין. בשנת 1431 הגיע קיצה של העיר, כאשר כובשים מתאילנד כבשו את העיר ובזזו אותה, ותושביה נמלטו ממנה דרומה, לאזור פנום פן. באנגקור נמצאים שרידים של מעל אלף מקדשים, ומונומנטים ייחודיים ומפוארים, כמו מקדש באיון ומקדש אנגקור ואט המפואר.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2015	אנשים אוחזים בגרזנים וחרבות במעין ריקוד טקסי, ציור סלע באתר אמנות הסלע בטאנום, בדרום-מערב שוודיה מתקופת הברונזה. אנשים אוחזים בגרזנים וחרבות במעין ריקוד טקסי, ציור סלע באתר אמנות הסלע בטאנום, אתר ארכאולוגי בדרום-מערב שוודיה מתקופת הברונזה (1800 עד 500 לפנה"ס), שבו נתגלה ריכוז גדול של ציורי סלע וחריטות סלע באיכות גבוהה וברמת שימור טובה. אמנות הסלע בטאנום מספקת מידע רב ערך אודות אורחות החיים בתקופת הברונזה בסקנדינביה, והיא יוצאת דופן ביחס לאתרים אחרים ברחבי סקנדינביה, אירופה והעולם כולו, מבחינת עושר הטכניקות והמוטיבים של הציורים והחריטות, ומבחינת מגוון הנושאים בהם הם עוסקים.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2015	כ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), - הגרלת המגרשים באחוזת בית. תצלומו של אברהם סוסקין. בכ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909), אחרי קרוב לשלוש שנות הכנה, התקבצו משפחות המייסדים של שכונת אחוזת בית על החולות, לצורך הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף עקיבא וייס על שפת הים. לימים נקבע יום זה כיום ההולדת של העיר תל אביב. תצלומו של אברהם סוסקין.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2015	מזח לחוף הים באחד מאיי פולינזיה הצרפתית. מזח לחוף הים באחד מאיי פולינזיה הצרפתית.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2015	קרנפית צרת שפה וגורה. קרנפית צרת שפה וגורה. הקרנף צר השפה הוא מין יחיד של קרנף החי בסוואנה באפריקה וניצוד כמעט עד סף ההכחדה. הקרנף ידוע גם כקרנף שחור, אף שלמעשה מראהו אפור-לבן. שמו זה ניתן לו כדי להבחינו מהקרנף הלבן החי באותו אזור. הקרנף צר השפה קטן ממנו בהרבה, שפתו צרה יותר ואוזניו וגולגולתו קטנים יותר. הקרנף צר השפה מצוי בסכנת הכחדה חמורה וכיום נותרו בטבע קרוב ל-4,000 קרנפים בלבד.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2015	ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913. ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913. ליזה מייטנר, הפיזיקאית שעל שמה קרוי היסוד הכימי מייטנריום, נמלטה מגרמניה עקב מוצאה היהודי. ב-1944 זכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה על גילוי תהליך הביקוע הגרעיני, תגלית שאותה הוא חלק עם מייטנר. יש הסבורים שמייטנר לא קיבלה פרס נובל בעקבות כך שהשופט בוועדה, מאנה סיגבאן, שנא נשים מדעניות.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2015	היכל השמות שבמוזיאון יד ושם. בהיכל השמות שבמוזיאון יד ושם בירושלים מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2015	האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין, היא יד זיכרון המנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו היא יד זיכרון המוצבת בברלין בירת גרמניה, סמוך לשער ברנדנבורג, ומנציחה את זכר היהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן ונחנכה בשנת 2005. היא משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר ועשויה מ-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה למצבות בבית עלמין.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2015	נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944‏-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה. נעליים על הדנובה היא אנדרטת זיכרון ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט, בירת הונגריה, המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בשנים 1944‏-1945. הרוצחים רצו לחסוך בכדורים, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, כרכו לגופם אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. באופן זה נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2015	"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941 במלחמת העולם השנייה בעת ששהתה בגטו קובנה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. חלק מיצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות וגם באוסף האמנות של יד ושם. "נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941, בעת ששהתה בגטו קובנה במלחמת העולם השנייה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. יצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות ובאוסף האמנות של יד ושם.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2015	אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על ירוואן, בירת ארמניה אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על יֶרֶוָואן, בירת ארמניה. ההחלטה על הקמת האנדרטה נעשתה בתקופת השלטון הסובייטי בעקבות הפגנות שהתקיימו בירוואן ב-24 באפריל 1965, שבמהלכן הפגינו כ-100,000 אנשים במשך 24 שעות לציון 50 שנה לרצח העם. האנדרטה הושלמה בשנת 1967. בשנת 1995 נפתח בקרבתה המוזיאון לרצח העם הארמני, הפועל גם כמוסד מחקר לרצח העם.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2015	אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת השחרור. האנדרטה הוקמה על ידי האדריכל דני קרוון על גבעה ממזרח לבאר שבע. אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת העצמאות. האנדרטה תוכננה על ידי הפסל דני קרוון והיא ממוקמת על גבעה ממזרח לבאר שבע. היא מורכבת מ-18 אלמנטים שונים מבטון, שלכל אחד סמליות משלו. מבנה האנדרטה מאפשר חוויה מרחבית לשוהה בתוך חלקיה, מעליהם או מתחתם, חוויה המועצמת באמצעות שימוש בתופעות אקוסטיות ובאור השמש הבוקע מבעד לחרכים ויוצר משחקי אור וצל.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2015	דם-מכבים אדום. בין היתר, דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. דם-מכבים אדום, צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ"טיפות דם". קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה מעטפת התפרחת, ובתוכה צומח פרח צהוב. מקור השם של הצמח הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים, נפלה לארץ. בין היתר, דם-המכבים האדום הוא סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2015	חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. חיילי צה"ל מתכוננים לקרב במעבר המיתלה. קרב המיתלה הוא קרב בין חטיבת הצנחנים לכוחות מצרים שהתרחש במהלך מבצע קדש במעבר אל-חיטאן שבמערב סיני ובסמוך לו. בקרב ספגה חטיבת הצנחנים 38 הרוגים. למצרים נגרמו כ-260 הרוגים. בחזית התמונה שאול זיו, לימים מפקד הקומנדו הימי.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2015	הנפת דגל הדיו ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, על ידי אברהם אדן ("בְּרֶן") מחטיבת הנגב, לאחר כיבוש תחנת המשטרה באוּם רַשְרַש (כיום אילת) במסגרת מבצע עובדה. דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, על ידי אברהם אַדָן ("בְּרֶן") מחטיבת הנגב, לאחר כיבוש תחנת המשטרה באוּם רַשְרַש (כיום אילת) במסגרת מבצע עובדה. התמונה, שצולמה על ידי מיכה פרי, נחרטה בזיכרון הקולקטיבי כסמל הניצחון במלחמת העצמאות, והייתה למעין מקבילה ישראלית להנפת הדגל באיוו ג'ימה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2015	טנקי צנטוריון עוברים בסך במצעד צה"ל בתל אביב במהלך חגיגות יום העצמאות בשנת 1965. מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שנהוג היה לעורכו אחת לשנה, ביום העצמאות, במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בשנים אלו, היה המצעד האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. מסיבות שונות, ובהן הצורך להשתמש באמצעים ארגוניים גדולים לצורך קיום המצעד והוצאות כספיות כבדות שדרש, הוחלט בשנת תשכ"ח (1968) שלא לקיימו עוד באופן סדיר על בסיס שנתי, אלא רק במועדים מיוחדים. בתמונה ניתן לראות טנקי צנטוריון עוברים בסך במצעד צה"ל בתל אביב במהלך חגיגות יום העצמאות בשנת 1965.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2015	כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח. כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תשי"ח, 25 באפריל 1958, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב, המקום שבו הכריז דוד בן-גוריון בה' באייר תש"ח על הקמת המדינה. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח, למעט אחדים שנפטרו כאליעזר קפלן ודוד רמז, שבמקומם ישבו אלמנותיהם. אחרים שלא השתתפו בטקס עצמו, אך חתמו על מגילת העצמאות, השתתפו גם הם - למשל הרב יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2015	"השגרירים" מעשה ידי האנס הולביין. המאפיין המפורסם ביותר ביצירתו של הולביין הוא הגולגולת המעוותת המופיעה בתחתית התמונה. הגולגולת מצוירת בצורה אנאמורפית - ניתן לראותה רק כאשר הצופה עומד בזווית התמונה ומביט בה תוך הטיית הראש. "השגרירים" (1533) מעשה ידי האנס הולביין. היצירה מוצגת כיום בגלריה הלאומית שבלונדון. המאפיין המפורסם ביותר ביצירה זו של הולביין הוא הגולגולת המעוותת המופיעה בתחתית התמונה. הגולגולת מצוירת בצורה אנאמורפית - ניתן לראותה רק כאשר הצופה עומד בזווית התמונה ומביט בה תוך הטיית הראש. הגולגולת, המופיעה ביצירות רבות לאורך הרנסאנס, בדרך כלל מסמלת את ה"ואניטאס" (גאווה) או המוטו "ממנטו מורי" (זכור את יום מותך).	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2015	תמונת פורטרט עצמית של אלפונס ברטיון על פי שיטת צילום הפושעים שהמציא, 1912 תמונת פורטרט עצמית של אלפונס ברטיון על פי שיטת צילום הפושעים שהמציא, 1912. אלפונס ברטיון היה שוטר צרפתי, ראש משרד הזיהוי של משטרת פריז, מאבות הזיהוי הביומטרי וממציא השיטה האנתרופומטרית, שיטת זיהוי המבוססת על מדידות גופניות, שהייתה מהשיטות המדעיות הראשונות לזיהוי פושעים שבהן השתמשה המשטרה. לפניה ניתן היה לזהות פושעים בעיקר על סמך עדויות ראייה, שהיו בלתי מהימנות. את שיטת הזיהוי של ברטיון החליפה לבסוף שיטת הזיהוי המסתמכת על טביעת אצבע, אך תרומות אחרות שלו, כגון שכלול ה"פוטו-רצח" והסיסטמיזציה של צילום זירות רצח, ניכרות עד ימינו.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2015	היילה סלאסי, קיסר אתיופיה האחרון. היילה סלאסי - קיסר אתיופיה האחרון, בשנים 1930-1936 ו-1941-1974 (מלבד תקופתה של אתיופיה בכיבוש איטלקי). סלאסי השתייך לענף השוואני של השושלת הסולומונית שמתחילה במאה ה-13, ומשם לפי המסורת דרך השושלת האקסומית אל מנליק הראשון הוא בנם של שלמה המלך ומלכת שבא. היילה סלאסי היה אישיות מכוננת באתיופיה בפרט ובאפריקה בכלל. תנועת הראסטאפרי, אשר נוסדה בשנות ה-30 ומונה כיום כ-600,000 מאמינים, רואה את היילה סלאסי כדמות משיחית, ואף כהתגלמותו של אלוהים, שתוביל את העמים האפריקאים והפזורה האפריקאית לתקופה של שלום, צדק ושגשוג.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2015	פריטיוף ננסן - חוקר הקוטב הצפוני ומדינאי נורווגי. פריטיוף ננסן - חוקר הקוטב הצפוני ומדינאי נורווגי אשר בשנים 1893-1896 ניסה להגיע באונייה אל הקוטב הצפוני, ולמרות שנכשל זכה להערכה בזכות הגילויים החשובים שגילה בעת מסעותיו. ננסן גם חקר את סיביר וגרינלנד ולאחר מכן היה לפרופסור לאוקיינוגרפיה ולזואולוגיה ושגריר נורווגיה בלונדון. כיהן כנציג ארצו בחבר הלאומים, ומונה לנציב עליון לפליטים בארגון זה.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2015	הפארק הלאומי גרנד טיטון, צילום של אנסל אדמס. הפארק הלאומי גרנד טיטון, צילום של אנסל אדמס, צלם אמריקאי המפורסם בעיקר הודות לצילומים בשחור-לבן של נופי ארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה