לדלג לתוכן

אביב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָבִיב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אביב
הגייה* aviv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲבִיבִים
פריחה בעונת האביב.
עונות השנה

קיץ | חורף | סתיו | אביב

  1. לשון המקרא שבולים מוריקות בראשית הבשלתן ,תבואה ירוקה בשדה [1].
    • ”וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.“ (שמות ט, פסוק לא)
    • ”וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהֹוָה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.“ (ויקרא ב, פסוק יד)
  2. אחת מארבע עונות השנה, עונת מעבר בין החורף לקיץ, בה מתחמם מזג האוויר והפריחה בשיאה.
  3. בהשאלה מן (2): כינוי לתקופת הנעורים, לתקופה של לבלוב והתחדשות.
  4. שם פרטי לזכר ולנקבה

גיזרון

[עריכה]
  • (1:) ”כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב (שמות ט, פסוק לא)- ומשום כך היא: ”נֻכָּתָה “ (שמות ט, פסוק לא) - בארצות המערב שם מתחילה הצמיחה עם בוא האביב מבטאת מילה זו נעורים וילדות, בעוד שבארצות המזרח שהצמיחה מתחילה שם עם בוא החורף מסמל "אביב" הבשלה, ווהתבגרות
  • (1:) אביבה מופיעה במגילת המקדש לשון נקבית ר' - "לחם חדש - אביבות ומלילות" (מגילת המקדש,יט-7}
  • השורש א־ב־ב קשור לפריחה ולבלוב. להשוואה פרח בלשונות שמיות – אמהרית: ʾäbäba) አበባ) וארמית: ܗܒܒܐ‏ (הבבא).

צירופים

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   אחת מעונות השנה
बहार‏‏‏‏ (תעתיק: bahār)
έαρ‏‏‏‏ (תעתיק: éar)
  • יידיש: פֿרילינג‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: haru)
  • כורדית: bihar‏‏‏‏
  • לטינית: vēr‏‏‏‏
  • נורווגית: vår‏‏‏‏
  • סווהילית: masika‏‏‏‏
  • סנסקירית: वसन्त‏‏‏‏ (תעתיק: vasanta)
  • ספרדית: primavera‏‏‏‏
  • ערבית: ربيع‏‏‏‏ (תעתיק: רַבִיע)
  • פולנית: wiosna‏‏‏‏
  • פורטוגלית: primavera‏‏‏‏
  • פינית: kevät‏‏‏‏
  • פרסית: بهار‏‏‏‏ (תעתיק: בַהָאר)
  • צ'כית: jaro‏, vesna‏‏‏‏
  • צרפתית: printemps‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: bom)
  • רומנית: primăvară‏‏‏‏
  • רוסית: весна‏‏‏‏ (תעתיק: vesná)
  • שוודית: vår‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אביב
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אביב
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - אבב

הערות שוליים

[עריכה]
  1. משה סתוי / פרקי טבע ולשון (הערות ותיקונים),מתוך: לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה /י"ט‎, קובץ מיוחד‎ (תשי"ד), עמ': 94