המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
	מגדל האשפוז המרכזי
על שם	חיים שיבא
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי, בית חולים שיקומי, בית חולים לילדים
בעלים	ממשלת ישראל
מנכ"ל	יצחק קרייס
היסטוריה
תאריך ייסוד	1948
שמות קודמים	בית חולים תל השומר
שירותים
מספר מחלקות	11
מיטות	1550
	http://www.sheba.co.il
גאוגרפיה
כתובת	דרך שיבא 2, רמת גן
מיקום	תל השומר, רמת גן
קואורדינטות	32°02′50″N 34°50′42″E / 32.047152777778°N 34.845113888889°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

חלל הכניסה המרכזי במגדל האשפוז המרכזי, אוקטובר 2007

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוא בית החולים הגדול ביותר בישראל, ממוקם באזור תל השומר השייך לרמת גן. בית החולים קרוי על שם חיים שיבא.

בית החולים זכה במקום התשיעי בדירוג בתי החולים הטובים ביותר בעולם המפותח של מגזין ניוזוויק בשיתוף חברת Statista לשנת 2024^[3]^[4]. כתוצאה מכך, הוא נחשב לבית החולים הטוב ביותר בישראל ובכל יבשת אסיה.

הפעילות במתחם המרכז הרפואי

המרכז הרפואי כולל שלושה בתי חולים עם הנהלות נפרדות – בית החולים הכללי, בית החולים לילדים (על שם ספרא) ובית החולים השיקומי (המאגד את מחלקות השיקום, הגריאטריה והפסיכיאטריה). למחלקת השיקום מופנים רבים מפצועי צה"ל, מסורת שהחלה עוד מהקמת בית החולים במלחמת העצמאות^[5].

המרכז הרפואי "שיבא" הוא בית החולים הגדול ביותר בישראל^[6] ובין הגדולים במזרח התיכון. במרכז הרפואי נכון לשנת 2018 עובדים כ-1,250 רופאים, וכ־2,300 עובדי סיעוד וכוח עזר. בבית החולים ישנן 1,430 מיטות, והוא משתרע על שטח של 800 דונם, מתוכם 400,000 מ"ר שטח בנוי, 5,300 מקומות חנייה (350 מהם מסומנים כמקומות חנייה לנכים), ו-78 מעליות^[2].

במרכז הרפואי קיימות 11 מחלקות, אשר רבות מהן שוכנות בבניינים משלהן. בקמפוס המרכז הרפואי פועלים מתקני שירותים לטובת העובדים במרכז הרפואי והבאים בשעריו: שני מרכזי קניות, חניון בן שמונה קומות, 4 בתי מלון^[א], 3 בנקים^[ב], 7 מסעדות^[ג], 4 בתי כנסת, תחנת דלק ואף מתקן לרחיצת מכוניות. בשנת 1987 הוקם ליד מגדל האשפוז מרכז של בנק הדם של מד"א, אשר עבר למקום מבניין ישן ברחוב שבטי ישראל ביפו, בנק הדם המרכזי שכן בשיבא עד שעבר במאי 2022 לקריית מד"א שברמלה.

במתחם שוכנות יחידות ממשלתיות של משרד הבריאות וביניהן מינהל הסיעוד הממשלתי והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות. במתחם בית החולים נמצא גם מקום מושבם של "הוועד הארצי של עובדי בתי החולים הממשלתיים" ושל ארגון י.ע.ל (יד עזר לחולה), הפועל בכל בתי החולים הממשלתיים בארץ. בנוסף, ב-1998 הוקמה "סדנת גל" שהיא מועדון שיקומי לנכי צה"ל הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, ומאובחנים כנפגעי תגובת קרב מתמשכת.

בעבר שכן בשטח בית החולים, בתוך מבנה בריטי ישן, "בית הלוויות הצבאי", ממנו יצא מסע ההלוויה של ראש הממשלה יצחק רבין, עד לשנת 2007 אז עבר בית הלוויות אל בסיס הרבנות הצבאית בצריפין בסמוך אל "בית החולים אסף הרופא". בסמוך לבית החולים ממוקמים בסיסים של חיל הרפואה ובהם מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידת הרפואה האווירית של חיל האוויר (ירפ"א) וכן מתקן האשפוז הצבאי. בסמוך אל מתקן האשפוז הצבאי ואל הכניסה הישנה של בית החולים, ליד בית החולים השיקומי שוכן המכון הלאומי לשיקום (מפעל "גפיים").

עם הקמתו של המרכז השיקומי מתוכננות לעבור אליו כל יחידות השיקום הנמצאות בסמוך לבסיס חיל הרפואה מחוץ לבית החולים.

בשטח המרכז הרפואי פועלים גם ארגונים שונים בהם מסר – המרכז הארצי לסימולציה רפואית ומרכז פעילות של "אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל".

היסטוריה

שטח המרכז הרפואי שוכן על חלק מ-1,700 הדונם שרכש הבנקאי וסוחר הקרקעות משה ליטוינסקי יחד עם אחיו אמיל. בשנות ה-30 של המאה ה-20 תכנן האדריכל ריכרד קאופמן להקים במקום את המושבה "תל ליטוינסקי". בשל מאורעות הזמן, מומשה התוכנית רק בחלקה הקטן ומרביתה הגדולה לא יצאה אל הפועל. שטח המושבה הופקע מידי האחים ליטוינסקי ראשית על ידי הצבא הבריטי, ולאחר מכן על ידי מדינת ישראל.

כבר בשנת 1935 תכננה ממשלת המנדט להקים בית חולים במקום ולצורך כך הודיעה על הפקעת 35 דונם באזור^[7].

בשנת 1941 הקים הצבא האמריקאי בית חולים במקום שנקרא "בית חולים אמריקאי מס' 24". באוקטובר 1943 הוא נסגר. ב-1944 פתחו הבריטים בית חולים שנקרא "בית חולים מס' 26 של חיל האוויר המלכותי".

באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נכבש המקום על ידי חטיבת אלכסנדרוני. ד"ר חיים שיבא שהיה מפקד השירות הרפואי הורה לשפצו ולהופכו לבית חולים צבאי. ב-21 ביוני 1948, בעת ההפוגה הראשונה, נפתח במקום "בית החולים הצבאי מס' 5" שהיה הגדול מסוגו במדינת ישראל.

בשנת 1951 נפתחה בתל-השומר המחלקה הראשונה בארץ לכירורגיה פלסטית בניהולו של הד"ר ליאו בורנשטיין.

לאור ההחלטה להפוך את בתי החולים הצבאיים לאזרחיים, הפך "בית החולים הצבאי מס' 5" ב-1 ביוני 1953, ל"בית החולים תל השומר". במקביל, אוחדו בית החולים הירקון ובית החולים בפרדס כ"ץ לתוך בית החולים תל השומר^[8].

בשנת 1955 נפתח בתל השומר מרכז לשיקום נכים^[9].

בשנת 1962 ייסד הכירורג הפרופ' מרק מוזס את המחלקה לכירורגיית כלי דם. המחלקה הראשונה בארץ, לניתוחי כלי דם^[10].

בתחילת שנות ה-60 הקימה עיריית רמת גן בית חולים ליולדות בסמוך לבית החולים^[11]^[12].

בפרוץ מלחמת ששת הימים הוחלט במשרד הביטחון להקים מחלקה לנפגעי חוט השדרה בארץ, ובהמלצתו של סר לודוויג גוטמן מאנגליה, אחד מגדולי הרפואה השיקומית בעולם, מונה ד"ר רפאל רוזין להקימה ולעמוד בראשה. בשנת 1973 הקים את המחלקה לנפגעי חוט-השדרה בבית החולים תל השומר. כאשר המחלקה הייתה בשלבי התארגנות ראשונים פרצה מלחמת יום הכיפורים. בזמן המלחמה טיפל הצוות הרפואי בפצועים הרבים שהגיעו מהחזית, במחלקה שפעלה במבנים זמניים, עם ציוד חסר ובתנאים קשים. לאורך תקופה זו טיפלה מחלקת השיקום בפצועי צה"ל, נפגעי פעולות תגמול ותקריות גבול וכן בפצועי מבצע שלום הגליל.

עם פטירתו של ד"ר שיבא בשנת 1971 שונה שמו של בית החולים ל"מרכז הרפואי על שם חיים שיבא".

בשנת 1992 פרופסור יוליוס הגש מונה למנהל מרכז קרדיולוגיה ילדים ופיתח את הענף במשך כ-20 שנים שבהן המשיך לכהן כמנהל המרכז.

באפריל 2017 נחנך בבית החולים חדר מיון חדש, הגדול בישראל^[13].

ב-2020 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הוקם אגף לטיפול בחולי הקשים של מחלת נגיף קורונה 2019, במתחם התת-קרקעי יש 45 מיטת אשפוז, מוניטורים וגם מכונות הנשמה^[14].

נתונים

בית חולים שיבא במספרים - שנת 2022 [1]

1619 מיטות

1790 רופאים

10052 עובדים

52989 ניתוחים

10591 לידות

6850 מקומות חניה

גלריה

בית החולים תל השומר כבית חולים צבאי, 1947
אלינור רוזוולט מלווה על ידי פרופ' חיים שיבא (במרכז) בביקורה בבית החולים "תל-השומר", 1952
גן הפסלים
בריכת השחייה הטיפולית במרכז השיקום
שיכון הרופאים בתוך מתחם בית החולים תל השומר
שיכון הרופאים, תל השומר
המבואה של מרכז השיקום
הכניסה למבואה הראשית של המרכז הרפואי ע"ש שיבא

בתי הכנסת בבית החולים

בשטח בית החולים שיבא קיימים ארבעה בתי כנסת פעילים.

בית הכנסת המרכזי – בלובי מגדל האשפוז.
בית כנסת שיקום – בסמוך לבריכת השחייה בבית החולים השיקומי.
בית כנסת גלעד – במתחם גלעד. פעיל בשבתות וימים טובים בלבד.

רב בית החולים המרכזי של שיבא הוא הרב יואב אוקנין.

תוכניות עתידיות

בשנים הבאות מתוכנן להעביר את כל יחידות השיקום הנמצאות מחוץ לשטח בית החולים, במתחם מחנה דורי, אל תוך בית החולים השיקומי. זאת מתוך מטרה להפשיר את הקרקע לבניית שכונת מגורים חדשה^[15]. כמו כן מתוכנן להעביר את כל יחידות הגריאטריה אל תוך בניין בית החולים הגריאטרי^[16].

מנהלי המרכז הרפואי

חיים שיבא: 1953–1971
מרדכי שני: 1971–2004
זאב רוטשטיין: 2004–2015
יצחק קרייס: 2016 ואילך^[17]

לקריאה נוספת

יעל גבירץ, רוח שיבא : תולדות המרכז הרפואי על שם שיבא, 2008-1948, רמת גן: המרכז הרפואי על שם שיבא, 2008.

Moshe Zarhy. Health Facilities in Israel, Dom publishers, 2014. pp. 101-159. ISBN 978-3-86922-340-7

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
דניאל נדב, בית־החולים 5 (תל־השומר) עד העברתו אל משרד הבריאות ב־1953, עיונים בתקומת ישראל 7, 1997, עמ' 439–462
שיקומו של קצין צה"ל בתל השומר, באתר יוטיוב
עודד בן יהודה, "שיבא" מוציא לפנסיה את הנחש: חדש? כן. חדשני? לא ממש, באתר Xnet‏, 3 ביולי 2020
נעמה ריבה, בית החולים שתוכנן כמו מבוך בדרך למהפכה, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2023
המרכז הרפואי על שם ח. שיבא (תל השומר), דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים

^ מלון אפרופו – 33 חדרים, מלון שיבא בייבי – 50 חדרים, מלון שי-לב – 36 חדרים, 72 מיטות, מלונית בית הילד – 20 חדרים.
^ בנק יהב, בנק דיסקונט ובנק לאומי.
^ ארומה, פינתי, מקדונלד'ס, בונז'ור, בורגר קינג, פיקנסין ומסעדת י.ע.ל.

הערות שוליים

^ שיבא-בית החולים של המדינה / מחלקות
^ ¹ ² נתונים על המרכז הרפואי שיבא
^ Mandy Taheri, These Are the 10 Best Hospitals in the World, Newsweek, ‏2020-02-24
^ דירוג ניוזוויק: שיבא במקם התשיעי ברשימת בתי החולים הטובים בעולם, באתר DoctorsOnly‏, 18 בספטמבר 2024
^ על-פי ההיסטוריה שלנו, באתר האינטרנט של המרכז הרפואי
^ איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg‏, 7 במאי 2007
^ בית־חולים ליד כפר אזר, דבר, 3 באוקטובר 1935
^ בי"ח של אלף מיטות בתל השומר עובר לרשות המדינה, מעריב, 8 באפריל 1953
בית החולים "תל השומר" הועבר למשרד הבריאות, דבר, 21 באוגוסט 1953
^ מרכז לשיקום נכים ע"ש וייצמן הוקם בתל השומר, הצופה, 19 באפריל 1955
^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך :מוזס, מרק עמוד 278
^ רמת־־גן מקימה בית חולים ליולדות, חרות, 9 באוקטובר 1957
^ ישעיהו אביעם, עירית רמת־גן החלה בעבודות־נקיון בשטח המסופח של תל־השומר, מעריב, 11 ביוני 1962
^ אורית א. בראון, ‏בשורה למטופלים: חדר המיון הגדול והחדיש בארץ נחנך בביה"ח שיבא, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2017
^ עמיר קורץ, כך הקימו בשיבא יחידת טיפול נמרץ תת-קרקעית לחולי קורונה - בתוך 72 שעות, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2020
^ עדי כהן, "עיר קטנה של בריאות": לגור בבית עם גינה במיקום לא שגרתי ב-5,200 שקל בחודש, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2020
^ גיא נרדי, ‏חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר, באתר גלובס, 6 באפריל 2020
^ ד"ר איתי גל, המנכ"ל שמחליף את רוטשטיין בשיבא: פרופ' איציק קרייס, באתר ynet, 21 ביוני 2016

[7] מלון אפרופו – 33 חדרים, מלון שיבא בייבי – 50 חדרים, מלון שי-לב – 36 חדרים, 72 מיטות, מלונית בית הילד – 20 חדרים.

[8] בנק יהב, בנק דיסקונט ובנק לאומי.

[9] ארומה, פינתי, מקדונלד'ס, בונז'ור, בורגר קינג, פיקנסין ומסעדת י.ע.ל.

[1] שיבא-בית החולים של המדינה / מחלקות

[מקור-2] ¹ ² נתונים על המרכז הרפואי שיבא

[3] Mandy Taheri, These Are the 10 Best Hospitals in the World, Newsweek, ‏2020-02-24

[4] דירוג ניוזוויק: שיבא במקם התשיעי ברשימת בתי החולים הטובים בעולם, באתר DoctorsOnly‏, 18 בספטמבר 2024

[5] על-פי ההיסטוריה שלנו, באתר האינטרנט של המרכז הרפואי

[6] איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg‏, 7 במאי 2007

[10] בית־חולים ליד כפר אזר, דבר, 3 באוקטובר 1935

[11] בי"ח של אלף מיטות בתל השומר עובר לרשות המדינה, מעריב, 8 באפריל 1953
בית החולים "תל השומר" הועבר למשרד הבריאות, דבר, 21 באוגוסט 1953

[12] מרכז לשיקום נכים ע"ש וייצמן הוקם בתל השומר, הצופה, 19 באפריל 1955

[13] "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך :מוזס, מרק עמוד 278

[14] רמת־־גן מקימה בית חולים ליולדות, חרות, 9 באוקטובר 1957

[15] ישעיהו אביעם, עירית רמת־גן החלה בעבודות־נקיון בשטח המסופח של תל־השומר, מעריב, 11 ביוני 1962

[16] אורית א. בראון, ‏בשורה למטופלים: חדר המיון הגדול והחדיש בארץ נחנך בביה"ח שיבא, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2017

[17] עמיר קורץ, כך הקימו בשיבא יחידת טיפול נמרץ תת-קרקעית לחולי קורונה - בתוך 72 שעות, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2020

[18] עדי כהן, "עיר קטנה של בריאות": לגור בבית עם גינה במיקום לא שגרתי ב-5,200 שקל בחודש, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2020

[19] גיא נרדי, ‏חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר, באתר גלובס, 6 באפריל 2020

[20] ד"ר איתי גל, המנכ"ל שמחליף את רוטשטיין בשיבא: פרופ' איציק קרייס, באתר ynet, 21 ביוני 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[א]

[ב]

[ג]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)

	פרק זה עוסק במיזם עתידי
	ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.