חטיף
חטיף הוא מאכל הנאכל שלא במסגרת ארוחה, בגודל ובמרקם המתאימים לאכילתו בחטף (מכאן נגזר השם "חטיף", מלשון 'חטוף ואכול'[1]), ולרוב גם אינו מצריך שימוש בכלי אוכל או סכו"ם. חטיפים נצרכים לשם הנאה ופינוק, לשם השגת שובע זמני או כדי להעניק לגוף מנת אנרגיה זמינה. את המילה המציאה חברת גבעול, השייכת לחברת אוסם ב-1965. ב-1975 הוציאה אוסם לשוק "סדרה חדשה של חטיפים - ביסלי" ונראה שהפופולריות של המוצר עזרה להפצת המילה.[2]
יש בהם מתוקים ומלוחים. המתוקים עשויים להכיל שוקולד, מיני אגוזים, סוכריות, ביסקוויטים, ופלים, גרנולה ועוד. את המלוחים מכינים מקמח תירס, בוטנים, תפוחי אדמה, חיטה.
חטיפים רבים ניתנים לאכילה ישירות מתוך אריזתם, בהם חטיפים בתפזורת כגון במבה אפרופו וביסלי או פרינגלס וכן חטיפים שצורתם כתיבה מאורכת כמו חטיפי אנרגיה, חטיפי ופל וחטיפי שוקולד (למשל פסק זמן, טורטית וכדומה) וממתקים נוספים. בישראל פופולריים מאוד גם פיצוחים - חטיפים מלוחים של זרעים ואגוזים קלויים. יש מוצרים שנועדו לצריכה כארוחה, כגון דגני בוקר וגרנולה, אשר נהוג להוסיף להם חלב או יוגורט, אך ניתן לאוכלם יבשים כחטיף.
"מזון אצבעות", מנות של מאכלים בגודל נגיסה או שתיים, כמו מתאבנים במסיבת קוקטייל נחשבים למאכלי חטיף. גם פירות עשויים לשמש כחטיפים.
חטיפים תעשייתיים מיוצרים כך שיהיו בעלי חיי מדף ארוכים, נארזים באופן שובה עין, ומכילים לרוב חומרים משמרים, חומרי טעם וריח ורכיבים מושכים כגון שוקולד, אגוזים, פירות.
רבים מהחטיפים התעשייתיים הם בעלי ערך תזונתי נמוך ומסווגים כמזון מהיר. כיום, עם הגברת המודעות ליתרונותיו של סגנון חיים בריא, משרד הבריאות הישראלי, כמו מקביליו בעולם המערבי, ממליץ להקטין צריכת חטיפים תעשייתיים, בייחוד אלו מביניהם המטוגנים ועתירי הנתרן או הסוכר.[3]
חטיפי אנרגיה ממותגים כחטיפים בריאים, ולחלקם אכן ערך תזונתי רב משל מקביליהם שאינם מסווגים בקטגוריה זו.
תעשיית החטיפים מגלגלת רווחים של מיליארדי דולרים בשנה. שוק החטיפים עצום בגודלו והתחרות בין היצרניות על נתחי שוק עזה. בשל כך קיים קידום מכירות ופרסום נרחב ונמרץ בתחום זה. כמות הפרסומות לחטיפים עולה בהרבה על כמות הפרסומות למזון בעל ערך תזונתי גבוהה יותר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שון פורטל, מי באמת צריך חטיף, מאתר מכון וינגייט
- שאלה חברתית - טכנולוגיית "החטיפים" - ידידים או אויבים?, פורסם ב"ידיעון כימיה, טכנולוגיה וחברה" מספר 50, 1992, מתוך אתר "סנונית"
- מיכל גילאון, חטיפים אווריריים, מאתר שירותי בריאות כללית
- דנה איידלר, רעבים? הנשנושים שלא ישברו לכם את הדיאטה, באתר ynet, 11 בינואר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
כל הסודות מאחורי מפעל חייו: יו"ר אסם הפורש בריאיון פרידה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב, 2 בפברואר 2023
- ^ הזירה הלשונית - רוביק רוזנטל
- ^ דורית וורמן-פרוכט, חוה אלטמן ודורית ניצן-קלוסקי, תזונה נבונה, באתר משרד הבריאות
