לדלג לתוכן

טונליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טונליט
גוש טונליט על גרניט גנייס אדומה מטיורן (Tjörn) בשוודיה
גוש טונליט על גרניט גנייס אדומה מטיורן (Tjörn) בשוודיה
גוש טונליט על גרניט גנייס אדומה מטיורן (Tjörn) בשוודיה
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב מעל 50% פלגיוקלז, מעל 20% קוורץ, אמפיבול, ופירוקסנים
תכונות וזיהוי צבע הסלע בין אפור בהיר לאפור כהה. מרקם פנריטי

טונליט הוא סלע יסוד, בהיר שמורכב בעיקר מפלגיוקלז, קוורץ, ומינראלים כהים, בעיקר מקבוצת האמפיבול וקבוצת הפירוקסן. בעבר השתמשו בשם טונליט כשם נרדף לקוורץ-דיוריט, אך הסיווג הנוכחי של ארגון IUGS (האיגוד הבינלאומי של מדעי הגאולוגיה) מגדיר טונליט כסלע שבו מעל ל-20% קוורץ וקוורץ-דיוריט כסלע שבו תכולת הקוורץ נעה בין 5% ל-20%.

תיאור ותכולת מינרלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טונליט (מסומן בכחול) בתוך דיאגרמת QAPF
מצבה מטונליט בליובליאנה

צבעו של הטונליט בין אפור בהיר לאפור כהה, הרכבו מאפי ומרקמו פנריטי (כלומר גס-גרגיר). הטונליט מורכב בעיקר מפלגיוקלז (בדרך כלל אוליגוקלז או אנדסין) שמהווה מעל ל-50% מהרכב הסלע, וכן מלמעלה מ־20% קוורץ. הורנבלנדה, וביוטיט הם מינרלים נלווים נפוצים. מינרלים נוספים המצויים בטונליט: אוגיט, אלניט, אפטיט, זירקון, טיטניט ומגנטיט.

מקור השם ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שם הסלע מהמקום בו נתגלה לראשונה - בסמוך למעבר טונלה בצפון עמק ואל קמוניקה שבהרי האלפים באיטליה.

ניתן למצוא טונליט בחוף הפסיפי של אמריקה הצפונית ובמספר מקומות בגרמניה, לדוגמה ברכס פיכטלגבירגה, או ברכס אודנוולד (Odenwald). הטונליט נוצר מקרור של מאגמה מאפית או אולטרא מאפית ולכן נפוץ באזורים בהם הסלעים עתיקים, בעיקר מתקופת הפרקמבריון.

טרונדהיימיט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרונדהיימיט הוא סוג של טונליט, שהפלגיוקלז בו מסוג אוליגוקלז ומכיל כמות קטנה יחסית של מינראלים מאפיים כמו הורנבלנדה ואוגיט ולכן מכונה גם בשם "גרניט לבן". עוד מאפיין שלו הוא מציאותם של גבישי טיטניט בכמות ניכרת. הסלע נקרא על שם טרונדהיים העיר השלישית בגודלה בנורווגיה.

לטונליט תכונות מכניות מצוינות. בגלל כמות הקוורץ הגדולה יחסית, הוא קל במשקלו יותר מאשר הדיוריט והגברו לכן הוא חביב מאוד על הבנאים והסתתים באזורים בהם הוא מצוי בכמויות גדולות. משום שכמות האורתוקלז בו זניחה, אין בו סכנת רדיואקטיביות, כפי שקיימת בגרניט.

בטונליט משתמשים ליצירת לבנים, אריחים, מרצפות וחיפויים למדרגות וכן כחצץ לכבישים ולמדרכות. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 שימש הטונאליט כחומר גלם פופולרי למצבות בגרמניה. קיימות מחצבות טונליט באוקראינה, סלובניה ובוסניה והרצגובינה המפיקות גושי סלע לשימוש בתעשיית הבנייה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טונליט בוויקישיתוף