בית יולדות

בדיקת יילוד מיד לאחר הלידה, גרמניה, 1959

בית יולדות הוא בית חולים ייעודי לטיפול בנשים במהלך היריון ולידה וטיפול בתינוקות רכים ובפגים. לעיתים מסונפת לבית היולדות מחלקת רפואת נשים ומחלקת אשפוז לשמירת היריון בסיכון גבוה.

היסטוריה

הסיבה להפרדת הטיפול ביולדת מבית חולים כללי היא שלרוב נשים הרות ויילודים אינם חולים, ולא רצוי לחשוף אותם לחולים ולמחלות הנמצאים בין כותלי בית החולים הכללי. עד המאה ה-19 נשים ממעמד חברתי גבוה ילדו בביתן, בסיוע רופא או מיילדת פרטיים ואילו נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ילדו בביתן או אף ברחוב, בלי סיוע רפואי. הקמת בתי היולדות יועדה מראשיתה לטובת האוכלוסייה הענייה ולידה בבית יולדות נחשבה סימן למעמד חברתי נמוך. שיפור השירותים הניתנים ליולדת (כגון ניתוח קיסרי בעת חירום) והפחתת תמותת התינוקות בבתי יולדות לעומת לידה ביתית סייעו להחדרת הלידה בבית יולדות גם למעמדות גבוהים. הנהגת דמי לידה, סכום כסף חד פעמי הניתן רק ליולדת היולדת בבית יולדות או בית חולים מהווה תמריץ נוסף ללידה בבית יולדות ולא בבית היולדת. הדרישה לקירוב חדרי הלידה והניתוח למחלקת טיפול נמרץ לשם טיפול בסיבוכים, הביאה לסגירת בתי יולדות פרטיים וצירופם לקמפוסים של בתי חולים כלליים. עם זאת, יש נשים הדוגלות בלידת בית כפתרון טבעי ונאות יותר.

שירותים

בבית היולדות מתבצעות פעולות כשקילת היילוד, בדיקתו הראשונית על ידי רופא, מעקב התפתחות בימים הראשונים ללידה, ביצוע חיסונים ראשוניים, רישום במשרד הפנים והנפקת תעודת לידה ומעקב אחר האם, לעיתים מספק בית היולדות שירות ביצוע ברית מילה ביהודים ובשאינם יהודים, המעוניינים בכך. לבתי יולדות שונים מדיניות שונה ביחס לנוכחות האב בלידה ואחריה, נוכחות תומכת לידה ("דוּלה") פרטית בלידה, לגבי שהיית היילוד עם אמו או בתינוקייה נפרדת וביחס לרמת ההיענות לבקשות מיוחדות של היולדת.

בתי יולדות בישראל

בישראל היו בעבר בתי יולדות נפרדים מבתי חולים כלליים (למשל גלעד ובית החולים ליולדות פרויד בתל אביב, משגב לדך ובית היולדות סדובסקי בירושלים, בית יולדות מולדה, בית יולדות אמהות במרכז הכרמל בחיפה, בית חולים ליולדות ונשים א. וה. קיבלסון ברחובות) אך הם נסגרו וכיום בית היולדות הוא חלק מהשירותים הניתנים על ידי בית החולים הכללי.

ראו גם

• טיפת חלב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית יולדות בוויקישיתוף