סאוטה
| |||
 | |||
| החומות המלכותיות והחפיר של סאן פליפה (Murallas reales y foso de San Felipe) | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר |
חואן חסוס ויוואס המפלגה העממית | ||
| רשות מחוקקת |
Assembly of Ceuta  | ||
| בירת הקהילה האוטונומית | סאוטה | ||
| שפה רשמית | ספרדית | ||
| תאריך ייסוד | 14 במרץ 1995 | ||
| שטח | 18.5 קמ"ר (דירוג: 18) | ||
| גובה | 10 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Monte Anyera | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקהילה האוטונומית | 83,039 (דירוג: 18, 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 4,100 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 35°53′17″N 5°18′43″W / 35.888°N 5.312°W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.ciceuta.es | |||
  | |||
סאוטה (בספרדית: Ceuta – "סֶ֫אוּטָה"; בערבית: سبتة – "סַ֫בְּתַה") היא מובלעת ספרדית בצפון אפריקה הממוקמת בקצה הצפוני של המגרב במרוקו לחוף הים התיכון ומצר גיברלטר. מיקומה האסטרטגי, המהווה מעבר הכרחי בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, עשה אותה לצומת מסחרי חשוב, ולאורך הדורות היא הייתה מיושבת ברציפות על ידי עמים שונים. כיום מרוקו טוענת לריבונות על השטח, ותובעת את העברתו לשליטתה, אולם הקהילה הבין-לאומית מכירה בו כחלק מספרד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת האלף הראשון לפני הספירה הפיניקים הקימו מאחז באזור והפכו את המעגנים בסביבתו לנמלים שבהם התנהל מסחר ימי. במאה ה-5 לפנה"ס השתלטו על האזור אנשי קרתחדשת (קרתגו) שכינו את העיר "אבילה" או "אבן-חק" (אנ'). לאחר חורבן קרתגו במלחמות הפוניות, רוב צפון מערב אפריקה נשאר בשליטתן של מדינות קליינטיות של רומא, נומידיה ומאורטניה, אולם התרבות הפונית המשיכה לשגשג במקום גם לאחר הכיבוש.
האימפריה הרומית כבשה את העיר מידי הקרתגנים בשנת 42 לספירה, והפכה אותה לנמל צבאי. באותה תקופה היא נקראה "ספטם" (Septem), וזהו, כנראה, מקור שמה הנוכחי, סאותה. כעבור 400 שנה נפלה העיר לידיהם של הוונדלים, ולאחר מכן השתלטו עליה ויזיגותים מאזור ספרד (היספניה), והאימפריה הביזנטית.
בשנת 710, עם התקדמות המוסלמים לעבר ספרד, החליט יוליאנוס (אנ'), השליט הוויזיגותי של העיר להחליף את נאמנותו למלך הוויזיגותי רודריק, ולשתף פעולה עם המוסלמים, שפעלו להשלמת הכיבוש המוסלמי של ספרד. לאחר מותו עברה העיר לשליטה ישירה הערבים המוסלמים, דבר שעורר את התנגדותם של השבטים הבֶּרְבֶּרִים ששכנו באזור. בשנת 740 התחולל מרד של ברברים מעדת ח'וארג' (עדה שפרשה מן האסלאם), שבמהלכו חרבה העיר. במאה ה-9 נבנתה העיר מחדש בידי הברברים.
בשנת 1309 נכבשה העיר בידי ממלכת פאס בסיועה של אראגון. בשנת 1415 כבשו הפורטוגזים את העיר בניסיון לדחוק את רגלי המוסלמים ולהשתלט על נתיבי הסחר. בשנת 1580 אוחדו כתרי פורטוגל וספרד. בשנת 1640 הפכה פורטוגל שוב לעצמאית, ונכנסה למלחמה עם ספרד. בתקופה זו כבר היו רוב תושבי סאוטה ספרדים, והתייצבו לצד ספרד במלחמה. ב-1 בינואר 1668 הכירה פורטוגל בבעלות מלך ספרד על העיר במסגרת אמנת ליסבון. בראשית המאה ה-20 נמצאה סאוטה בלב הטריטוריה שכונתה מרוקו הספרדית, שטח שהיה נתון לשלטון קולוניאלי ספרדי לפי אמנת פאס משנת 1912. ב-1956 הכירה ספרד בעצמאות מרוקו, והעבירה את "מרוקו הספרדית" לידי ממלכת מרוקו, אולם הערים סאוטה ומלייה נותרו בידי ספרד כיוון שנחשבו לחלק בלתי-נפרד ממנה. סאוטה נחשבה בעבר לחלק ממחוז קדיס, אולם כיום היא נחשבת לעיר אוטונומית.
מרוקו תובעת את העברת הערים סאוטה ומלייה לריבונותה. ממשלת מרוקו אף השוותה את מעמדן של הערים למעמדה של גיברלטר, טריטוריה בריטית שספרד תובעת ריבונות עליה. ספרד מצידה טוענת כי השלטון המוסלמי בעיר במהלך ההיסטוריה היה קצר יחסית, ולפיכך אין בסיס לתביעתה של מרוקו.
לאחר שנים של הסתננויות יחידים סבלה המובלעת החל מספטמבר 2005 מניסיונות הסתננות המונית של מהגרים אפריקאים שמשתמשים בה (ובמלייה) כדרך להיכנס לאיחוד האירופי שספרד חברה בו. אף על פי שכבר ב־1992 נחתמה אמנה בין ספרד למרוקו המסדירה את החזרת המהגרים הבלתי חוקיים למרוקו, אמנה זו אינה ממומשת, ובפועל אפריקאים המסתננים לתוך המובלעת (למעט מרוקאים) זוכים בסופו של דבר למעמד של פליטים. התגברות ההגירה הביאה את השלטונות הספרדיים להקמת גדר ההפרדה של סאוטה. היו גם מקרים של ירי לעבר המהגרים, שספרד ומרוקו מאשימות בו זו את זו.[1]
באוגוסט 2024, למרות המשך בניית גדר ההפרדה סביב סאוטה, דווחו מקרים של ניסיונות הגירה בשחייה בים מצד מהגרים, במטרה להיכנס לאיחוד האירופי דרך המובלעת הספרדית.[2]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סאוטה (בספרדית)- סאוטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סאוטה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Six killed near Spain's enclave, BBC News, 6 באוקטובר 2005
- ^ דיווחים המוניים היום על הסתננות של מאות מוסלמים ממרוקו לספרד, באתר Investify, 26 באוגוסט 2024
| הקהילות האוטונומיות של ספרד | ||
|---|---|---|
| קהילות אוטונומיות | אנדלוסיה • אסטוריאס • אקסטרמדורה • אראגון • גליסיה • האיים הבלאריים • האיים הקנריים • ולנסיה • חבל הבסקים • לה ריוחה • נווארה • מדריד • מורסיה • קטלוניה • קנטבריה • קסטיליה-לה מנצ'ה • קסטיליה ולאון | 
|
| ערים אוטונומיות | סאוטה • מלייה | |
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |