לדלג לתוכן

קרלוס לטוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלוס לטוף
Carlos Latuff
קרלוס לטוף ב-2012
קרלוס לטוף ב-2012
לידה 30 בנובמבר 1968 (בן 56)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה ברזיל
ידוע בשל איורים פוליטיים, התבטאות חברתית
השכלה אוניברסיטת טאפטס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Troféu Bigorna for Best Political Cartoonist (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרלוס לטוףפורטוגזית: Carlos Latuff; נולד ב-30 בנובמבר 1968) הוא קריקטוריסט פוליטי ברזילאי ממוצא לבנוני. מזוהה עם צדה השמאלי של המפה הפוליטית. בעבודותיו הוא מוחה בין היתר נגד אימפריאליזם ונאו-אימפריאליזם, הפרה של זכויות אדם, ניסויים בבעלי חיים, קפיטליזם, והציונות.

ראשית דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטוף נולד בריו דה ז'ניירו שבברזיל למשפחה שמוצאה בלבנון[1]. בתחילת דרכו צייר קריקטורות עבור הוצאות לאור המשויכות עם השמאל בברזיל. בשנת 1997 צפה בסרט תיעודי אודות הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי במקסיקו, ובעקבותיו שלח לצבא הזפטיסטי מספר קריקטורות, שזכו לתגובות חיוביות. הוא ציין שלאחר החוויה הזו החליט להקים אתר ולעסוק ב"אקטיביזם אמנותי". הוא נעצר שלוש פעמים בברזיל בשל קריקטורות אודות משטרת ברזיל, בהן מתח ביקורת על ברוטליות משטרתית.

לטוף הרבה לצייר קריקטורות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. רובן מתארות את הצד הישראלי כרוצח שטני ותת-אנושי, ולעיתים אף משוות את ישראל ואת צה"ל לנאצים. קריקטורות מפורסמות שלו כוללת הצגה של אריאל שרון עם חבית גז בשם "Deportation B" וכן קריקטורות המראות חיילים ישראלים טובחים בנערים פלסטינים עם רוגטקות. קריקטורה מעוררת מחלוקת אחרת שיצר כוללת ציור של אוטובוס עם הכיתוב "הכיבוש" שמתפוצץ בפיגוע התאבדות. בנוסף, לטוף הוא היוצר של סדרת הקריקטורות "כולנו פלסטינים", המתארת את העמים המדוכאים בעולם לאורך ההיסטוריה (יהודים בגטו ורשה, שחורים בדרום אמריקה, וכדומה), ומשווה את מצבם לפלסטינים.

עבודותיו של לטוף מתפרסמות באתרי אינדימדיה השונים, וגם באתר של גוש שלום[2]. כמו כן, הוא משתף פעולה עם ארגונים כגון המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, ונטורי קרתא. בין השאר פרסם קריקטורה בתחרות הקריקטורות על השואה שארגנה איראן ב-2006: הקריקטורה מציגה פלסטיני עם טלאי בצורת סהר אדום, לצד גדר ההפרדה.

בישראל נפתח נגד אינדימדיה ישראל הליך פלילי, בעקבות קריקטורה של לטוף, שבה נראה ראש הממשלה, אריאל שרון, מתנשק נשיקה צרפתית עם אדולף היטלר, ובעקבות קריקטורה של קריקטוריסט אחר שבה נראה היטלר כאבי הציונות. התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום.

ביוני 2017 עלה לטוף שוב לכותרות בישראל, אחרי שהעיתונאי ערד ניר שיתף בטוויטר קריקטורות של לטוף לרגל יום הפליטים הבינלאומי בו הוא תוקף את מנהיגי האיחוד האירופי, טורקיה וארצות ערב על יחסם לפליטים ממלחמת האזרחים בסוריה, וכתב שלטוף "כהרגלו לא חס על אף אחד"[3].

האשמות באנטישמיות והכחשת שואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשווייץ, ארגון שווייצרי יהודי תבע את לטוף ואת אתר אינדימדיה בשווייץ באשמת אנטישמיות. בית המשפט זיכה את לטוף[4], בטענה כי לטוף לא יצא נגד יהודים באשר הם יהודים אלא נגד מעשיהם הפוליטיים ביחס לפלסטינים.

יהודים ותומכי-ישראל מבקרים את לטוף וטוענים כי חלק מהקריקטורות שלו הן אנטישמיות אך לטוף חולק עליהם ואף הביא לידי ביטוי במספר קריקטורות את האבסורד הקיים לדעתו בהתייחסות למתנגדים לשליטת ישראל בשטחים כאל אנטישמיים.

מרכז שמעון ויזנטל הציב את קרלוס לטוף במקום השלישי ברשימת האישים המסוכנים ביותר ליהודים (אחרי מוחמד בדיע ומחמוד אחמדינז'אד). נכתב עליו: "הקריקטוריסט העליב את ישראל ואת ראש הממשלה שלה באמצעות קריקטורה נוטפת אנטישמיות"[5].

בשנת 2014 תבעה תנועת הימין אם תרצו את לטוף בבית המשפט בברזיליה על אנטישמיות ועל אנטי-ציונות רדיקלית. במשפט נוכחו רונן שובל, ארז תדמור, בן שפירו ומתן פלג. גם רבים מהקהילה היהודית בברזיל באו להעיד על לטוף במשפט. לטוף הפסיד במשפט ונאלץ לשלם לקהילה היהודית 500,000 ריאל.[דרוש מקור]

במהלך התפרצות נגיף הקורונה פרסם קריקטורה המציגה נגיף קורונה הסוגר על אישה פלסטינית קשישה הנמצאת בתחום מוקף בחומה, ומאובטח על ידי חייל ישראלי נושא נשק. קריקטורה זו הופצה על ידי חברי ארגון ה-BDS[6].

אנטי-ציונות ותמיכה בפלסטינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר עבודות של לטוף מציגות את ישראל והציונות בתור צד מדכא, אשר הוא משווה רבות לנאצים, בזמן שהצד הפלסטיני לרוב מוצג בתור קורבן. חלק מהקריקטורות מציגות פיגועי התאבדות ופגיעה באוטובוסים ישראלים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלוס לטוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Brazilian artist lives up to his promise, gulfnews.com, ‏2009-01-18 (באנגלית)
  2. ^ http://www.gush-shalom.org/media/pics/index.html
  3. ^ nrg חדשות, ערד ניר פרגן לקריקטוריסט אנטישמי, הגולשים זעמו, באתר nrg,
    יאיר מור, ‏ערד ניר שוב מרגיז את הגולשים, באתר ‏מאקו‏, 21 ביוני 2017.
  4. ^
    Even if the observer is emotionally biased against the Jewish people with this [cartoon], it is not the Jewish people as such that is being criticized, but their political behaviour towards the Palestinians. The issue is not a certain characterization of the Jews, but their stance in the current conflict. The constitutional equality of the Jews as human beings is thereby not denied. (p.2, paragraph 1.2.)
  5. ^ יוסי אלי, האישים המסוכנים ביותר ליהודים, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2012
  6. ^ איתמר אייכנר, גורמים בטורקיה: היהודים והציונות עומדים מאחורי נגיף הקורונה, באתר ynet, 22 במרץ 2020
  7. ^ "Belgian education ministry website publishes vicious cartoon". Times of Israel. 18 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)