פיצוחים
 | |
| קערת פיצוחים, בעיקר גרעיני חמנית ("גרעינים שחורים") | |
| מאכלים | |
|---|---|
| מרכיבים עיקריים |
אגוז, זרע  |
  | |
פיצוחים הוא כינוי למגוון סוגי אגוזים וזרעים קלויים הנאכלים כחטיף. בדרך כלל, נהוג לאכלם בעזרת לחיצה קשיחה באצבעות או בשיניים, וגם באמצעות מפצח.
מקור שמם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמם נובע מכך שחלקם בעלי קליפה המפוצחת כדי לאכלם.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הפיצוחים הפופולריים והעממיים מצויים "גרעינים שחורים" - גרעיני חמנית; גרעינים לבנים - זרעי דלעת; גרעיני אבטיח - זרעי אבטיח ובוטנים, שמחירם זול יחסית. פיצוחים יקרים יותר, שחלקם נחשבים גם יוקרתיים יותר, הם פיסטוקים, אגוזי ברזיל, אגוזי קשיו, שקדים ועוד. בין הפיצוחים מצויים גם הפירות היבשים, ביניהם צימוקים, חמוציות, אננסים מיובשים, אוכמניות ועוד.
צריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיצוחים נמכרים ארוזים מראש בשקיות פלסטיק, או בתפזורת בפיצוחייה - קיוסק הכולל דוכן המיועד למכירת פיצוחים. בפיצוחיות נמכרים פיצוחים חמים, לאחר קלייה, המתומחרים לפי משקלם ונארזים לרוב בשקיות נייר חום. בית קלייה ידוע בארץ הוא "מגדן גרעיני עפולה" שנוסד ב-1947[1].
בישראל לדוגמה, ברוב הבתים ניתן למצוא פיצוחים מסוגים שונים. בשנת 2018, סך המכירות של הפיצוחים והפירות המיובשים ברשתות השיווק הגיע לכ-12,000 טון, בערך של כ-600 מיליון ש"ח. הפירות והפיצוחים המובילים לפי נתונים שונים, הם השקדים והתמרים, שעלו באופן עקבי ומשמעותי, ומהווים מרכיבים עיקריים במשפחות הפיצוחים והפירות המיובשים. בנוסף בשנה הזו, היוו השקדים כ-17% מהערך הכולל של מכירות הפיצוחים, וכ-13% מכמות הפיצוחים השנתית הכוללת שנמכרה ברשתות השיווק. עוד מוצרים שנמכרו בקטגוריה היו אגוזי מלך, גרעיני חמניות, קשיו ואגוזי פקאן. התמרים מהווים כשני שלישים מכמות הפירות המיובשים הנמכרת ברשתות השיווק[2].
מנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב חלק מעדות המזרח, ובפרט אצל התימנים, מקובל להגיש פיצוחים לאחר סעודות השבת. מנהג זה מכונה "ג'עלה".
מנהג פיצוח גרעינים נפוץ מכפי שמקובל לחשוב, והוא קיים גם ביוון למשל ויש עדויות כי בין מלחמות העולם היה זה מנהג רווח בקרב יהודים במזרח אירופה[3].
הפיצוחים ידועים בעיקר בתור נשנוש בזמן צפייה במשחקי ספורט שונים, בעיקר בצפייה בכדורגל.
אזהרות רפואיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד הבריאות הישראלי ממליץ לא לאפשר לילדים מתחת לגיל חמש לצרוך פיצוחים, בשל סכנת חנק. בנוסף, צריכת כמות גדולה של גרעינים ללא הסרת הקליפה עלולה לגרום לסתימה במעי[4].
בין הנזקים הנגרמים כתוצאה מאכילת פיצוחים וגרעינים, הם המובן הזיהומי. האגוזים עלולים לגרום לעששת בשיניים, פגיעות באמייל ואף יכולים לגרום לפגיעה פיזית או סדק בשן[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסנת הראל, פיצוחים: מי מהם בריא ואיך לשלבם בדיאטה, באתר ynet, 29 בדצמבר 2004
- סלט פיצוחים ועשבים, מאתר "אכול ושתה"
- אלוף הפיצוחים, מארזי פיצוחים - מדוע זה משתלם ונוח, באתר מיינט באר שבע, 20 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל מושקוביץ, אבל בעפולה: האמא של הגרעינים נפטרה, באתר ynet, 15 בינואר 2023
- ^ נתוני שוק הפיצוחים בישראל, באתר אגרונט
- ^ עזריאל הירש, נועדים ביום קרב, ירושלים, ראובן מס, 1995, עמ' 13.
- ^ אחיה ראב"ד, בת 9 אכלה קילו גרעינים - וסבלה מסתימת מעיים, באתר ynet, 24 ביוני 2010
- ^ ד"ר ירון יואב, לגזור ולשמור: מאכלים שפוגעים בשיניים, באתר doctors, 8 באפריל 2019
