חוק שירות התעסוקה
חוק שירות התעסוקה מתוך
חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959
2001403
ס״ח תשי״ט, 32; תשכ״ט, 77; תשל״א, 80; תשל״ג, 261; תשל״ז, 46, 122; תשמ״ח, 50; תשנ״א, 128; תשנ״ה, 75; תש״ס, 95; תשס״א, 235; תשס״ב, 213; תשס״ג, 187; תשס״ד, 552; תשס״ה, 982, 988; תשס״ז, 56; תש״ע, 498; תשע״א, 143; תשע״ב, 82, 154; תשע״ד, 603; תשפ״ד, 154.
שינוי תוספות: ק״ת תשל״א, 160.
תוכן עניינים
פרק ראשון: ארגון השירות
הקמת שירות התעסוקה
מוקם בזה שירות התעסוקה שיפעל במסגרת חוק זה והתקנות לפיו.
תחום פעולתו של השירות [תיקון: תשל״ז]
שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע; כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה.
אי־
יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של שירות התעסוקה, והוא לא יתערב באלה.
השירות – תאגיד
שירות התעסוקה הוא תאגיד וכשר לרכוש ולהעביר כל זכות, להתחייב בכל חיוב ולהיות בעל דין או צד לכל הליך משפטי או אחר.
פטור ממסים [תיקון: תשל״ז]
לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים דין שירות התעסוקה כדין המדינה.
בקורת מבקר המדינה
שירות התעסוקה יעמוד לבקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].
פיקוח שר התעשייה המסחר והתעסוקה [תיקון: תשע״ב]
שירות התעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השר).
סמכות השר לפעול במקום השירות [תיקון: תשע״ב]
פעולה שאחת מרשויות שירות התעסוקה חייבת לעשותה על פי חוק זה או על פי התקנות או על פי התקנון האמור בסעיף 21 (להלן – תקנון השירות) ולא עשתה אותה, והפעולה היא לדעת השר הכרחית להבטחת העבודה התקינה של השירות, רשאי השר לצוות על הרשות לעשות את הדרוש לביצוע אותה פעולה בדרך שיקבע בצו, ואם לא קיימה הרשות את הוראות הצו, רשאי השר לעשות את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר, ודין פעולה שנעשתה על ידי השר כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשות.
מועצת השירות [תיקון: תשע״ב]
הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן – מועצת השירות או המועצה), שחבריה יתמנו על ידי השר.
הרכב המועצה ופרסומו [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעסיקים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה, ובלבד שהמספר הכולל של חברי המועצה לא יפחת מתשעה ולא יעלה על שנים עשר; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות.
(ב)
בין נציגי הממשלה במועצה יהיה עובד אחד לפחות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
(ג)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), חברי המועצה ימונו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת, וכן אפשר למנותם שוב לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.
(ד)
תמה תקופת הכהונה של חבר המועצה וטרם מונה חבר חדש במקומו, ימשיך חבר המועצה לכהן במשך ארבעה חודשים נוספים או עד למינוי חבר חדש במקומו, לפי המוקדם.
מינויים של נציגי העובדים והמעסיקים [תיקון: תשע״ד]
נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, ונציגי המעסיקים לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.
יושב ראש המועצה [תיקון: תשע״ב]
(א)
השר או מי שנתמנה לכך על ידיו יהיה יושב ראש המועצה ורשאי השר למנות ליושב ראש כאמור גם מי שאינו עובד המדינה.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כללים ותנאים בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש המועצה שאינו עובד המדינה.
(ג)
יושב ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ב) לא יקבל, במישרין או בעקיפין, בשל כהונתו, כל תמורה נוספת על הגמול ועל החזר ההוצאות שלהם הוא זכאי לפי הוראות אותו סעיף קטן.
ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ב]
(א)
לא ימונה לחבר המועצה או ליושב ראש המועצה ולא יכהן בתפקיד כאמור מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור, לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
(ב)
חבר המועצה יושב ראש המועצה יימנעו מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידם לבין עניין אישי שלהם או לבין תפקיד אחר שלהם, ולא יטפלו במסגרת תפקידם בנושא העלול לגרום להם להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ג)
התברר לחבר המועצה או ליושב ראש המועצה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה או לשר, לפי העניין, ויפעל לפי הוראותיו.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, חבר המועצה רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או האוכלוסיה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים למילוי תפקידי שירות התעסוקה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
(ה)
לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ו)
בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין, או עניין של גוף שחבר המועצה או יושב ראש המועצה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורי הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
הפסקת כהונה והשעיה מכהונה [תיקון: תשע״ב]
(א)
חבר המועצה או יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין;
(3)
התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין;
(4)
לעניין חבר המועצה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג במועצה.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם מצא השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את תפקידי שירות התעסוקה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המועצה לקיים את תפקידיה.
(ג)
הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה או נגד יושב ראש המועצה, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיפים 8 עד 10 או 11, לפי העניין.
תוקף פעולות [תיקון: תשע״ב]
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
החלת דינים על חברי המועצה [תיקון: תשע״ב]
דין חבר המועצה ויושב ראש המועצה, שאינם עובדי המדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
תפקידי המועצה [תיקון: תשע״ב]
המועצה –
(1)
תתווה את המדיניות וקווי הפעולה של שירות התעסוקה ותפקח על פעולות הרשויות של שירות התעסוקה;
(2)
תהיה רשאית ליזום ולהמליץ לפני השר על פעולותבתחום שירות התעסוקה;
(3)
תהיה רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;
(4)
תמלא את שאר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה או בתקנון השירות.
ועדות המועצה
המועצה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.
הנוהל במועצת השירות
המועצה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.
שמיעת הציבור לפני המועצה [תיקון: תשע״ב]
המועצה תיתן לציבור ולנציגי אוכלוסיות הנוגעות בדבר הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את עמדתם בכל הנוגע לתכנית העבודה השנתית של שירות התעסוקה, לתקציב ההוצאות השנתי של השירות ולתפקידה לפי סעיף 12(3), בדרך שתורה המועצה.
המינהלה
הרשות המנהלת והמבצעת של שירות התעסוקה היא מינהלת השירות שחבריה הם מנהל השירות, סגנו – אם נתמנה לו סגן – ונושאי המשרות בשירות שנקבעו כמשרות של ניהול על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; מנהל השירות יהיה יושב ראש המינהלה.
מינוי המינהלה [תיקון: תשע״ב]
השר, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול.
מינוי עובדים אחרים [תיקון: תשל״ז, תש״ס־2, תשע״ב]
יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר השר, בהסכמת שר האוצר.
דרכי מינוים ותנאי עבודתם של עובדי השירות [תיקון: תש״ס־2, תשע״ב]
(א)
מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיפים 16 ו־17 יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שתחליט עליהם מינהלת השירות, באישור השר ושר האוצר.
(ב)
תנאי עבודתם ושכרם של העובדים שנתמנו כאמור בסעיף קטן (א) יהיו כתנאי העבודה והשכר של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי השר ושר האוצר, בהתייעצות עם מינהלת השירות.
חשב השירות [תיקון: תשס״א]
על אף הוראות חוק זה –
(1)
חשב שירות התעסוקה ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959;
(2)
הממונה על חשב שירות התעסוקה יהיה החשב הכללי בלבד;
(3)
שירות התעסוקה לא יוציא כל הוצאה כספית ולא יתקשר בכל עסקה אלא באישור חשב שירות התעסוקה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור, לפי חוק זה או לפי תקנון השירות.
עובד השירות – עובד הציבור
לענין החוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי״ז–1957, יראו עובד השירות כעובד הציבור.
פעולות המנהל בשם השירות
פעולה או סמכות שחוק זה, התקנות או תקנון השירות לא ייחדו אותה לכל רשות אחרת, רשאי מנהל השירות לעשותה או להשתמש בה בשם שירות התעסוקה.
תקנון השירות
תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תכין המועצה הצעת תקנון השירות ותביאנה לאישור הממשלה.
פרסום התקנון [תיקון: תשל״ז]
הודעה על קביעת תקנון השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת שירות התעסוקה וכל אדם רשאי לעיין בו.
לשכות שירות התעסוקה [תיקון: תשל״ז]
השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות, לשכות שירות תעסוקה ויקבע תחום שיפוטן, ורשאי הוא, באותה דרך, להכיר בלשכות שירות תעסוקה קיימות כלשכות שירות תעסוקה שהוקמו על פי חוק זה, וכן לבטל לשכות שירות תעסוקה או למזגן. כן רשאי השר לקבוע לשכות אזוריות ומחוזיות של שירות התעסוקה ולאחד לשכות אזוריות ללשכות מחוזיות.
סוגי לשכות שירות התעסוקה [תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסויים או למקום מסויים, הכל כפי שייקבע בצו לפי סעיף 23.
מדורים, סניפים ומרכזי־
מינהלת השירות תקים, באישור השר, מדורים בכל לשכות שירות התעסוקה או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי־לאומי וכן סניפים של לשכות שירות התעסוקה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד.
סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום [תיקון: תשל״ז]
למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת שירות התעסוקה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם.
מועצת לשכת שירות התעסוקה [תיקון: תשל״ז, תשע״ב, תשע״ד]
ליד כל לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת שירות התעסוקה, אך רשאי השר לאחר התייעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה; סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות שירות התעסוקה יהיו נציגי עובדים ומעסיקים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על ידי השר.
ועדות למועצת הלשכה [תיקון: תשל״ז]
מועצת לשכת שירות התעסוקה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.
הנוהל במועצת הלשכה
מועצת הלשכה, וכן ועדותיה יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.
מינהלת לשכת שירות התעסוקה [תיקון: תשל״ז]
הרשות המנהלת והמבצעת של לשכת שירות התעסוקה היא מינהלת לשכת שירות התעסוקה, שחבריה הם מנהל הלשכה ונושאי המשרות בשירות התעסוקה שנקבעו בתקנון השירות כמשרות של ניהול בלשכת שירות התעסוקה.
פעולת המנהל בשם הלשכה [תיקון: תשל״ז]
פעולה או סמכות שתקנון השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת שירות התעסוקה.
[תיקון: תשל״ז, תשנ״א]
פרק שני: דרכי פעולתה של לשכת שירות התעסוקה
[תיקון: תשל״ז, תש״ס, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ס, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז, תש״ס, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ט, תש״ס, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״א, תשס״ג]
(בוטל).
הודעת הזקוקים לעובדים [תיקון: תשל״ז, תשנ״א, תש״ס, תשע״ב, תשע״ד]
(א)
מי שזקוק לעובד בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה, יודיע על כך ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן – לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.
לעניין זה, ”עבודה ארצית“ – עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת השר, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת.
(א1)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –
(1)
על מי שזקוק לעובד שאינו עובד זר, לתפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה, או שנדרשת מן העובד בתפקיד הנדרש השכלה גבוהה, או מידה מיוחדת של אמון אישי;
(2)
על עובדים או סוגי עובדים שקבע השר.
(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעסיקים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעסיק זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א1), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.
(ג)
לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע השר בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך.
(ד)
השר רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת השניה.
הודעה על פיטורים [תיקון: תשל״ז, תשע״ד]
(א)
מעסיק המוסר הודעות פיטורים לעשרה עובדים או יותר או המוסר הודעות פיטורים לגביהם לנציגות העובדים – חייב למסור הודעה על הפיטורים ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת, הכל כאמור בסעיף קטן (ג).
(ב)
החובה המוטלת על מעסיק על־פי הוראות סעיף קטן (א) תחול עליו גם אם מסר לנציגות העובדים הודעה מוקדמת בדבר כוונתו לפטר עשרה עובדים או יותר.
(ג)
הודעה ללשכת שירות התעסוקה על־פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) תימסר –
(1)
אם התייחסו הודעות המעסיק לפיטורי עשרה עובדים או יותר בעת ובעונה אחת – בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובדים או לנציגות העובדים, לפי הענין;
(2)
אם התייחסו הודעות המעסיק לפיטורי עשרה עובדים או יותר שלא בעת ובעונה אחת אך בתוך חודש אחד – בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובד העשירי או לנציגות העובדים לגביו, לפי הענין.
העברת הודעות בתחום השירות [תיקון: תשל״ז]
רישום דורשי עבודה [תיקון: תשל״ז]
כל הדורש עבודה במקצוע או בעבודה שלשכת שירות התעסוקה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת שירות התעסוקה.
סדרי הרישום
בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39.
שליחה לעבודה [תיקון: תשל״ז]
(א)
הרשומים בלשכת שירות התעסוקה לעבודה לפי השיטה שנקבעה בתקנון השירות.
(ב)
שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת שירות התעסוקה או למדור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת.
איסור הפליה [תיקון: תשל״ז, תשמ״ח, תשס״ב, תשע״ב־2]
(א)
בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על־ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.
(ב)
אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.
(ב1)
לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.
(ג)
בסעיף זה, ”מוגבלות“ – לקות כמשמעותה בהגדרה ”אדם עם מוגבלות“ שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ״ח–1998.
איסור פרסום מפלה [תיקון: תשמ״ח]
לא יפרסם הזקוק לעובדים מודעה ברבים בדבר הצעת עבודה שיש בה משום הפליה כאמור בסעיף 42.
תכניות בדבר שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה [תיקון: תשס״ב]
השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ויכין תכניות בדבר שילוב וקידום עניניהם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה בדרך של התאמת השירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה לרבות התאמת מבחנים, הדרכת עובדי שירות התעסוקה, העסקת יועצי תעסוקה המתמחים בצורכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות וכן ליווי תהליך קליטתו של אדם עם מוגבלות במקום עבודה.
עררים [תיקון: תשכ״ט, תשל״ז]
הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי־קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות.
אי־
(1)
לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה.
(2)
מעסיק שהעסיק עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.
חלוקת עבודות ארציות [תיקון: תשל״ז, תשע״ב]
השר, בהתייעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות שירות התעסוקה, בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות; וכל לשכת שירות תעסוקה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על ידי אדם הזקוק לעובד.
פרק שלישי: עובדים מקצועיים
הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה [תיקון: תשל״ז, תשנ״א]
המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע, יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית.
[תיקון: תשל״ז, תשנ״א]
(בוטל).
בקשה לתעודת מקצוע
המבקש תעודת מקצוע יגיש בקשה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ובהתאם להוראות שנקבעו בהן.
מינוי ועדות מקצוע [תיקון: תשע״ב]
(א)
השר ימנה ועדות מקצוע, שעל פי המלצתן יינתנו תעודות מקצוע; הודעה על מינוי ועדת מקצוע ועל מענה תפורסם ברשומות.
(ב)
ועדת מקצוע יכולה להיות ארצית, אזורית או מקומית, למקצוע אחד או למספר מקצועות.
הרכב ועדת מקצוע [תיקון: תשל״א, תשע״ב]
(א)
ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת השר בני־סמך באותו מקצוע –
(1)
אחד שנתמנה להיות יושב ראש;
(2)
אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע;
(3)
אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע.
(ב)
לא הגיש ארגון מעבידים או ארגון עובדים רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), לפי הענין, תוך שלושה חדשים מהיום שבו נתבקש על כך מאת השר, רשאי השר למנות כחבר ועדת המקצוע אדם הנראה לו מתאים לייצג את ענין הארגון בועדת המקצוע.
(ג)
לא ימנה השר חבר ועדת מקצוע כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נמסרה לאותו ארגון תזכורת על כך, שלושים יום לפחות לפני המינוי, ובה צויין כי בדעת השר למנות חבר ועדת המקצוע בהתאם לסעיף קטן (ב).
המלצת ועדת מקצוע [תיקון: תשע״ב]
ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע, לאחר שנוכחה לדעת, על פי בחינה או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות או שאושרה בכתב על ידי השר, כי המבקש הוא בעל המקצוע הנדון; ועדת מקצוע תקבע בכתב ההמלצה את דרגתו או סוגו המקצועי של המבקש.
הנוהל לגבי ותיקים במקצוע
ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודות מקצוע למי שהוכיח להנחת דעתה, שעבד במקצוע לפני תחילתו של חוק זה תקופה שנקבעה בתקנות לגבי אותו מקצוע, ובלבד שביקש על מתן התעודה תוך שתי שנים לאחר תחילתו של חוק זה או תוך שנה מיום היותו תושב ישראל, הכל לפי המועד המאוחר יותר; המליצה הועדה על אדם כאמור, רשאי מי שאליו נשלח האדם לעבודה לדרוש מן הועדה שתקבע את דרגתו או סוגו במקצוע.
תכנית בחינות של השר [תיקון: תשע״ב]
השר רשאי – לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה במקצוע פלוני ובארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר – לקבוע תכנית בחינות למקצוע, ומשעשה כן, יהיו הבחינות לאותו מקצוע לפי התכנית שנקבעה.
תכנית בחינות של הועדה
כל עוד לא נקבעה תכנית בחינות לפי סעיף 53, רשאית ועדת מקצוע לערוך בחינות לפי התכנית שקבעה היא ושאושרה על ידי השר.
העיון בתכנית הבחינות
השירות יאפשר לכל דורש לעיין בהעתק של כל תכנית בחינות, ואין חובה לפרסמה ברשומות.
הנוהל בועדת מקצוע
ועדת מקצוע תקבע את הנוהל לעבודתה במידה שלא נקבע בתקנות, ותחליט בכל ענין ברוב דעות; באין רוב – יפסוק היושב ראש.
תעודות מקצוע [תיקון: תשע״ב]
תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על ידי השר, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60.
כוחה של תעודת מקצוע
הנאמר בתעודת מקצוע ישמש הוכחה מספקת לכל ענין שבחוק זה או השייך לביצועו.
העתקים ואגרות [תיקון: תשל״א, תשע״ב]
(א)
על אף האמור בסעיף 72 מותר לדרוש תשלום אגרה בעד העתק של תעודת מקצוע שניתן בנוסף להעתק הראשון.
(ב)
השר רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד בחינת מקצוע לפי פרק זה, אם לכלל הנבחנים ואם לסוגי נבחנים או סוגי מקצועות; תקפן של התקנות יהיה לשנתיים, אלא שועדת העבודה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה נוספת שתקבע ושלא תפחת משנתיים.
פנקס בעלי מקצוע
ינוהל פנקס בדבר תעודות מקצוע שניתנו לפי חוק זה, ובו יירשמו פרטים אלה:
(1)
השם ושם המשפחה של בעל התעודה;
(2)
המקצוע;
(3)
הדרגה או הסוג של המקצוע;
(4)
תאריך מתן התעודה ומספרה;
(5)
כל פרט אחר שנקבע בתקנות.
[תיקון: תשל״ז, תש״ס]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה]
פרק שלישי 1: מדור התשלומים
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
פרק רביעי: לשכות פרטיות
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תשע״א]
בפרק זה –
”אדם עם מוגבלות“, ”נציבות“ – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות);
”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
”בעל היתר“ – לשכה פרטית שקיבלה היתר לפי הוראות סעיף 65;
”בעל ענין“ – כל אחד מאלה:
(1)
בתאגיד – בעל ענין בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
(2)
באדם שאינו תאגיד – בן משפחתו, מי שזכאי לחלק מהרווחים של אותו אדם או בן משפחה של מי שזכאי כאמור;
”בעל רישיון“ – לשכה פרטית שקיבלה רישיון לפי הוראות סעיף 63;
”בעל תפקיד בכיר“, בעסק – מי שממלא בפועל תפקיד בכיר בעסק או מי שמיועד למלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק עובדים זרים“ – חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
”לשכה פרטית“ – מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה, למעט שירות התעסוקה;
”עובד זר“ – כהגדרתו בסעיף 1יב לחוק עובדים זרים;
”תיווך עבודה“ – הפגשה, בתמורה או שלא בתמורה, בין מעסיק או מי שזקוק לעובד (בפרק זה – מציע עבודה) לבין מבקש עבודה, לשם העסקת מבקש העבודה אצל מציע העבודה, ולמעט פרסום מידע כמפורט בפסקאות (1) ו־(2):
(1)
פרסום מידע על מציע עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מציע העבודה פרטים מזהים של מבקש עבודה;
(2)
פרסום מידע על מבקש עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מבקש העבודה פרטים מזהים של מציע עבודה;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
רשיון [תיקון: תשנ״א, תשס״ה]
(א)
לא יעסוק אדם כלשכה פרטית אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו.
(ב)
רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה ואולם רשאי השר לתת רישיון לתקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנה או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנה, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנה, בכל פעם.
(ד)
הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לבעל הרישיון 30 ימים לפחות לפני מועד פקיעת הרישיון, ואולם רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר ממועד פקיעת הרישיון ושתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו.
(ה)
הבקשה למתן רישיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.
תנאים למתן רישיון [תיקון: תשס״ה, תשע״א]
(א)
לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
מבקש הרישיון או המנהל המועסק על ידו, לפי הענין, הוא בעל ידע בתחומים ובהיקף שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ורשאי השר לקבוע לענין זה הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הוראות לגבי הידע הנדרש לשם תיווך עבודה למבקש עבודה שהוא אדם עם מוגבלות;
(2)
מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שירות תקין על ידי הלשכה הפרטית, לרבות לענין אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, והבטחת נגישות לאדם עם מוגבלות בכפוף להוראות הנגישות שלפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהתייעצות עם הנציבות;
(3)
מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית;
(4)
בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם:
(א)
אי חידוש רישיון, ביטולו, התנאתו בתנאים או סיוגו לפי הוראות סעיפים 63(ג) או 68(א);
(ב)
הוצאת צו סגירה לפי הוראות סעיף 68א;
(ג)
אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיפים 2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון אף אם הופעלה סמכות כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד;
(2)
הסמכות הופעלה כלפי בעל ענין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו, והשר סבור, מנימוקים שיירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל הענין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי הענין.
(ג)
השר רשאי להתנות את מתן הרישיון, לגבי לשכה פרטית מסוימת, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), הנדרשים לשם הסדרת פעילותה התקינה, מנימוקים שיימסרו למבקש הרישיון.
(ד)
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון; כן רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה כאמור לקבוע הוראות לענין מתן פטור, מלא או חלקי, מן התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), למי שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בתיווך עבודה או בניהול משאבי אנוש.
(ה)
השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן רשאי הוא לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 68.
(ו)
(1)
השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית:
(א)
בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ב)
בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ג)
בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ד)
בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו־(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השארף להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו;
(3)
על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין;
(4)
בסעיף קטן זה –
”התקופה המזערית“ – תקופה של שלוש שנים החל במועד שבו הופעלה סמכות;
”סמכות“ – כל אחת מאלה:
(1)
סמכות בהתאם לסעיף קטן (א)(3);
(2)
סמכות מהסמכויות המפורטות בפסקאות משנה (א), (ב) או (ג) של סעיף קטן (א)(4).
דחיית החלטה לענין מתן רישיון או החלטה שלא לחדשו, בשל הליכים פליליים [תיקון: תשס״ה]
היה לשר יסוד סביר להניח שמבקש רישיון, בעל רישיון, או בעל תפקיד בכיר או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא לדחות את החלטתו לענין מתן הרישיון או להחליט שלא לחדש את הרישיון, לפי הענין, עד לסיום ההליכים כאמור; לענין זה, ”הליכים פליליים“ – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.
תנאים ברישיון [תיקון: תשס״ה]
(א)
השר רשאי לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בענינים אלה:
(1)
מסירת מידע למבקשי עבודה, כולם או חלקם, בענינים, באופן ובשפות, הכל כפי שיורה השר, ובין השאר מידע בדבר זכויות העובד בישראל בענף העבודה שאליו מופנה מבקש עבודה;
(2)
הצגת הרישיון במקום ובאופן שיורה השר.
(ב)
השר רשאי להוסיף תנאים ברישיון לגרוע מהם או לשנותם, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון.
(ג)
השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברישיון לרבות בענינים האמורים בסעיף קטן (א), דרך כלל, או לסוגים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה או מציעי עבודה.
תחולת הוראות [תיקון: תשנ״א]
(א)
(ב)
לשכה פרטית לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותיה.
תיווך בין־
(א)
(1)
לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ובהתאם לתנאיו, ורשאי שר הפנים לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית כאמור תהא רשאית לפעול בעניינים של עובדים זרים ומעסיקיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר;
(1א)
היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה;
(1ב)
תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63;
(1ג)
לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63;
(2)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.
(ב)
הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים – גם בשינויים אלה:
(1)
שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעסיק לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;
(2)
שר הפנים רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר;
(3)
הסמכויות הנתונות לשר לפי פרק זה, לרבות לפי סעיף קטן (א)(2), יהיו נתונות לשר הפנים, ובלבד שסמכות השר להתקין תקנות תהא נתונה לשר הפנים לאחר התייעצות עם השר;
(4)
הוראות סעיף 63א(א)(4) יחולו הן לגבי הפעלת סמכויותיו של השר כמפורט באותו סעיף והן לגבי הפעלת סמכויות שר הפנים לגבי היתר לפי סעיף קטן (א)(1) או לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
(5)
בסעיף 67(ג), במקום ”שבתחום סמכותו של השר“ יקראו ”שבתחום סמכויותיהם של השר או שר הפנים“.
(ג)
שר הפנים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.
[תיקון: תשנ״א, תש״ס, תשס״ד]
(בוטל).
איסור תיווך שלא באמצעות עובד או בעל רישיון [תיקון: תשס״ה]
לשכה פרטית לא תעסוק בתיווך עבודה, אלא באמצעות עובד שלה או באמצעות בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין.
הגבלה בנוגע לקבלת שירותי תיווך [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ד]
מעסיק המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1).
חובת נאמנות והגינות [תיקון: תשע״א]
לשכה פרטית חייבת לפעול בנאמנות ובהגינות, ותגלה למבקש העבודה ולמציע העבודה כל מידע שיש בידיה בעניין הנוגע לעבודה שבתיווכה היא עוסקת או שלגביה היא פועלת מכוח היתר שניתן לפי סעיף 65(א)(1).
פיקוח על לשכות פרטיות [תיקון: תשס״ה]
(א)
לשכה פרטית נתונה לפיקוח השר.
(ב)
בעל רישיון יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לצורך קבלת רישיון לפי הוראות פרק זה, בתוך 30 ימים מיום השינוי.
(ג)
היה לשר חשד סביר כי בעל רישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מהוראות כל דין שבתחום סמכותו של השר בנוגע לזכויות עובדים או לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון להגיש דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון או עורך דין, לפי הענין, שיכלול כל נתון הדרוש לצורך בדיקת החשד האמור.
ביטול רישיון, סיוגו או התלייתו [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2]
(א)
השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע טענותיו, לסייג או לבטל את הרישיון בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2)
חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;
(3)
הופר תנאי מתנאי הרישיון;
(4)
בעל הרישיון הוכרז פושט רגל או פסול דין ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;
(5)
בעל הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר על הוראה מהוראות פרק זה או הוראות לפי פרק רביעי 1;
(6)
בעל הרישיון או מי מטעמו נתן ייעוץ או חוות דעת משפטיים בנוגע לזכויות העובד וחובותיו, שלא באמצעות עורך דין.
(ב)
היה לשר יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, או הוגשה בקשה להכרזתו של בעל רישיון כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; לענין זה, ”הליכים פלילים“ – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.
צו סגירה [תיקון: תשס״ה]
(א)
נוכח השר כי לשכה פרטית מתנהלת בלא רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות למנהל הלשכה הפרטית להשמיע את טענותיו, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית בדרך של סגירת המקום המשמש לפעילותה או בדרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בפעילותה, והכל לתקופה שיקבע השר; תוקפו של צו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים.
(ב)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שאליו הוגש כתב האישום, להורות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם מזה כפי שיורה.
(ג)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שהרשיעו, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א).
ערעור [תיקון: תשס״ה, תש״ע]
הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר או מהחלטת שר הפנים לפי פרק זה רשאי לערער עליה לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.
תיווך שלא כדין [תיקון: תשל״ג, תשל״ז, תשנ״א, תשס״ה, תשע״ד]
(א)
בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.
(ב)
המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו.
(ג)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעסיקם או בידי אדם מטעמו.
(ד)
מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.
אגרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשפ״ד]
(א)
השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן.
(ב)
אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, תתווסף לה ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל.
(החל מיום 1.1.2025): אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, ייווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ג)
לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב).
(החל מיום 1.1.2025): לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
תקנות לפי סעיף זה טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולעניין היתר לפי סעיף 65(א)(1) – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
[תיקון: תשס״ד]
פרק רביעי 1: תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה
הגדרות [תיקון: תשס״ד]
בפרק זה –
”לשכה זרה“ – מי שפועל מחוץ לישראל בקשר לתיווך עבודה לעובד זר או בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת חוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;
”לשכה פרטית“ ו”עובד זר“ – כהגדרתם בסעיף 62;
”תשלום מותר“ – תשלום שמותר לגבותו או לקבלו ממבקש עבודה לפי הוראות סעיף 69ה;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה פרטית [תיקון: תשס״ד]
לשכה פרטית לא תגבה ולא תקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן הוא תשלום מותר; לענין זה, ”מבקש עבודה“ – מבקש עבודה וכן מי שביקש עבודה והלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה.
גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית [תיקון: תשס״ד]
(א)
אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.
(ב)
לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:
(1)
תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;
(2)
תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.
תשלום מותר [תיקון: תשס״ד]
(א)
השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1)
התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;
(2)
נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.
החזר תשלום [תיקון: תשס״ד]
מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.
תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה [תיקון: תשס״ד]
לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:
(1)
הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה – התשלום החוזי);
(2)
אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה כאמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;
(3)
אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;
(4)
תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.
גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי [תיקון: תשס״ד, תש״ע]
(א)
לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם – תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, ”התשלום החוזי“ – התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.
(ב)
(1)
נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;
(2)
מי ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.
מסירת מידע לעובד זר [תיקון: תשס״ד, תש״ע, תשע״ד]
(א)
לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה לעובד זר, תמסור לעובד הזר הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו בענינים אלה:
(1)
התשלום המותר;
(2)
התקשרה הלשכה הפרטית עם לשכה זרה בענינו של העובד הזר – התשלום החוזי לפי הוראות סעיף 69ז(1), וכן זכותו של העובד הזר לקבל מהלשכה הזרה החזר כאמור בסעיף 69ז(3);
(3)
כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ובמניעת ניצולם, שקבע השר, לרבות עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור, תיאור העבודה, תקופת העבודה ואמדן השכר הצפוי בישראל;
(4)
מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, סמכויותיו ודרכי ההתקשרות עמו.
(ב)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לעובד הזר זמן סביר לפני הגעתו לישראל או במועד אחר שקבע השר; ההודעה תהיה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, ואם נקבע נוסח להודעה לפי סעיף קטן (ג) – בנוסח שנקבע כאמור.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן להבטיח את מסירת המידע לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע את נוסח ההודעה שתימסר.
סייג לתחולה [תיקון: תשס״ד]
השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי עובדים זרים ששכרם עולה על כפל השכר הממוצע, שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהם, בתנאים שקבע; לענין סעיף זה, ”השכר הממוצע“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.
הסכמת שר הפנים להתקנת תקנות [תיקון: תש״ע]
תקנות לפי פרק זה לגבי עובדים זרים יותקנו בהסכמת שר הפנים.
פרק חמישי: כספים
הצעת תקציב [תיקון: תשע״ב]
מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי השר, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירנה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר.
אישור התקציב [תיקון: תשע״ב]
השר יביא את תקציב ההוצאות, כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, ומשניתן האישור ייחתם התקציב בידי השר ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה השר.
תקציב השירות מאוצר המדינה
הוצאות שירות התעסוקה לפי התקציב שאושר יכוסו מאוצר המדינה, ולא ידרוש השירות תשלום מהנזקקים לו.
פרק ששי: ביצוע וענשים
[תיקון: תשל״ז, תש״ס, תשס״ג]
(בוטל).
רשות כניסה ללשכה פרטית [תיקון: תש״ע]
(א)
עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית.
(ב)
(1)
שר הפנים רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם;
(2)
על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, בשינויים המחויבים;
(3)
הוראות סעיף 6 לחוק עובדים זרים יחולו לעניין מפקחים שהוסמכו לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
במקום סעיף קטן (ז) לסעיף האמור יקראו: ”(ז) בסעיף זה, ”עבירה שבתחום פיקוחו“, של מפקח – עבירה על הוראות לפי חוק שירות התעסוקה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם.“.
סמכויות עזר בשעת הכניסה [תיקון: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד]
המוסמך לפי סעיף 74(א) רשאי –
(1)
לחקור, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כל אדם הנמצא באותו מקום בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו;
(2)
לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לאותה פקודה חלים עליו;
(3)
לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על ידי מעסיק הוא חובה על פי חוק זה, או על פי כל חיקוק אחר שביצועו בידי השר, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית – לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.
שמירת סוד [תיקון: תשס״ג, תש״ע]
עבירות בקשר לפרק השני [תיקון: תשל״ז־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ג, תשע״ד]
מעסיק או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיף 42א, דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי־קבלתו, דינו – קנס ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העסיק עובד תוך הפרת הוראה כאמור.
פרסום מפלה – עונשין [תיקון: תשמ״ח]
הזקוק לעובד שעבר על הוראות סעיף 42א, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל״ז–1977.
[תיקון: תשנ״ה, תש״ס]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ג]
(בוטל).
עיסוק בתיווך עבודה בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיו [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)
עוסק כלשכה פרטית, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 63(א);
(2)
עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 65(א).
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
(2)
עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר שניתן לו, בניגוד להוראות סעיף 65.
דרישה או קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה [תיקון: תשל״ג, תשל״ז, תשל״ז־2, תש״ס, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א]
(א)
(בוטל).
(ב)
לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש העבודה עובד זר, דינה – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור.
(ג)
אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד)
לשכה פרטית שהתקשרה עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר תשלום העולה על התשלום החוזי, או שלא הפסיקה את ההתקשרות עמה, בניגוד להוראות סעיף 69ח(א), דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ה)
לשכה פרטית שעשתה אחד מאלה, דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1)
התקשרה עם לשכה זרה ולא קבעה בהסכם ביניהן תניות כאמור בסעיף 69ז;
(2)
לא מסרה הודעה לעובד זר, לפי הוראות סעיף 69ט.
עבירות נוספות בקשר לתיווך עבודה [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ד]
(א)
העוסק כלשכה פרטית בתיווך עבודה באמצעות מי שאינו עובד הלשכה הפרטית או באמצעות מי שאינו בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין, בניגוד להוראות סעיף 66א, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
המפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לבצע צו סגירה שניתן לפי הוראות סעיף 68א או להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 74 או 75, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ג)
מעסיק המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
עבירה נמשכת [תיקון: תשס״ה]
היתה עבירה לפי חוק זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשלה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, ”התראה“ – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
צו הפסקת עבודה [תיקון: תשע״ד]
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ה]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
סמכות בית הדין לעבודה [תיקון: תשנ״ה]
בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה.
פירוק הלשכות הקודמות [תיקון: תשל״ז]
לשכות שירות התעסוקה הכלליות המפורטות בתוספת השלישית (להלן – הלשכות הקודמות), והתאגידים המחזיקים בנכסים כל שהם לטובתן או לצרכיהן, מפורקים בזה.
העברת נכסי הלשכות הקודמות וחובותיהן
(א)
הנכסים, החובות וההתחייבויות של הלשכות הקודמות, וכן של התאגידים האמורים בסעיף 83 ושל נאמנים אחרים של לשכות קודמות, במידה שאותם נכסים, חובות והתחייבויות נוגעים ללשכות אלה – מועברים בזה לשירות.
(ב)
כל המועבר לשירות על פי סעיף קטן (א) והוא מן הנכסים שהבעלות עליהם או הזכויות בהם טעונות רישום על פי כל דין, יירשם על שם השירות ללא תשלום מס או אגרה.
לענין סעיף זה –
”נכס“ – כולל מקרקעים ומטלטלים וכן זכויות וטובות־הנאה מכל סוג שהוא;
”נכס של לשכה קודמת“ – כולל את הנכסים שהם למעשה של לשכה קודמת אף שאינם רשומים בשמה.
עובדי הלשכות הקודמות [תיקון: תשל״ז, תשע״ב]
על אף האמור בסעיפים 18 ו־84, מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה עובד לשכה קודמת, זכאי להתקבל לעבודה בשירות התעסוקה; זכויותיו הנובעות מוותק עבודה בלשכה קודמת ייקבעו בהתאם להסכם שבין שירות התעסוקה ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים בלשכות שירות התעסוקה ושאושר על ידי השר.
תקנון ביניים [תיקון: תשע״ב]
השר יקבע, לאחר התייעצות במינהלת השירות, תקנון ביניים לתקופה שבין תחילתו של חוק זה ובין אישור תקנון השירות בהתאם לסעיף 21, ורשאי הוא לקבוע כתקנון ביניים את חוקת הלשכות הקיימות, כולה או חלקה ובשינויים הנובעים מהחוק; דין תקנון הביניים כדין תקנון השירות.
תחולה על המדינה [תיקון: תשע״ד]
חוק זה, בשינויים שנקבעו בתקנות, חל על המדינה כמעסיק.
ביטולים
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ע, תשע״ב]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו למעט לעניין עובדים זרים או תיווך עבודה לעובדים זרים.
(ב)
שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין עובדים זרים ותיווך עבודה לעובדים זרים והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען.
חובת התייעצות [תיקון: תשל״ז, תש״ס, תשע״ב]
השר לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 36(ב), 36(ד) ו־52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות.
אצילת סמכות [תיקון: תש״ס]
השר רשאי לאצול מהסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 18, 26 ו־45; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.
תחילה [תיקון: תשע״ב]
(א)
תחילתו של חוק זה היא ביום כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959), אולם תחילתו של סעיף 1 היא ביום פרסום החוק ברשומות.
(ב)
על אף כל דין אחר רשאי השר, במנותו את מועצת השירות ומינהלתו לפני תחילת החוק, להסמיכן לעשות כל פעולה שהוא חושב לדרושה להפעלת החוק ביום תחילתו.
[תיקון: תשל״ז]
תוספת ראשונה (בוטלה)
תוספת שניה
[תיקון: תש״ס]
(סעיף 36)
1.
כל עבודה בענף הבניה, לרבות עבודות הריסה ושינוי בנינים, עבודות קרקע בקשר לבניה ועבודות בקשר להתקנת מאור ואספקת מים לבנינים.
2.
כל עבודה בענף הבניה ההנדסית, לרבות סלילת דרכים, תיקונם והחזקתם.
3.
כל עבודה בתעשיה ובמלאכה בקשר לייצורם של מצרכים, השמדתם, שינוים, ניקוים או התאמתם למכירה.
4.
כל עבודה בקשר לייצור זרם חשמלי והעברתו ממקום למקום ובקשר לאספקת מים ודלק והעברתם ממקום למקום.
5.
כל עבודה בקשר לכריית חמרים ומחצבים ולעיבודם, לרבות עבודה במחצבות.
6.
כל עבודה בענף התחבורה והתעבורה, לרבות טעינה, פריקה וסבלות.
7.
[תיקון: ק״ת תשל״א]
כל עבודה בחקלאות, בגננות, בדיג מרחקים וביעור.
8.
שמירה.
9.
עבודת נקיון ושירות בבתי אוכל, בתי מלון ומקומות שעשועים במובן פקודת השעשועים הציבוריים, 1935.
10.
פקידות כללית, מזכירות, הנהלת חשבונות, כתבנות ושירות בתעשיה, במסחר ובשירותים.
11.
עבודת מכירה או שירות כללי בבתי מסחר.
12.
כל עבודת כפיים שהיא בענפי עבודה ושירותים, להוציא משק בית.
תוספת שלישית
(סעיף 83)
[תיקון: תשל״ז]
| מספר סידורי | לשכת שירות תעסוקה כללית |
|---|---|
| 1. | ירושלים |
| 2. | תל־אביב־יפו |
| 3. | חיפה |
| 4. | קרית שמונה |
| 5. | צפת |
| 6. | ראש־פינה |
| 7. | טבריה |
| 8. | יבנאל |
| 9. | בית־שאן |
| 10. | עפולה |
| 11. | מגדל־העמק |
| 12. | יקנעם |
| 13. | נהריה |
| 14. | עכו |
| 15. | כפר־חסידים |
| 16. | עתלית |
| 17. | זכרון־יעקב |
| 18. | כרכור |
| 19. | בנימינה |
| 20. | פרדס־חנה |
| 21. | גבעת־עדה |
| 22. | חדרה |
| 23. | אליכין |
| 24. | נתניה |
| 25. | כפר־יונה |
| 26. | שבות־עם |
| 27. | קדימה |
| 28. | אבן־יהודה |
| 29. | כפר־סבא |
| 30. | תל־מונד |
| 31. | מגדיאל |
| 32. | רעננה |
| 33. | הרצליה |
| 34. | רמת־השרן |
| 35. | הדר־רמתיים |
| 36. | פתח־תקוה |
| 37. | בני בנק |
| 38. | רמת גן |
| 39. | חולון |
| 40. | לוד |
| 41. | רמלה |
| 42. | באר־יעקב |
| 43. | נס־ציונה |
| 44. | ראשון־לציון |
| 45. | רחובות |
| 46. | כפר־יבנה |
| 47. | גדרה |
| 48. | גן־יבנה |
| 49. | בית־שמש |
| 50. | קרית־מלאכי |
| 51. | אשקלון |
| 52. | קרית־גת |
| 53. | שדרות |
| 54. | עזתה |
| 55. | אופקים |
| 56. | באר־שבע |
| 57. | דימונה |
| 58. | אילת |
| 59. | אשדות־ים |
שמות הלשכות הממשלתיות
1.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי נצרת
2.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי עכו הערבים
3.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי אום אל־פחם
4.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי טייבה
5.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי באקה אל־גרביה
6.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי יפו הערבים
7.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי לוד הערבים סניף אל־סחנה
8.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי רמלה הערבים סניף אל־סחנה
9.
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי חיפה הערבים סניף ואדי נסנאס
[תיקון: תשל״ז]
לשכת שירות התעסוקה הכללית לנערים עובדים
1.
ירושלים
2.
תל־אביב־יפו והאזור
3.
חיפה
4.
רמת־גן
5.
פתח־תקוה
6.
בני־ברק
7.
הלשכה האזורית בשיכון הדרומי – הרצליה
א.
רעננה
ב.
כפר־סבא
ג.
הדר־רמתיים – מגדיאל
8.
לשכה אזורית ראשון־לציון
א.
ראשון־לציון
ב.
באר־יעקב
ג.
נס־ציונה
9.
מגדל אשקלון
10.
לשכה אזורית לוד רמלה
11.
לשכה אזורית שומרון חדרה
א.
פרדס־חנה
ב.
זכרון־יעקב
ג.
בנימינה
ד.
קיסריה
12.
רחובות כולל סניף משנה – כפר־יבנה
13.
השרון הצפוני נתניה
א.
שבות־עם
ב.
כפר־יונה
ג.
עמק־חפר
ד.
אבן־יהודה
ה.
תל־מונד
ו.
קדימה
14.
באר־שבע כולל כפר ירוחם
נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט תשי״ט (13 בינואר 1953).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - מרדכי נמיר
שר העבודה - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.