האזרח דרור

ברוכים הבאים לדף שלי.

העולם

קשה לבני אדם להבין איך העולם מתפקד. העולם הוא מקום מסובך. הדרך הכי טובה בינתיים שמצאנו היא מדע. במאות השנים האחרונות ראינו שמדע סותר כמעט כל רעיון שהיה לפני כן.

תאוריות מדעיות (ורעיונות בכלל) דומין ללגו. שני חוקרים יכולים להגיע לאוסף גדול של עובדות, ולנסות לחבר אותן בצורות שונות ליצירת מבנים שונים. תלמי הסתכל על מיקומי כוכבים וראה מערכת שבה כדור הארץ נמצא במרכז, ואילו קופרניקוס ראה נתונים דומים (אולי קצת יותר מהם) והפיק את המודל ההליוצנטרי. גם המודל הזה לא היה מדוייק והיה צריך תיקונים מצד קפלר שתיקן מסלולים עגולים לאלפיסות. מכאן אתם יכולים ללמוד גם על חשיבות הסינתזה במדע ובכלל -וגם על הסכנה של דיכטומיה כוזבת על פניו גם תלמי וגם קופרניקוס טעו, אם כי הטיעון "האמת היא אפשהו באמצע" אינו נכון. אחד מהם היה יותר בכיוון. במקרים אחרים כמו תאוריית החיידקים כגורמי מחלות התברר שרוב הדעות שהיו עד אז היו פשוט שגויות.

הדרך שבה המדע התקדם להבנת האמת היא על ידי צרוף של עוד ועוד תאוריות ותחומים לעל תחום מדעי - הסינתזה בתוך כל תחום (נניח גיבוש עוד ועוד תאוריות בכימיה ליצירת תחום הכימיה) וסינתזה בין תאוריות בתחומים נפרדים - בין מכניקה לאסטרונמיה (קפלר-ניוטון-), בין פיזיקה לכימיה (בתחילת המאה ה-20 עם מודל האטום והבנה הקשר שלו למבנה קשרים כימיים), בין כימיה לביולוגיה (ביוכימיה) ובתוך ההתחומים הרבים של ביולוגיה (בין תאוריית התורשה של מנדל לדוגמה ותאוריית האבולוציה). אם תרצו לדמיין את זה אתם יכולים לחשוב על מבני לגו קטנים (תאוריות) שמתפחתים במקביל, ושלאט יוצרים מבנים דמויי עץ גדולים יותר, כאשר יש התאמה פלאית מושלמת או כמעט מושלמת בין החלקים השונים (בין תאוריות שונות) עד שהן יוצרות מעין עץ (תחום מדעי כמו כימיה) בגובה כמה מאות מטרים. זה גם תופס את העקרון לפיו תאוריות והסברים מאוחרים יותר במדע נשענים על "קומות" נמוכות יותר של המדע - כאשר לעיתים נדירות מתברר שבקומה גבוה היה טעות, צריך לסדר מחדש קצת את התאוריות ולכן ללכת לקומות קצת יותר נמוכות ולדייק את המבנים שיש בהם (נניח התיקון בהבנה שלנו על תאוריית ניוטון לאור השינוי שהוביל איינשטיין). המבנה דמוי העץ מסתעף לאלפי שאלות ותחומים והשלכות שכולם מבוססות על אותן תאוריות בסיס.

עם הזמן נוצר מין מגה-עץ עקב התשלובת של פיזיקה-כימיה-ביולוגיה ותחומים או תתי תחומים נוספים כמו אקולוגיה, אבולוציה, חקר מאובנים, אסטרונומיה, הסתברות, סיבוכיות, תרמודינמיקה, גאולוגיה, חקר אקלים, ועוד כמה תחומים - שיוצרים מגה- תשלובת ענקית. תחומים כמו אבולוציה או אקולוגיה נראים בתחילה קשורים לביולוגיה ותרמודינמיקה נראה קשור לפיזייקה אבל יש להם השלכות בתחומים נוספים כמו מידע או שינוי שחורגים מהתחום המקורי. אם אתם רוצים לסבך את התמונה עוד קצת - תוכלו לדמיין גם שינויים טכנולוגיים שמאפשרים מחקר נוסף (נניח המצאת המיקורסוקופ עקב שיפור בליטוש עדשות), וכן שינויים חברתיים שנובעים הן מההשפעה של המדע על החברה והן מהשפעות הטכנולוגיה על החברה ועל המערכות האקולוגיות.

הדבר הזה עומד בניגוד חזק למצב בתחומים כמו תרבות, כלכלה, ובמיוחד דת ופוליטיקה שבהן -1 אין סינתזה, 2 אין דרך מוסכמת להגיע לחקר האמת, 3 אנשים מושפעים מאד מהאינטרס שלהם, מהמוצא שלהם וכו' - לדוגמה דפוסי ההצבעה במדינות ארצות הברית שעדיין מתחלקים במידה רבה לפי היחס בין המדינות לעבדות - למרות שעברו כבר 150 שנה. אנשים אומרים שהם פועלים לפי ההגיון אבל כולנו פועלים הרבה יותר מידי לפי הרגש ולפי דעות קדומות. לדוגמה אנשים טובים מאד בלהסביר למה הדת שבמסגרתה הם גדלו היא נכונה, ורואים בקלות את הפגמים בדתות שבהן הן לא גדלו. הדברים האלה יוצרית כמו עצומה של בעיות בתחומים רבים - החל מתאונות דרכים, עבור בביעיות פסיכולוגיות וכלה בתחלואה או מלחמות. אנחנו רחוקים מ"תרבות מבוססת מדע" כמו שפניימן מגדיר זאת "אם נעביר את המבט מהמדע אל העולם שמסביב לנו, נמצא משהו עלוב לחלוטין: הסביבה שאנחנו חיים בה היא בלתי מדעית באופן פעיל מאד, נמרץ מאד".

בינתיים יש עצי מחקר שצמחו בצד והם עוד לא חלק מהעץ המדעי - מדעי החברה ומדעי הרוח שנוצרו עקב שורת הנחות שאינן בהכרח קשורות להבנות בביולוגיה, כימיה ופיזייקה, ונראה שהרבה בהן זקוק לתיקון וסינתזיה שיכולות לגרום לשינויי נרחבים במבני הלגו שלהם - בתאוריות היסודיות. בתחום הכלכלה זה בא לידי ביטוי לדוגמה בכלכלה התנהגותית שמבטאת ביסוס טוב יותר של התנהגות כלכלית על פסיכולוגיה או שינויים בהיסטוריה ואריכאולוגיה עקב הכנסת יותר שיטות מתחום המדעים כמו מיקרו-מאובנים או ביוארכאולוגיה. בתחומים כמו סוצויולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה פסיכולוגיה יש נסיונות שונים לסינתזות עם אקולוגיה, אבולוציה, תרמודינמיקה, סיבוכיות. העבודות של ג'ארד דיימונד מראות נסיונות לחבר בין היסטוריה עתיקה והבנות מתחומי ביולוגיה לתחומים של חקר העבר של ההיסטוריה האנושית. דוגמאות נוספות כוללות כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית ששתיהן מנסות לבצע סינתזה בין התחומים השונים.

אחת הבעיות המרכזיות של העולם היא שכל זה מתרחש בקצב הרבה יותר איטי מההשלכות של הטכנולוגיה והשינוי שהאנושות והמערכות האקולוגיות עוברות. המדע משנה טכנולוגיה וזו מאומצת בקרב אנשים רבים (ומאפשר להגדיל את מספרם עוד), חלקם הגדול לא מבינים ולא מעוניינים בהכרח להבין מה המדע שמאפשר לטכנולוגיה שעומדת לרשותם - וגם לא להבין איך הטכנולוגיה והמדע שינו את חייהם. כדי לירות ברובה לא צריך לדעת את העקרונות וההיסטוריה של פיתוח המטלורגיה או של בליטסיקה - מספיק ללחוץ על ההדק. זה גם הגיוני בהנתן שבני האדם הם חיות ששורדות ומשגשגות במערכת סביבתית מסויימת. לאו דווקא על ידי הבנת הסביבה הזו. תאגידים גדולים, ממשלות, דיקטטורים, כוהני דת ושלרטנים רותמים את הטכנולוגיה או את המדע כדי להשיג כוח, כסף, כבוד. משתמשים בפסיכולוגיה כדי להבין כיצד לשווק לאנשים יוגורט, רפורמה כלכלית או מלחמה. זה קל יותר כאשר מאפיינים של מערכות תקשורת חינוך ותרבות הן בעלות תמריצים גדולים יותר לכוון למניפולציות של הציבור כדי לגרוף עוד רווחים או כדי להשיג יתרונות פוליטיים או תרבותיים. זה קל יותר גם כאשר אנשים הם בעלי פחות השכלה מדעית וככל שהם רחוקים יותר מהתנאים שמאפשרים להם לחיות -לדוגמה כאשר הן לא יודעים מאיפה מגיע המזון שלהם, מה התנאים החברתיים, הסביבתיים והטכנולוגיים שמאפשרים למזון לגדול, ואיזה שלבים הוא עובר בדרך עד שהוא מגיע אליהם.

באופן כזה א. אנו מנותקים מהשלכות רבות של מעשים שלנו. ב. אנו לא מודעים להשלכות רבות שנובעות מפעולות של אנשים אחרים עלינו. ג. קל הרבה יותר לפוליטיקאים ואנשי דת למכור לאנשים סיפורים שגויים. בסביבה "רעילה" כזו של תקשורת, חינוך , פוליטיקה, כלכלה ותרבות - קל לגדול לא רק בלי להבין איך העולם עובד, אלה גם עם דעות קדומות שמקשות להבין את זה גם לנוכח עובדות חדשות. התפתחות אישית הגיונית היתה קודם ללמוד פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואז להבין מתוך זה כיצד עובדות מערכות חברתיות מסובכות , היסטוריה, פוליטיקה, כלכלה תרבות. אבל בני אדם הם יצור ביולוגי ואינם לומדים כך על העולם אלה דרך לימוד ביולוגי של גירוי חוזר וחזרה על רעיונות שלמדנו בילדותנו. כאשר ההשפעה של חינווך בגיל צעיר קשה מאד לשינוי לאחר מכן, כמעט ללא קשר לעובדות חדשות.

התרחישים הסבירים להמשך התנהלות כזו היא אסון בספינת החלל כדור הארץ - אסון סביבתי או יותר סביר לחץ סביבתי טכנולוגי שיוביל לאסון חברתי (אם או בלי אסון אקולוגי) - כלומר גם לאחר שיתרחש מגה-אסון שעלול לפגוע או להקריס את הציווליזציה - רוב האנשים ואולי אפילו כל האנשים - לא יבנו מדוע אסון כזה התרחש ואיך אפשר היה למנוע אותו. (ראו גם סיפורים כמו "המוסד" של אסימוב או "יתומי השמיים" של היינלין).

ויקיפדיה

הצעות איך לשפר את האווירה בויקיפדיה העברית- במיוחד בערכים הפוליטיים.

צמדים פולטיים - דרך מיזם ויקיפדיה:כתיבה בזוגות - זוג עורכים בעלי עמדות מנוגדות באותו נושא, עורכים יחד טיוטה ומפרסמים אותה רק כשהם מגיעים לנוסח מוסכם. היתרונות - אין טעם בהעלבות אישיות, יש פרס למתינות, מעודד שיתוף פעולה, שיפור איכות הדיון בגלל מיעוט משתתפים. כמה צמדים כאלה יכולים להתחרות מי מגיע לנוסח מוסכם טוב יותר.
הכרעה בהצבעת רוב צריכה להיות הברירה האחרונה ולא הראשונה. הכרעה צריכה להיות בהגעה לקונצנזוס בין משתתפים בעלי דעות מנוגדות, דרך מנגונינים לקבלת החלטות בקונצנזוס, דרך הסכמות רחבות מהן המקורות העדיפים. דבר זה מקובל לדוגמא בויקיפדיה האנגלית. אם הוא עובד במקום אחד הוא יכול לעבוד גם בויקיפדיה העברית.
הגבלת אחוז הכתיבה בערכים פוליטיים רגישים - אם אדם אחד כותב 90% מהתוכון וחלק גדול מהתגובות בדף פוליטי הדבר הוא טעם לפגם. יתכבד בבקשה בתחזוקת חלקים אחרים של האתר וגם יתן לאחרים לאזן ולתרום.
דיון מונחה שאלות. אחת הדרכים לקצר דיון ולדייק אותו היא להסכים מהי השאלה עליה דנים. גם אם לא מסכימים על התשובות, לפחות ניסוח השאלה צריך להיות ברור לכולם. מדענים שמדברים על שינוי אקלים טוענים כי אחת הדרכים של מכחישי אקלים להטות את הדיון היא באמצעות קפיצה לשאלה אחרת. הכלל הזה נכון בכל תחום שבו אין הסכמה. כדי להגיע לתשובות מוסכומת צריך קודם כל שאלות מוסכמת.
מאגר של בוררים ופניה לבוררים. הסכמה בתחילת הדיון מהי השאלה המדוייקת אותה שואלים.

אנשים

למי תודה למי ברכה?

הקללה הכי קשה לאדם היא "הלוואי שילדך ימותו" - ולכן עלינו להודות (נניח פעם בשנה?) לאנשים שבלעדיהם , במשך אלפי שנים, חצי עד שני שליש מהילדים מתו לפני הגיעם לבגרות, בלעדיהם רופאים עוד היו מחזיקים את היד לחולים הגוססים. גם מי שהיה חי עד לבגרות, היו חווה אובדן של אחים, הורים, חברים, קרובי משפחה שמתו בגיל צעיר. כל זה השתנה בזכות תאוריית החיידקים כגורמי מחלות. רשימה חלקית (תודות ל Paul de Kruif, "ציידי החידקים"):

השפעתם של החברה האלה על איכות החיים שלנו גדולה כנראה יותר מרוב האנשים האחרים עליהם אנחנו שומעים השכם והערב.

יש כמה אנשים שהשפיעו עלי או שהרשימו אותי מאוד, וזה המעט שאני יכול לעשות כדי לשמר את שמם ואת מעשיהם:

גאוטמה בודהה (על המעוף והראיה והרצון לעזור לכל השאר)
מוהנדס קרמצ'נד גאנדי , מרטין לותר קינג (על ההנהגה,וערכה של סולידריות ואהבה)
פרימו לוי (על כתביו, האנושיות והאופטימיות)
ארנסט שקלטון (על האומץ, התושיה, וקור הרוח המדהימים שלו)
רייצ'ל קרסון (על המאבק)
נלי בליי (על האומץ לאשפז את עצמך בבית משוגעים)
לאון בלום (על החוצפה וההצלחה)
ארצ'יבלד ויוול (שבעיני הוא גיבור אלמוני של היהודים בציון)
בלה פרוינד היא בלה בליסימה מהשיר של הדג נחש, (גיבורה לא בשדה הקרב).

ערכים להם תרמתי

נראה שבויקיפדיה זה סוג של סיגנל חברתי, ולכן הנה רשימה חלקית.

אותם יצרתי\תרמתי רבות

סביבה, בריאות

קערת האבק, מוות תאי מתוכנת, סביבתנות, התחממות עולמית, יום כדור הארץ, ספינת החלל כדור הארץ (מונח), סרטן המעי הגס, מרכז השל, מסה קריטית (אופניים), עמעום עולמי, אסון בופאל, רייצ'ל קארסון, אביב דומם, הוליזם, ציטראל, הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים, שיא תפוקת הנפט, העברה גנטית אופקית, אנרגיה מוחזרת על אנרגיה מושקעת, תאוריית קוף המים, וילה אנכית, טביעת רגל אקולוגית, תזונה, חנקן חמצני, מחקר סין, יום חופשי ממכוניות, הפרעת התמוטטות המושבה, דוב הקוטב, השמנה

שואה, רצח עם זכויות אדם

היסטוריה של המדע

אוניברסיטת בולוניה, לאורה באסי, מרן מרסן, ג'וזף ליסטר

זכויות אדם, תנועות לשינוי חברתי

קריאה נוספת בנושא זה ראו גם - התנועה לביטול העבדות וכן ערכים כמו צידוקים לעבדות, אי שוויון פוליטי, אימפריאליזם של ארצות הברית, הכחשת אלימות , באקו-ויקי.

ניסיתי לשנות אבל נתקלתי בויכוחים אינסופיים ו"דגירה" על ערכים כדי לשמור על אופיים השמרני:

גזענות בישראל, הסתננות מאפריקה לישראל, מעמד האישה ביהדות

מלחמת העצמאות

קטגוריות שעזרתי לסדר

סידור, הקמת תתי קטגוריות ועוד. זה הרבה עבודה שחורה, אבל מאוד מספק. בדרך כלל "מוצאים" ערכים שאבדו בתהום הנשייה.
השואה, מלחמת העולם השנייה , אישים במלחמת העולם הראשונה,היישוב

עלי

אני קצת עסוק בתחזוקה של האקו-ויקי. ולכן אני קופץ לכאן רק מפעם לפעם. אני מקווה שעבור חלק מהאנשים זו סיבה טובה מספיק.

תזכורות לעצמי

משתמש:האזרח דרור/מדע ודת
משתמש:האזרח דרור/הטיות בויקיפידיה
משתמש:האזרח דרור/מהפכה משטרית בישראל
משתמש:האזרח דרור/נסיונות הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל
משתמש:האזרח דרור/מכונת הרעל
משתמש:האזרח דרור/ארגז חול 2
יום ללא בשר - [1], [2].
בריג'ט דריסקול Bridget Driscoll
בטיחות בדרכים Road-traffic safety
אולג פנקובסקי Oleg Penkovsky
קריס טאקר Chris Tucker
ג'קי צ'אן Jackie Chan
ג'ון האנה John Hannah (actor)
ילדים עמידים , לאכול כדי לחיות
בסאם עראמין [3] [4]
[5] [6], [7], [8] פרוק מטוסי נץ הבריטים
דווייט אייזנהאואר ותעשיית הנשק
השמן של לורנצו Lorenzo's Oil
ג'יובני בלצוני Giovanni Battista Belzoni

ארגז חול

$formula$