פקודת המסים (גביה)
פקודת המסים (גביה) מתוך
פקודת המסים (גביה)
פקודה הבאה להסדיר את ענין גבית המסים
2000886
חא״י כרך ב׳ פרק קל״ז, עמ׳ 1374; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 104; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; תוס׳ ב׳, 22; ס״ח תשכ״ד, 80, 140; ס״ח תשל״ג, 46; תשמ״א, 157; תש״ן, 127; תש״ס, 231; תשס״ד, 501; תשס״ח, 426; תשס״ט, 65; תשע״א, 157; תשע״ב, 356; תשע״ד, 258, 551; תשע״ח, 212; תשע״ט, 42; תשפ״ב, 887.
דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ג, 962.
שם קצר
פקודה זו תקרא ”פקודת המסים (גביה)“.
פירוש [תיקון: 1929, 1932, תש״ח, תשל״ג]
(1)
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”סרבן“ פירושו מי שלא שלם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;
”סחורה“ - (בוטלה);
”פקיד מחוז“ - (בוטלה);
”מוכתר“ כולל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;
”מס“ כולל את מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלואות זרעים שהלותה ממשלת ישראל, כל שכר, ארנוניה, הלואה וכל תשלום אחר שגבייתם הוכרזה או תוכרז ע״י שר האוצר כגבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;
”גובה מסים“ כולל מוכתר וכל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;
”כפר“ כולל עיר ואזור של שבט;
”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
”ממונה על הגביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;
”פקיד גביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה.
(2)
הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
תאריך פרעון המס
מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.
הוצאה לפועל בשל אי תשלומים [תיקון: תשל״ג, תשע״ד]
(1)
הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שלם אותו אדם את הסכום בתוך חמשה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטוה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באפן המותנה להלן.
(2)
(בוטל).
(3)
(פקע).
הוצאת כתב ההרשאה לפועל [תיקון: 1930, תשל״ג]
(1)
דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס –
(א)
להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
(ב)
להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
(2)
עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
(2א)
לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
(2ב)
מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
(2ג)
ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967.
(3)
דמי המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות ולתשלום הוצאות ההוצאה לפועל וכל עודף יושב לבעלים.
(4)
יכול הממונה על הגביה ליתן כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצוה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להכנס לביתו או לרשותו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או רשותו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או רשותו של החייב, או במעמד שוטר, ולהכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.
[תיקון: תשל״ג]
(בוטל).
עיקול בידי צד שלישי [תיקון: תשל״ג]
(1)
פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(2)
(א)
היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;
(ב)
בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.
(3)
”קרוב“, לענין סעיף זה – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
(א)
51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
(ב)
זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
(ג)
זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
(ד)
זכות למנות מנהל.
חובת הצד השלישי להודיע [תיקון: תשל״ג, תשע״א]
(1)
הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו – יפרש זאת בהודעתו.
(2)
הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
(3)
לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
(4)
הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
(5)
הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
(א)
לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א) – יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
(ב)
לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.
חובת הצד השלישי למסור את המעוקל [תיקון: תשל״ג, תשע״א, תשע״א־2]
(1)
(א)
הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
(ב)
היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;
(ג)
פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(5)(ב); היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;
(ד)
על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א);
(ה)
פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב), אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי הסעיף האמור.
(2)
צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
(3)
חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
(4)
מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות סעיף 5 בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(5)
מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.
צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי [תיקון: תשע״א]
(א)
היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב)
הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת [תיקון: תשע״א]
(א)
חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב)
הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.
מכירת נכסי מקרקעים כשאין די מטלטלין [תיקון: 1934, 1937, תשל״ג]
(1)
אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נתברר לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעים שאפשר למכור אותם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שרשומים המקרקעים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן דמי מטלטלים, יכול הוא להוציא כתב־הרשאה למכירת אותם נכסי המקרקעין באותו אופן כאילו נמכרו עפ״י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק־דין:–
בתנאי:–
(א)
שאם נכסי מקרקעים אלה מהוים, כלם או מקצתם, בית התפוס ע״י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתשאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;
(ב)
שאם הסרבן הוא אכר, מוציאין מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחיתו ולמחית בני ביתו.
(2)
דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והיתרה שתשאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והוצאות המכירה ושאר הפעולות הכרוכות בכך תשולם לסרבן.
(3)
אם יש לסרבן יותר מנכס־מקרקעים אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה:–
בתנאי ששויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע ובתנאי שאם לא יהיה בדמי מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.
העברת נכסי מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו
(1)
הוצע נכס מקרקעים למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית, מעבירין אותו במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשוי שיוערך ע״י שמאי קרקעות שימונה מטעם מנהל עניני קרקעות.
(2)
הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלש שנים מתאריך העברתו לאחר שישלם את הסכום המגיע ממנו ואת כל ההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
(3)
במשך מועד שלש השנים הללו הזכות לממשלה להחכיר את הנכס לכל זמן שהוא, וללא יותר משלוש שנים, ואם החכירה הממשלה את הנכס כאמור בזה וגאלו הסרבן, מעבירין שנית את הנכס לבעליו הראשון, בהתחשב עם תנאי החכירה.
(4)
דמי החכירה שיתקבלו מן הנכס שהוחכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.
[תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ד־2]
(בוטל).
נכסים שאינם ניתנים לעיקול [תיקון: תשס״ט]
על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו־50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, בשינויים המחויבים.
המס – שעבוד על מקרקעי הסרבן [תיקון: תשל״ג, תשס״ח]
(1)
מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
(1א)
על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974 (בסעיף קטן זה – חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור בסעיף 3א1 לחוק המכר, בהתקיים שניים אלה:
(1)
הסרבן הוא מוכר כהגדרתו בחוק המכר;
(2)
הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר.
(2)
כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
(3)
סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.
עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין [תיקון: תשל״ג]
שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.
עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום [תיקון: תשל״ג, תשע״ט]
(א)
היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, תשכ״ז–1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
(ב)
קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
(ג)
בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
(ד)
חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
(ה)
בסעיף זה –
”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
”רכב באובדן“ – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.
איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד [תיקון: תש״ס]
אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
המצאת מסמכים [תיקון: תשל״ג]
הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.
מסמכים אלקטרוניים והמצאתם [תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג]
(א)
בסעיף זה –
”חתימה אלקטרונית מאושרת“, ”מסר אלקטרוני“, ”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
”מנגנון הזדהות“ – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
”מסמך אלקטרוני“ – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”השרים“ – שר האוצר ושר המשפטים.
(ב)
הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
(ג)
על אף האמור בסעיף 12ב, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –
(1)
מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול או צו מסירה של נכס שעוקל, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
(2)
מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
(ד)
(1)
הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;
(2)
השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
(ה)
צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
(1)
קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2)
הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ו)
מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
(ז)
השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
(ח)
(1)
הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
(2)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין המצאה בדרך אלקטרונית בידי גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018, אשר מוסמך לגבות מס לפי פקודה זו, לנמען שהוא סרבן, ויחולו לעניין המצאת מסר כאמור הוראות פרקים ג׳ ו־ד׳ לאותו חוק.
סמכויות [תיקון: תשל״ג]
סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.
מינוי ממונה על הגביה ופקיד גביה לעניני השלטון המקומי [תיקון: תשל״ג]
מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.
סמכות שר הפנים הואצלה למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים (י״פ תשס״ט, 4571), שהואצלה למשנה למנכ״ל משרד הפנים (י״פ תשע״א, 5964).
אמצעי אכיפה מיוחדים למיסים ששר האוצר ממונה על ביצועם [תיקון: תשמ״א, תשס״ד]
(א)
לענין סעיף זה –
”חוק מס“ – חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;
”מס“ – מס המוטל לפי חוק מס;
”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.
(ב)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
(ג)
הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
(ד)
(בוטל).
הטלת תפקיד גבייה [תיקון: תש״ן]
נציב מס הכנסה (להלן – הנציב) או מנהל המכס ומע״מ (להלן – המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980 (להלן – חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.
מינוי כונס נכסים [תיקון: תש״ן]
הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין סעיף 58(ב) לחוק האמור.
עיקול זכויות במקרקעין [תיקון: תש״ן]
לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969.
הוצאות שיישא בהן הסרבן [תיקון: תשס״ד]
(א)
הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
(ב)
בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
(ג)
בסעיף זה, ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.
תקנות [תיקון: 1934, תש״ח, תשס״ד]
יכול שר האוצר להתקין תקנות –
(א)
בדבר הפרוצידורה של עיקול, השמירה והמכירה של נכסים שנתפרסמו עפ״י פקודה זו;
(ב)
בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;
(ג)
בדבר המסים והתשלומים בעד כל פעולה שעפ״י פקודה זו, לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
(ד)
בדרך כלל, לשם ביצוע הוראות פקודה זו.
פורסמו תקנות המסים (גביה), תשל״ד–1974.
אכרזות לפי סעיף 2 לפקודה
אכרזת גביית מסים (אגרות לפי פקודת החברות), תשי״א–1951 (ק״ת תשי״א, 1621; תשי״ד, 1166)
על גביית המסים והאגרות המשתלמים לרושם החברות על פי הסעיפים 243א ו־244 לפקודת החברות, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
אכרזת גביית מסים (תשלומים בעד שימוש בנכסי המדינה), תשי״ב–1952 (ק״ת תשי״ב, 770)
על גביית התשלומים המשתלמים בעד השכרה או החכרה של מקרקעים שהם נכסי מדינה, או בעד שימוש אחר בהם, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
אכרזת גביית מסים (אגרות לפי תקנות השותפויות), תשי״ד–1954 (ק״ת תשי״ד, 1275)
על גביית המסים והאגדות המשתלמים לרשם השותפויות על פי תקנה 3 לתקנות השותפויות (רישום), ועל פי תקנה 1 לתקנות השותפויות (אגרה שנתית), תשי״ד–1954, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
אכרזת גביית מסים (תשלומים לישראליים בחוץ־לארץ), תשי״ז–1957 (ק״ת תשי״ז, 1402, 1771)
באכרזה זו –
”נציגות“ – נציגות דיפלומטית או קונסולרית של המדינה בחוץ לארץ.
על גביית סכום כסף שניתן על ידי נציגות או מטעמה לאזרח או תושב ישראלי או שהוצא כאמור עבורו, בין מקופת הנציגות ובין מקרן או מחשבון הנתון לפיקוחה, בין לפי מסמך ובין שלא לפי מסמך, יחולו הוראות הפקודה למעט סעיף 12 שבה. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה) 1939), תשט״ז–1956 (ק״ת תשט״ז, 414)
על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
(1)
(2)
(3)
אכרזת גביית מסים (מכס), תשט״ז–1956 (ק״ת תשט״ז, 505)
באכרזה זו, ”מכס“ – המס המוטל על פי פקודת המכס, או על פי פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, לרבות מכס המוטל על פי סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949.
על גביית מכס יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, למעט סעיף 12 לפקודה. מכס יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (הפרשי מטבע־חוץ), תשט״ז–1956 (ק״ת תשט״ז, 708)
באכרזה זו, ”הפרשי מטבע־חוץ“ – הפרשי מטבע־חוץ שאדם חייב בתשלומם לפי חוק תשלומי הפרשים על מטבע־חוץ, תשט״ו–1955 (החוק פקע).
על גביית הפרשי מטבע חוץ יחולו הוראות הפקודה בדבר גביית מסים, למעט סעיף 12 שבה; הפרשי מטבע חוץ יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (בלו), תשט״ז–1956 (ק״ת תשט״ז, 787)
באכרזה זו, ”בלו“ – המס המוטל על־פי –
פקודת הבלו על גפרורים (הפקודה בוטלה)
פקודת הבלו על קלפים, 1938 (הפקודה בוטלה)
חוק הבלו על צמיגים, תשי״ג–1953 (החוק בוטל)
על גביית בלו יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. בלו יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשי״ז–1957 (ק״ת תשי״ז, 660)
על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
(1)
(2)
אכרזת גביית מסים (הלוואות לשם תשלום מכס ומס קניה), תשי״ח–1957 (ק״ת תשי״ח, 406)
באכרזה זו –
”מכס“ – המס המוטל על פי פקודת המכס, או על פי פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, לרבות מכס המוטל על פי סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949;
”מס קניה“ – המס המוטל על פי חוק מס קניה, תשי״ב–1952.
על גביית סכום כסף שניתן על ידי מנהל המכס והבלו לאדם מקופת המדינה כהלוואה לשם תשלום מכס ומס קניה, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשט״ז–1955), תשי״ט–1958 (ק״ת תשי״ט, 433)
על גביית סכומים המשתלמים על פי צו יצוא יהלומים, תשט״ז–1955, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשי״ט–1959), תשי״ט–1959 (ק״ת תשי״ט, 1608)
על גביית סכומים המשתלמים על פי צו יצוא יהלומים, תשי״ט–1959, יחולו הוראות הפקודה – למעט סעיף 12 שבה. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959), תשי״ט–1959 (ק״ת תשי״ט, 1384)
על גביית סכומים המשתלמים לפי צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (חובות עובדים בצבא־הגנה לישראל או חיילים), תש״ך–1960 (ק״ת תש״ך, 665)
על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך על ידי מנהל תשלומים של צבא־הגנה לישראל – עובד אזרחי שגמר את עיסוקו בצבא־הגנה לישראל או חייל שהשתחרר מצבא־הגנה לישראל יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (אגרת רישום ציוד הנדסי), תש״ך–1960 (ק״ת תש״ך, 1305)
על גביית אגרה וכפל אגרה המשתלמת לפי תקנה 5 לתקנות רישום ציוד הנדסי, תשי״ט–1959, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. האגרה וכפל האגרה יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מתנקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961), תשכ״ב–1962 (ק״ת תשכ״ב, 1157)
על גביית סכומים המשתלמים לפי צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961; יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (היטל איזון), תשכ״ב–1962 (ק״ת תשכ״ב, 1755)
על גביית היטל איזון לפי סעיף 118 לחוק המים, תשי״ט–1959, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה; היטל האיזון יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (הלוואות מתקציב המדינה), תשכ״ג–1963 (ק״ת תשכ״ג, 1800)
באכרזה זו –
”מוסד בנקאי“ ו־”מוסד כספי“ – כמשמעותם בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954.
על גביית סכום כסף שניתן כהלוואה מתקציב המדינה במישרין או באמצעות מוסד בנקאי או מוסד כספי יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (אגרות נסיעה במסילות הברזל), תשכ״ו–1966 (ק״ת תשכ״ו, 2222)
באכרזה זו –
”אגרה“ – אגרת נסיעה במסילות הברזל הממשלתיות, אגרה בעד נסיעה ברכבת מהירה וקנס כאמור בסעיף 20(2) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936.
על גביית אגרה יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה; האגרה תהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (חובות שוטרים ועובדים במשטרת ישראל), תשכ״ט–1969 (ק״ת תשכ״ט, 1088; תשל״ט, 933)
על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך על ידי ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל או על ידי סגן ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל – שוטר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שגמר את עיסוקו במשטרת ישראל, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (פיצויים ששולמו ביתר בעד נזק בצורת), תשל״א–1971 (ק״ת תשל״א, 532)
על גביית סכום לפי תקנה 6א(ג) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשל״ד–1974 (ק״ת תשל״ד, 951; תשל״ו, 2399; תשל״ז, 20)
על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
צו הפיקוח על מצרכים שירותים (מקלטי טלוויזיה), תשל״ב–1972 (הצו בוטל);
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכונות כביסה ביתיות), תשל״ג–1973 (הצו בוטל);
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תנורי הסקה דירתיים), תשל״ד–1974 (הצו בוטל);
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מקררים חשמליים ביתיים), תשל״ה–1975 (הצו בוטל);
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (קופות רושמות), תשל״ה–1975 (הצו בוטל);
אכרזת גביית מסים (אגרות בית המשפט), תשל״ד–1974 (ק״ת תשל״ד, 1305)
על גביית אגרות לפי תקנות בית המשפט (אגרות), תשכ״ח–1967, תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשכ״ט–1969, ותקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד)), תשל״ד–1974 (ק״ת תשל״ד, 1571)
על גביית סכומים המשתלמים על פי סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד), תשכ״ב–1962 (דמי בדיקה לא נגבים מכוח צו יצוא חופשי, התשפ״ב–2022), יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (החזרת מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון), תשל״ה–1975 (ק״ת תשל״ה, 681):
על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר מענק על פי חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (חובות בעלי ציוד), תשל״ה–1975 (ק״ת תשל״ה, 1539)
על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך בידי מנהל תשלומים של צבא־הגנה־לישראל – בעלו של ציוד כמשמעותו בתקנות שעת־חירום (רישום ציוד וגיוסו), תשי״ז–1956, בשל תשלום עודף שקיבל בקשר לגיוס אותו ציוד יחולו הוראות הפקודה; הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (הלוואות לפתיחת משרדים ומחסנים בחוץ לארץ), תש״ם–1980 (ק״ת תש״ם, 1294)
על גביית הלוואה ששימשה לשכירות משרד או מחסן בחוץ לארץ, מעל לסכום המענק המגיע והמיועד לקידום יצוא של סחורות ומוצרים ישראליים, יחולו הוראות הפקודה; ההלוואה האמורה תהיה מס כמשמעותה בפקודה.
אכרזת גביית מסים (הוצאות שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות), התשמ״ב–1982 (ק״ת תשמ״ב, 632)
על גבייתן של הוצאות לטובת אוצר המדינה שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות המתמנה לפי סעיף 146 לפקודת מס הכנסה, או לפי סעיף 127 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, יחולו הוראות הפקודה, וההוצאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (דמי אשפוז), התשמ״ב–1982 (ק״ת תשמ״ב, 1006; תשמ״ו, 1507)
על גבייתם של דמי אשפוז בבתי חולים ממשלתיים או בבתי חולים אחרים שאוצר המדינה ערב לדמי האישפוז בהם יחולו הוראות הפקודה, ודמי האשפוז האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (אגרות ותשלומים של רשות הנמלים), התשמ״ג–1982 (ק״ת תשמ״ג, 216, 528)
על גבייתם של הסכומים המשתלמים לפי החיקוקים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
(1)
האגרות המשתלמות לפי תקנות הנמלים, התשל״א–1971;
(2)
שכר סווארות על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי לשירותי סווארות), התשל״ח–1978;
(3)
תשלומים לפי סעיף 21(ו) לחוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961.
אכרזת גביית מסים (חובות סוהרים ועובדים של שירות בתי הסוהר), התשמ״ג–1983 (ק״ת תשמ״ג, 1278)
על גביית סכום כסף שחייב על פי חשבון שנערך בידי חשב וראש מחלקת תשלומים של שירות בתי־הסוהר – סוהר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שסיים את עיסוקו בשירות בתי־הסוהר, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (החזר גימלה ששולמה שלא כדין), התשמ״ז–1987 (ק״ת תשמ״ז, 1344)
על גביית גימלאות המשתלמות על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, ששולמו בטעות או שלא כדין יחולו הוראות הפקודה; הגמלאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (דמי טיפול מרפאתי), התשמ״ט–1988 (ק״ת תשמ״ט, 221)
על גבייתם של דמי טיפול במרפאה של בתי חולים ממשלתיים או ממשלתיים־עירוניים יחולו הוראות הפקודה, ודמי הטיפול האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית המסים (החזר הטבות ומענקים), התשמ״ט–1989 (ק״ת תשמ״ט, 1324)
שולמו סכומים כמפורט להלן, מתקציב המדינה, לפי חיקוק או לפי החלטה מינהלית, ומי ששילמם נתבע להחזירם, יראו את הסכום שהוא נתבע להחזיר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמס לענין פקודת המסים (גביה) ויחולו על גבייתו הוראות הפקודה האמורה:
(1)
הטבות לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984;
(2)
מענקים מתקציב המדינה למחקר ופיתוח תעשייתי, במסגרת תכניות סיוע שלא על פי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984;
(3)
מענקים לעידוד השקעות הון, מתקציב המדינה במסגרת תכנית סיוע שלא על פי חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959;
(4)
סכומים מתקציב המדינה כתמיכות למצרכי יסוד;
(5)
מענקים מתקציב המדינה לעידוד היצוא;
(6)
מענקים מתקציב המדינה לפיתוח אזורי פיתוח;
(7)
מענקים מתקציב המדינה לעידוד הסרט הישראלי.
אכרזת גביית מסים (הוצאות גירוש), התש״ן–1990 (ק״ת תש״ן, 734; תשנ״ה, 279 [מסים])
על גביית הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ בהתאם לתקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ״ו–1985, שחייב האדם שעליו ניתן צו הגירוש או מעביד, על פי דרישה של המנהל כמשמעותו בתקנות האמורות, יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 12 שבה; הוצאות כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת גביית מסים (היטלים וקנסות – המועצות החקלאיות), התש״ן–1990 (ק״ת תש״ן, 746; תשנ״א, 700)
על גביית ההיטלים והקנסות המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה; ההיטלים והקנסות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
(1)
היטלים המוטלים לפי סעיף 39 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי״ט–1959, וצווים לפיו;
(2)
קנסות המוטלים לפי סעיפים 43א ו־43א1 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי״ט–1959;
(3)
היטלים המוטלים לפי סעיף 36 לחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל״ג–1973, כפי שהוחל על המועצה לייצור ושיווק צמחי נוי בסעיף 4 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל״ו–1976;
(4)
קנסות המוטלים לפי סעיף 6 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל״ו–1976.
אכרזת המסים (גביה) (תחולת הפקודה על החזרי הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות), התשנ״ד–1993 (ק״ת תשנ״ד, 239)
על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר הטבות על פי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע), התשנ״ז–1996 (ק״ת תשנ״ז, 2):
על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשמ״ט–1989, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר ששולמו כתמיכה בגין קיצוץ במכסת המים), התש״ס–1999 (ק״ת תש״ס, 116):
על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר ששילמה המדינה כתמיכה בשל קיצוץ במכסת המים לשנת 1999, בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 5038 מיום י״ט באייר התשנ״ט (5 במאי 1999), יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 406)
על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992, ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין (להלן – חובות לרשות המקומית) יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 10, וסעיף 11א(1) ייקרא כאילו המילה ”ראשון“ נמחקה ממנו; החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת המסים (גביה) (אגרות רשות שדות התעופה), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 278)
על גביית אגרות ותשלומים לפי תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ״א–1991, וכן על גביית אגרות ותשלומים לפי תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ״ה–1994, יחולו הוראות הפקודה; האגרות והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.
אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת המשקלות והמידות), התשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 657)
על גביית אגרות המוטלות מכוח פקודת המשקלות והמידות, 1947, יחולו הוראות הפקודה.
אכרזת המסים (גביה) (הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין) (הוראת שעה), התשס״ג–2003 (ק״ת תשס״ג, 590)
על גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין המוטלות מכוח סעיף 13(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, יחולו הוראות הפקודה; הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין יהיו מס כמשמעו בפקודה.
אכרזה זו תחול לגבי גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין בתקופה שעד יום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004).
אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי), התשס״ד–2004 (ק״ת תשס״ד, 793)
על גביית אגרות המוטלות מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972, יחולו הוראות הפקודה.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.