אריה טרנסוואל

אריה טרנסוואל
אריה טרנסוואל
מצב שימור
מצב שימור: לא הוגדר
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי חתול
משפחה:	חתוליים
סוג:	פנתר
מין:	אריה
תת־מין:	אריה טרנסוואל
שם מדעי
Panthera leo krugeri ‏רוברטס, 1929

אריה טרנסוואל (שם מדעי: Panthera leo krugeri; קרוי גם אריה קרוגר, אריה קלהארי או אריה דרום-מזרח אפריקני) הוא אחד מתת-המינים של האריה, החי בעיקר באפריקה הדרומית. הוא תואר לראשונה בשנת 1929 על ידי הזואולוג הדרום-אפריקני אוסטין רוברטס. אחרי האריה הברברי, זהו תת-המין הגדול ביותר של האריה, והוא מצוי באזורים גאוגרפיים החופפים במידה מסוימת את אזורי התפוצה של אריה מסאי ואריה קטאנגה. שמו ניתן לו על שם טרנסוואל, האזור הגאוגרפי בו הוא מצוי. באזור זה התקיימה מדינת בורים בשם רפובליקת טרנסוואל. שמו המדעי - "krugeri", ניתן לו על שם פול קרוגר, מדינאי בורי וראש ממשלת טרנסוואל.

מאפיינים פיזיים

אריה טרנסוואל מותאם במיוחד לטרוף בעלי חיים גדולים, ולסתותיו החזקות יחד עם טפריו הגדולים ורגליו וכתפיו השריריות מעניקות לו כוח אדיר. לזכרי תת-מין זה יש רעמה מפותחת, גסה וגדולה, המקיפה את כל אזור הצוואר, הראש והחזה. צבע הרעמה הוא כתמתם-צהבהב או זהוב חיוור, והיא מתכהה עם הגיל לצבע חום-שוקולד או שחור. תופעה זו מתרחשת בעיקר באזור החזה, הגרון ומקצת מן העורף. הנקבות נעדרות רעמה. הפרווה של האריה קצרה וחלקה, וצבעה הוא כתמתם-אפרפר חולי. הגחון, הכפות והצדדים הפנימיים של הרגליים בצבע לבן-צהבהב קרמי. בגני חיות צבע הפרווה נוטה להיות כהה יותר. מתחת ובצידי העיניים יש חצאי משקפיים בהירים בצבע לבן קרמי, ומעל העיניים יש כתמים בצורת "שריטות", בצבע חום כהה עם עיגול בהיר יותר מסביבם. ה"שריטות" גדולות ובולטות במיוחד אצל תת-מין זה. השפתיים והסנטר בצבע לבן אפרפר או לבן בוהק, ובסנטר בדרך כלל יש זקנקן קצר. הלוע והנחיריים שחורים, האף אדמדם והעיניים זהובות. בצידי האף נקודות שחורות שמהן יוצאים זיפים לבנים. הלחיים והחרטום של אריה טרנסוואל כהים יחסית.

מבנה גופו של אריה טרנסוואל רחב, מאסיבי ומוצק, ויש לו שדרה גמישה, רגליים עבות וחזקות וצוואר עבה ורחב התומך בראש גדול. החרטום רחב והאף משולש עם נחיריים רחבים. הלוע גדול והניבים ארוכים וחזקים. חוליות הזנב והשדרה בולטות מעט על רקע הגב. האוזניים גדולות, רחבות ומעוגלות בקצותיהן, והזנב ארוך ובעל ציצה עגלגלה וכהה בסופו. כפות הרגליים גדולות והבהונות שלו בצבע שחור או אפור כהה.

גובה הכתפיים של אריה טרנסוואל הוא 92–123 ס"מ. אורכם של הזכרים כ-3.20-2.6 מטרים כולל הזנב; אורך ראשן וגופן של הלביאות 2.75-2.35 מטרים. משקל הזכרים הוא בדרך כלל 150–250 קילוגרם, ואילו הנקבות במשקל של 110–182 קילוגרם.

האריה בעל המשקל הגדול ביותר שתועד עד היום היה זכר מתת-מין זה שניצוד במזרח טרנסוואל בשנת 1936; משקלו היה 313 קילוגרם.

אריה לבן

נקבת אריה לבן בגן חיות

האריה הלבן הוא מוטציה נדירה המתרחשת רק אצל אריה טרנסוואל. המוטציה מתבטאת במחסור בפיגמנטים מסוימים בדומה לטיגריס לבן (בניגוד ללבקנות). צבע הגוף הוא לבן בוהק או לבן-אפרפר ולעיתים קרובות גם צהבהב חיוור. אריות אלה נדירים מאוד בטבע, אך בגני חיות מצויים מאות פרטים שלהם. צבעם הבוהק מפחית את רמת ההסוואה בסביבה כהה ובצללים, ועקב כך את כישורי הטרף ויכולת ההישרדות של פרטים אלו.
בדרום אפריקה האריות הלבנים נחשבים לקדושים, והשבטים רואים בהם מתנה מהאלים, המבטיחה שלום ושגשוג. השבטים מאמינים כי הריגת אריה לבן על ידי בן השבט עלולה להביא להם קללה חמורה.

תפוצה ואקולוגיה

אריה טרנסוואל בפארק הלאומי קרוגר

התפוצה ההיסטורית הוודאית של אריה טרנסוואל השתרעה לאורך שטחה של דרום אפריקה, סווזילנד, לסוטו, חלקה הדרומי והמרכזי של בוצוואנה, דרום זימבבואה ומוזמביק ודרום מזרח נמיביה. התפוצה הנוכחית מוגבלת בעיקר לאוכלוסיות גדולות בבוצוואנה ודרום אפריקה ולכיסים מבודדים בזימבבואה ומוזמביק. מניתוח גנטי עולה, כי תת-המין אריה הכף שהיה אנדמי לאזור הכף המערבי ונכחד מן העולם, ייצג למעשה את האוכלוסייה הדרומית ביותר של אריה טרנסוואל.

בית הגידול של אריה טרנסוואל הוא בעיקר סוואנות, אזורים מדבריים למחצה כדרום מדבר קלהרי, חורשות דלילות ואזורי סבך ואזורים הרריים בעיקר בדרום אפריקה. הוא מצוי גם באזורים מוצפים בדרום דלתת האוקבנגו בבוצוואנה בעוד שהאזורים הצפוניים של הדלתא מאוכלסים על ידי אריה קטאנגה. הטמפרטורה בתחומי מחייתו 20–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 250–500 מילימטר לשנה.

אריה טרנסוואל כשאר האריות הוא בעל חיים חברתי, והמערכת החברתית מורכבת מלהקת נקבות אשר ביניהן מתקיים קשר חזק. הן מתגוררות יחד ומגרשות זכרים המנסים להשתלט על הלהקה ושטח הפעילות שלה. לרוב, אריות מצליחים להדיח את השליט המכהן על ידי חבירה לזכר אחר (נפוץ בעיקר בין אחים). החלפת השליטה מתבצעת על ידי קרבות עזים ולעיתים קטלניים עם הזכר המכהן, ולאחר מכן, בעצימות נמוכה יותר, עם הנקבות. אף על פי שהלביאות מגנות על צאצאיהם, הריגת הגורים על ידי הזכרים השליטים החדשים נפוצה מאוד. הנקבות יכולות להתרבות בגיל 4 שנים, וזכרים בגיל חמש. כ-5 גורים נולדים לאחר תקופת הריון של כ-110 ימים. הנקבות מטפלות בגורים עד גיל 16 חודשים. לרוב, הגורים מגורשים לאחר מכן, ומחפשים להקה חדשה.

את הציד מנהלות בעיקר הלביאות - לרוב בלילה, על מנת להקשות על הטרף לזהותם. ההמתה מתבצעת על ידי חניקה עם השיניים, שבירת מפרקת או על ידי הצמדת נחיריו ופיו של הקרבן בחוזקה בעזרת לסתות האריה.

זוג אריות טרנסוואל ניזונים מגופת ג'ירף

בין פריטי הטרף הפוטנציאלים של אריה טרנסוואל ניתן למנות את בעלי החיים הבאים: גנו שחור, גנו כחול, דאמאליסק הצבי, בובאל הכף, זברה מצויה, זברת הרים, דלגן, קודו גמלוני, אילנד מצוי, אנטילופה איילית, אימפלה, ראם הצבי, חזיר יבלות, אוריבי, דוקרן שארפי, תאו אפריקני, צבי סוף ההרים, דלקרן המושק ועוד. הם גם עלולים לטרוף בעלי חיים גדולים יותר כקרנף רחב-שפה, ג'ירף דרום אפריקני ויענים. בקלהרי אריות טרנסוואל ידועים כטורפי בבונים.

שימור

מצבו של אריה טרנסוואל לא הוגדר על ידי IUCN, אך סביר להניח שמצבו הוא מהטובים שבתת-מיני האריה, בהתחשב בכך שמגמת אוכלוסייתו יציבה בחלק מהאזורים ואף נמצאת בעלייה בדרום אפריקה. אריה טרנסוואל מצוי במספר אזורים מוגנים. הבולטים שבהם: הפארק הלאומי קרוגר (2,000 פרטים), פארק הפילים אדו, הפארק הלאומי זברת ההרים, הפארק הלאומי מפונגובווה, והפארק הלאומי לימפופו.

ישנם בשבי 100 אריות הרשומים תחת השם אריה טרנסוואל על ידי המערכת הבינלאומית למידע על מיני בעלי חיים. ביוני 2015, רשות השימור של רואנדה העבירה פרטים של אריה טרנסוואל לפארק הלאומי אקגרה שבמדינה, לאחר שהאוכלוסייה המקורית הוכחדה; אף על פי שתת-המין המקורי באזור זה היה האריה המסאי, קשיים בירוקרטיים בקבלת אריות מטנזניה גרמה לרשויות השימור בפארק להביא אריות מדרום אפריקה.

קישורים חיצוניים

• אריה טרנסוואל, באתר ITIS (באנגלית)
• אריה טרנסוואל, באתר NCBI (באנגלית)
• אריה טרנסוואל, באתר GBIF (באנגלית)