לדלג לתוכן

סרגיי איוואנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־13:11, 25 בספטמבר 2024 מאת 185.177.188.181 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
סרגיי איוואנוב
Сергей Борисович Иванов
איוואנוב, 2019
איוואנוב, 2019
לידה 31 בינואר 1953 (בן 71)
לנינגרד, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
שם מלא סרגיי בוריסוביץ' איוואנוב
שם לידה Серге́й Бори́сович Ивано́в עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה
השכלה
מפלגה רוסיה המאוחדת
בת זוג אירינה איוואנובה
ראש סגל הקרמלין
22 בדצמבר 201112 באוגוסט 2016
(4 שנים)
סגן ראש ממשלת רוסיה
12 במאי 200822 בדצמבר 2011
(3 שנים)
סגן ראשון לראש ממשלת רוסיה
15 בפברואר 20077 במאי 2008
(שנה)
שר ההגנה של רוסיה
28 במרץ 200115 בפברואר 2007
(5 שנים)
מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה
15 בנובמבר 19997 במאי 2000
(175 ימים)
27 במאי 200028 במרץ 2001
(306 ימים)
פרסים והוקרה
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה
  • Medal "For cooperation with the FSB of Russia"
  • Dank Medal
  • Medal «For diligence in performing engineering tasks»
  • מדליה לחיזוק אחוות הנשק
  • Stolypin Medal, 2nd class
  • מדליית השירות המצוין, דרגה 2
  • מדליה להצטיינות בשירות הצבאי
  • Medal for distinguished military service, 1st class
  • מסדר דוסטיק, דרגה 2
  • מדליית השירות המצוין, דרגה 3
  • מדליית פיוטר סטוליפין
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה
  • עיטור האומץ האישי
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית
  • מדליה על הישגים צבאיים
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה להחזרת חצי האי קרים לרוסיה
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית
  • עיטור אלכסנדר נבסקי
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 1
  • מסדר לזכר אחמד קדירוב
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סרגיי איוואנוב סוקר מסדר צבאי במוסקבה לכבוד שישים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה.

גנרל-קולונל במיל' סרגיי איוואנוברוסית: Серге́й Бори́сович Ивано́в. נולד ב-31 בינואר 1953, בלנינגרד) הוא מדינאי רוסי בכיר, אחד ממקורביו של הנשיא ולדימיר פוטין. איוואנוב כיהן כראש סגל הקרמלין מ-22 בדצמבר 2011 עד 12 באוגוסט 2016, כשקודם כיהן כסגן ראשון של ראש ממשלת רוסיה. שימש כממלא מקום ראש הממשלה בשנים 2005–2007 וכשר ההגנה הרוסי בשנים 2001–2007.

היה חבר קבוע במועצת הביטחון של רוסיה. מעוטר במדליה "על שירות למולדת" (За заслуги перед Отечеством) דרגה 2. הוא שולט היטב בשפות אנגלית ושוודית ודובר צרפתית ונורווגית ברמה נמוכה יותר. נשוי לאירנה (נולדה ב־1953), תושבת מוסקבה ובעלת השכלה גבוהה בכלכלה. אב לשני בנים. באוגוסט 2016 מונה כנציג הנשיא המיוחד לענייני הגנת הטבע, איכות הסביבה ותחבורה.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואנוב למד בחוג לתרגום בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטת לנינגרד. לאחר סיום התואר בשנת 1975 התגייס לק.ג.ב. ועבר הכשרה בארגון במינסק. לאחר מכן היה מוצב בלונדון בין 1981 ל־1983. יש האומרים שנשלח משם חזרה בגלל אישום בריגול, אך משרד הפנים הבריטי הכחיש זאת. לאחר מכן היה נציג ארגון הביון של ברית המועצות בפינלנד ואחר כך בקניה.

מ־1991 עד 1998 שירת בשירות ריגול החוץ של רוסיה. ב־1998 הועבר על ידי ראש שירות הביטחון הפדרלי דאז, ולדימיר פוטין, לתפקיד ממלא המקום שלו בתחומי האנליזה והתכנון אסטרטגי. ב־15 בנובמבר 1999 מונה על ידי בוריס ילצין לתפקיד מזכיר מועצת הביטחון של רוסיה. בתפקיד הזה עלתה השפעתו הפוליטית לאחר שפוטין הפך לראש המדינה.

כשר ההגנה ולאחר מכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – שר ההגנה של רוסיה

ב־28 במרץ 2001 מונה איוואנוב לתפקיד שר ההגנה של רוסיה. על ראשית כהונתו העיב ענן כבד - התרסקות מטוס סיביר אייר בים השחור, שנורה תוך כדי תרגיל צבאי משותף לרוסיה ולאוקראינה. 78 בני אדם נהרגו באירוע, רובם עולים מרוסיה שנסעו לבקר את קרובי משפחתם בישראל. איוואנוב ניסה להסתיר את מעורבותה של רוסיה באירוע, כמו גם את העובדה שהטיל האוקראיני שהפיל את המטוס נורה מבסיס רוסי.

כשר ההגנה, הוביל איוואנוב קו ניצי ביותר, בעיקר בכל הקשור להתמודדות מול איום הטרור העולמי בכלל והצ'צ'ני בפרט. בתקופת כהונתו הוא הוביל שדרוג נרחב של צבא רוסיה, ונהנה מיד חופשית שהותיר לו הנשיא פוטין בתחומי אחריותו. איוואנוב היה מהסוברים שיש לתמוך, אפילו צבאית, ברודן סרביה לשעבר סלובודן מילושביץ'. ב־14 בנובמבר 2005 מונה איוואנוב כסגן ראש ממשלת הממשלה, במקביל לתפקידו כשר ההגנה. ב־15 בפברואר 2007 שוחרר מתפקיד שר ההגנה ומונה לתפקיד סגן ראשון לראש הממשלה, עם אחריות על תעשיות ההגנה, אווירו-חלל, ננוטכנולוגיה ותחבורה.

במאי 2005 בנו נהג במכונית שהייתה מעורבת בתאונת דרכים במהלכה נהרגה הולכת רגל. התיק הפלילי נסגר ללא אישום. קיימת הערכה שפרשה זו גרמה לכך שסיכוייו לרשת את פוטין כנשיא אפסו.

בדצמבר 2011 מונה לעמוד בראש סגל הקרמלין[1]. באוגוסט 2016 פוטר מתפקידו ומונה לתפקיד נציג הנשיא המיוחד לענייני הגנת הטבע, איכות הסביבה ותחבורה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
איגור סרגייב
שר ההגנה של רוסיה

28 במרץ 2001 - 15 בפברואר 2007
הבא:
אנאטולי סרדיוקוב