אימוץ ילד על ידי הורה שני
אימוץ ילד על ידי הורה שני או אימוץ חורג הוא תהליך שבו בן/בת זוג יכול/ה לאמץ את הילד הביולוגי או המאמץ או של בן/בת זוגה מבלי לבטל את זכויות ההורה החוקי הראשון. תהליך זה מעניין זוגות רבים, שכן הורות חוקית מאפשרת לבן/בת הזוג של ההורה לקבל זכויות שונות כגון: החלטות רפואיות, לתבוע תלות גופנית או לקבל משמורת במקרה של מות ההורה הביולוגי.[1]
לאימוץ ילד על ידי הורה שני, ישנה חשיבות משמעותית בהקשר לאימוץ בקרב להט"ב. בארצות הברית, אימוץ על ידי הורה שני החל על ידי המרכז הלאומי לזכויות לסביות (NCLR) באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. המרכז מציע מדריך משפטי שמכסה את יסודות האימוץ של ההורה השני.[1] לדברי המרכז, אימוץ על ידי הורה שני הוא האמצעי הנפוץ ביותר שבו הורים שמוגדרים כלהט"ב שאינם מוגדרים כהורים הביולוגיים יוצרים קשר משפטי עם ילדיהם.
לאורך השנים ארגונים ועמותות אמריקאיות שונות הצהירו על תמיכתן באימוץ ילד על ידי הורה שני של בן או בת הזוג מאותו המין בהן התאחדות הרפואה האמריקאית (אנ') שקבעה כי היעדר הכרה משפטית במערכת יחסים בין זוגות מאותו המין "עלולה לגרום לפערים בתחום הבריאות אצל ילדים להורים להט"ב".[2] איגוד עורכי הדין האמריקאי (אנ') הצהיר על תמיכתו באימוץ ילד על ידי הורה שני על ידי זוגות לא נשואים בטענה כי "האימוץ הוא האינטרס של הילד".[3] האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הצהירה גם כן על תמיכה באימוץ ילד על ידי הורה שני.[4] האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים הצהירה על התנגדותה ל-"כל גילויי אפליה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית בנוגע לזכויות משמורת, אומנה או אימוץ".
מדינות רבות ברחבי העולם המערבי בעיקר, תומכות גם כן באופן דומה באימוץ ההורה השני. ביולי 2011, הצהיר משרד העבודה, המשפחה והרווחה בסלובניה כי החוק הקיים מאפשר אימוץ ילד על ידי הורה שני.[5] בהקשר לאימוץ והורות להט"ב באוסטרליה, החל משנת 2008, האפשרות הטובה ביותר הייתה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה באוסטרליה בבקשה למתן צו הורות כ-"אנשים אחרים החשובים לטיפול, לרווחה ולהתפתחות הילד". הצו מספק "סטטוס קוו" חשוב אם היולדת תמות, ומונע מבני משפחה אחרים לקחת משמורת מיידית על הילד.[6][7]
אם אימוץ ילד על ידי הורה שני אינו אפשרות חוקית במחוזות או מדינות מסוימות, הקמפיין לזכויות אדם, מציע לנקוט בצעדים זהירים כגון: הסכם משמורת בכתב או הסכם הורה משותף בין השותפים. מוצע גם לאסוף ראיות כדי להוכיח ששני בני הזוג חיים יחד כמשפחה.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Legal Recognition of LGBT Families" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2020-12-27. נבדק ב-2020-12-27.
- ^ "H-60.940 Partner Co-Adoption, H-65.973 Health Care Disparities in Same-Sex Partner Households "AMA Policy regarding sexual orientation"". Ama-assn.org. אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2013. נבדק ב-16 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Professional Organizations on LGBTQ Parenting, Human Rights Campaign (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Confronting Homophobia in Europe" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2017-06-19. נבדק ב-2013-10-10.
- ^ "First Adoption by Gay Partner of Child's Parent". www.sloveniatimes.com. אורכב מ-המקור ב-2019-03-08. נבדק ב-2017-02-26.
- ^ "Same Sex, Same Entitlements". Human Rights and Equal Opportunity Commission. ארכיון מ-2013-03-09. נבדק ב-13 במאי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Is second parent adoption possible in Australia?". Gay & Lesbian Rights Lobby. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2008. נבדק ב-13 במאי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Campaign, Human Rights. "Second Parent Adoption". Human Rights Campaign (באנגלית). ארכיון מ-2020-12-27. נבדק ב-2018-12-06.