יחסי סין–קנדה
יחסי סין–קנדה | |
---|---|
סין | קנדה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
9,596,967.75 | 9,984,670 |
אוכלוסייה | |
1,417,968,458 | 39,903,067 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
17,794,782 | 2,140,086 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
12,549 | 53,632 |
משטר | |
רפובליקה עממית | מונרכיה חוקתית |
יחסי סין–קנדה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה העממית של סין לבין קנדה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיתוף הפעולה הקנדי-סיני התקיים הרבה לפני שכוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות בשנת 1970. קנדה משתפת פעולה כיום עם הרפובליקה העממית של סין בתחומים רבים, כולל סחר, בריאות, חינוך ותרבות. מחלקות ממשלתיות קנדיות רבות התקשרו בתזכיר הבנות עם עמיתיהן הסיניים ומקיימות גם ישיבות קבועות ברמות שונות. בקנדה חיים יותר מ-1.3 מיליון אנשים ממוצא סיני. בשנת 2014, יותר מ-110,000 סטודנטים סינים למדו במוסדות חינוך בקנדה, והשפה הסינית היא השפה השלישית בשכיחותה בקנדה לאחר אנגלית וצרפתית.
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה בקנדה אחרי ארצות הברית. בשנת 2009 המסחר הדו-צדדי הסתכם בסכום של 50.8 מיליארד דולר, והראה ירידה של 4.3% בהשוואה לרמות של 2008. בשנת 2009, יצוא הסחורה הקנדי לסין הסתכם ב-11.2 מיליארד דולר, עלייה של 6.6% לעומת 2008, מה שהפך את שוק הייצוא של סין לשלישי בגודלו בקנדה. סין היא המקור השני בגודלו של סחורות מיובאות. בשנת 2009 ההשקעה הישירה הקנדית בכלכלה הסינית הסתכמה ב-3.3 מיליארד דולר, המהווים פחות מ-1% מסך ההשקעות הישירות הזרות במדינה. השקעה ישירה של סין בכלכלת קנדה היוותה פחות מ-2% מכלל ה-FDI במדינה זו, בעוד שנרשמה צמיחה בהשקעות: מ-928 מיליון דולר בשנת 2005 לכמעט 8.9 מיליארד דולר בשנת 2009.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג ו-3 קונסוליות בצ'ונגצ'ינג, גואנגג'ואו ושנגחאי. מאידך, סין מחזיקה בקנדה שגרירות באוטווה ו-5 קונסוליות בקלגרי, מונטריאול, טורונטו וונקובר[1].