לדלג לתוכן

רונאלד קומאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונאלד קומאן
Ronald Koeman
מידע אישי
לידה 21 במרץ 1963 (בן 61)
זנדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.81 מטר
עמדה קשר, בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980–1983
1983–1986
1986–1989
1989–1995
1995–1997
חרונינגן
אייאקס
פ.ס.וו. איינדהובן
ברצלונה
פיינורד
89 (33)
94 (23)
98 (51)
192 (67)
60 (19)
נבחרת לאומית כשחקן
1983–1994 הולנד 78 (14)
קבוצות כמאמן
1997–1998
1998–2000
2000–2001
2001–2005
2005–2006
2006–2007
2007–2008
2009
2011–2014
2014–2016
2016–2017
2018–2020
2020–2021
2023–
הולנד (עוזר מאמן)
ברצלונה (עוזר מאמן)
ויטסה ארנהיים
אייאקס
בנפיקה ליסבון
פ.ס.וו. איינדהובן
ולנסיה
א.ז. אלקמאר
פיינורד
סאות'המפטון
אברטון
הולנד
ברצלונה
הולנד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונאלד קומאןהולנדית: Ronald Koeman; ‏נולד ב־21 במרץ 1963) הוא מאמן נבחרת הולנד בכדורגל וכדורגלן עבר הולנדי אשר שיחק בעמדת הבלם.

לאחר כיבוש שער הניצחון של ברצלונה בגמר ליגת האלופות של 1992, הפך לכדורגלן הראשון שכבש שער בשני משחקי גמר אירופאים שונים שנתיים ברציפות[1].

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומאן, יליד זאנדאם, החל את הקריירה המקצוענית שלו בשנת 1980 במדי חרונינגן[2]. אחרי ששיחק מאוחר יותר בקריירה במדי אייאקס אמסטרדם, פ.ס.וו וברצלונה[3], הוא סיים את הקריירה שלו במדי פיינורד. במהלך הקריירה שלו הוא זכה פעמיים בגביע אירופה לאלופות, 5 פעמים באליפות ליגת העל ההולנדית, 4 אליפויות ליגת העל הספרדית, פעם אחת בגביע הספרדי והוא גם היה שותף לזכייתה של נבחרת הולנד ביורו 1988. ב-1987 ו-1988 קומאן זכה פעמיים ברציפות בתואר כדורגלן השנה בהולנד[2].

אף על פי שתפקידו היה בלם, קומאן היה ידוע בבעיטות חופשיות חזקות באופן נדיר ברגלו הימנית ומומחיותו בזכייה בכדורים מתים שעזרה לו לכבוש שערים משמעותיים רבים למען קבוצתו, ואחד השערים הזכורים ביותר שלו היה מבעיטה חופשית במדי ברצלונה בגמר גביע אירופה לאלופות 1992. הוא שיחק במדי הנבחרת הלאומית של הולנד במהלך טורנירי מונדיאל 1990 ומונדיאל 1994, וצבר במדי הנבחרת סך הכול 78 הופעות בהן כבש 14 שערים.

בשנת 1988, לאחר משחק חצי גמר היורו מול גרמניה (שנגמר בניצחון הולנדי 2:1) בהמבורג, קומאן ניגב את הזיעה מגבו באופן פרובוקטיבי בעזרת חולצתו של עמיתו הגרמני אולף תון כאילו השתמש בנייר טואלט, מול הקהל הגרמני. על המעשה הזה הוא התחרט בפומבי מאוחר יותר.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הקדנציה הקצרה שלו במשחק בפיינורד, קומאן פרש ממשחק מקצועני. מיד לאחר פרישתו, התמנה קומאן לחלק ממערך האימון של הנבחרת שאותה הדריך אז חוס הידינק לקראת מונדיאל 1998 בצרפת יחד עם יוהאן ניסקנס ופרנק רייקארד. אחרי המונדיאל קומאן קיבל את משרת עוזר המאמן של ברצלונה. בשנת 2000, הוא קיבל את משרת האימון הראשונה שלו בקבוצת ויטסה ארנהיים, אותה הצליח במהרה להביא לשחק במסגרת גביע אופ"א בהצלחה רבה, כשלרשות המועדון היה תקציב קטן מאוד יחסית למועדונים אחרים.

שנה אחר כך, ב-2001, קומאן התמנה להיות מאמן המועדון הגדול הראשון שלו, אייאקס. הונה של אייאקס צמח משמעותית לאחר שמאז שקומאן הגיע, הצלחה רבה נרשמה לזכות הקבוצה. קומאן זכה בעונתו הראשונה בקבוצה בדאבל בעונת 2001/2002. אף על פי שזכו שוב בתואר האליפות בעונת 2003/2004, אייאקס נחשבה לקבוצה מספר שתיים בהולנד אחרי פ.ס.וו איינדהובן, וקומאן התפטר ממשרת האימון במועדון אחרי שהקבוצה הודחה מגביע אופ"א על ידי אוסר בפברואר 2005[4].

קומאן חזר מהר מאוד למשחק אחרי האכזבה שנבעה מהתפטרותו מאייאקס בפברואר 2005, כאשר לקח על עצמו את משרת המאמן באלופה הפורטוגלית בנפיקה ליסבון, וירש בתפקיד את מאמן העל האיטלקי ג'ובאני טרפטוני. בבנפיקה זכה רק בסופרקאפ הפורטוגלי. עקב העובדה שסיים במקום השלישי בליגה (אחרי פורטו וספורטינג ליסבון) והודח מהגביע הפורטוגלי ברבע הגמר (על ידי ויטוריה דה גימארייש) - ועקב הצעת עבודה מפ.ס.וו - קומאן נאלץ לעזוב את המועדון שנה אחת לפני תום החוזה שלו בקבוצה; וזאת על אף ההצלחה של בנפיקה בליגת האלופות באותה השנה - הקבוצה העפילה עד לרבע הגמר, אז הודחה על ידי ברצלונה[5].

בפרמייר ליג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2014 חתם קומאן על חוזה ל-3 שנים בסאות'המפטון מליגת הפרמייר ליג האנגלית[6]. לאחר שתי עונות בסאות'מפטון, מונה קומאן למאמן אברטון ב-14 ביוני 2016. הוא נחל הצלחה יחסית בעונתו הראשונה במועדון, הוביל את המועדון למקום השביעי והשיג את הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית. ב-23 באוקטובר 2017 קומאן פוטר מאימון אברטון, מכיוון שהקבוצה דורגה במקום ה-18 לאחר תשעה מחזורים[7].

נבחרת הולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בפברואר 2018 קומאן מונה למאמן נבחרת הולנד[8]. קומאן רשם הצלחה עם נבחרת הולנד: הנבחרת עלתה לגמר טורניר ליגת האומות, שם הפסידה לפורטוגל - ובטורניר מוקדמות יורו 2020, נבחרת הולנד סיימה במקום השני בבית והעפילה לטורניר היורו.

ב-19 באוגוסט 2020 מונה קומאן למאמן ברצלונה, בה שיחק במשך שש עונות, במקומו של קיקה סטיין שפוטר[9]. בעקבות זאת, עזב קומאן את תפקידו כמאמן נבחרת הולנד בכדורגל[10]. ב-28 באוקטובר 2021, לאחר הפסד ליגה 0–1 לראיו ואיקאנו, פוטר קומאן מתפקידו[11]. עם זאת, קיבל מברצלונה פיצוי בגובה 10 מיליון יורו על פיטוריו[12].

נבחרת הולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באפריל 2022, לאחר שמאמן הנבחרת לואי ואן חאל הודיע כי הוא סובל מסרטן הערמונית, הודיעה התאחדות הכדורגל ההולנדית כי קומאן ימונה למאמן הנבחרת לאחר מונדיאל 2022[13]. ב-23 בינואר 2023 נכנס רשמית לתפקיד.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נשוי ואב לשלושה. אחיו של קומאן, ארווין, שימש כמאמן בית"ר ירושלים[14].

במאי 2020 הוחש לבית חולים באמסטרדם לאחר שחש ברע ועבר אירוע לב. הוא עבר צינתור בליבו ושוחרר מכית החולים לאחר יומיים[15].

תארים כשחקן

אייאקס
פ.ס.וו איינדהובן
ברצלונה
נבחרת הולנד
תארים אישיים

תארים כמאמן

אייאקס
בנפיקה ליסבון
פ.ס.וו איינדהובן
ולנסיה
אלקמאר
ברצלונה
נבחרת הולנד
תארים אישיים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונאלד קומאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיורא גודמן, לונדון, הפצצה של השנה - ברצלונה אלופת אירופה לראשונה בתולדותיה, חדשות, 21 במאי 1992
  2. ^ 1 2 יעקב זיו, קומאן נגד קומאן, חדשות, 23 ביוני 1988
  3. ^ רויטרס, קומאן חתם בברצלונה, חדשות, 23 בינואר 1989
  4. ^ ספורט הארץ, אייאקס: רונאלד קומאן התפטר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2005
  5. ^ אוריאל דסקל, קומאן יורה על רייקרד: "הם חושבים שהם כבר ניצחו", באתר הארץ, 27 במרץ 2006
  6. ^ שאול אדר, להיות פלה זה מחייב, גם בפרמייר-ליג, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2014
  7. ^ מערכת וואלה ספורט‏, אברטון: רונאלד קומאן פוטר בעקבות פתיחת העונה הכושלת, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2017
  8. ^ שאול אדר, רונלד קומאן הוא האיש שאמור להציל את הכדורגל ההולנדי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2018
  9. ^ עוזי דן, חוזר לקאמפ נואו: רונלד קומאן מונה למאמן ברצלונה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2020
  10. ^ המחליף של סטיין: רונאלד קומאן מונה למאמן ברצלונה, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2020
  11. ^ עוזי דן, לא נותרה ברירה: ברצלונה פיטרה את רונלד קומאן. צ'אבי מועמד להחליפו, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021
  12. ^ עוזי דן, רונלד קומאן יקבל מברצלונה פיצוי בגובה 10 מיליון יורו על פיטוריו, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2021
  13. ^ עוזי דן, רונלד קומאן יאמן את הולנד במקום לואי ואן חאל אחרי המונדיאל, באתר הארץ, 6 באפריל 2022
  14. ^ ספורט הארץ, "בשל נסיבות אישיות": ארווין קומאן סיים את תפקידו כמאמן בית"ר ירושלים, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2021
  15. ^ עוזי דן, מאמן נבחרת הולנד רונלד קומאן עבר אירוע לב: "מצבו טוב", באתר הארץ, 3 במאי 2020


נבחרת הולנדיורו 1988 (מקום ראשון)

1 ואן ברויקלן • 2 ואן טיחלן • 3 טרוסט • 4 ר. קומאן • 5 וינטר • 6 ואן ארלה • 7 וננבורג • 8 מוהרן • 9 בוסמן • 10 חוליט • 11 ואן טסחיפ • 12 ואן באסטן • 13 א. קומאן • 14 קיפט • 15 קוברמנס • 16 היילה • 17 רייקארד • 18 סורבין • 19 קרוזן • 20 ואוטרס • מאמן: מיכלס

הולנדהולנד
נבחרת הולנדמונדיאל 1990

1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 רייקארד • 4 ר. קומאן • 5 ואן טיחלן • 6 ואוטרס • 7 א. קומאן • 8 וננבורג • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ויטסחה • 12 קיפט • 13 רוטחס • 14 טסחיפ • 15 רוי • 16 היילה • 17 גילהאוס • 18 פראסר • 19 ואן לואן • 20 וינטר • 21 בלינד • 22 מנזו • מאמן: ביינהאקר

הולנדהולנד
נבחרת הולנדיורו 1992

1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 ואן טיחלן • 4 קומאן • 5 בלינד • 6 ואוטרס • 7 ברגקאמפ • 8 רייקארד • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ואן טשחיפ • 12 קיפט • 13 מנזו • 14 ויטסחה • 15 וינטר • 16 בוס • 17 דה בור • 18 יונק • 19 ויסקאל • 20 רוי • מאמן: מיכלס

הולנדהולנד
נבחרת הולנדמונדיאל 1994

1 דה חוי • 2 פ.דה בור • 3 רייקארד • 4 קומאן • 5 ויטסחה • 6 ואוטרס • 7 אוברמארס • 8 יונק • 9 ר.דה בור • 10 ברגקאמפ • 11 רוי • 12 בוסמן • 13 ואן דר סאר • 14 ואן גובל • 15 בלינד • 16 ניומן • 17 טאומנט • 18 ולקס • 19 ואן פוסן • 20 וינטר • 21 דה וולף • 22 סנדלרס • מאמן: אדבוקאט

הולנדהולנד
נבחרת הולנדיורו 2024

1 פרברוחן • 2 ואן דה ון • 3 דה ליכט • 4 ואן דייק • 5 אקה • 6 דה פריי • 7 ברחוויין • 8 ויינאלדם • 9 וחהורסט • 10 ממפיס • 11 חאקפו • 12 פרימפונג • 13 ביילו • 14 ריינדרס • 15 חירטרואידה • 16 וירמן • 17 בלינד • 18 מאלן • 19 סימונס • 20 מאטסן • 21 זירקזיי • 22 דומפריס • 23 פלקן • 24 חראפנברך • 25 ברובי • 26 סחאוטן • מאמן: קומאן

הולנדהולנד