לדלג לתוכן

Hall & Oates

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הול ואוטס
דריל הול (משמאל) וג'ון אוטס (מימין)
דריל הול (משמאל) וג'ון אוטס (מימין)
דריל הול (משמאל) וג'ון אוטס (מימין)
מקום הקמה פילדלפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 19702022 (כ־52 שנים)
סוגה פופ רוקרוק קלדאנס-רוקסינת'-פופגל חדשR&Bבלו-אייד סולAC
חברת תקליטים Atlantic, RCA, Arista, U-Watch
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.hallandoates.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
דריל הול
ג'ון אוטס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Hall & Oates (הול ואוטס) היה צמד מוזיקלי אמריקני בו היו חברים המוזיקאים דריל הול וג'ון אוטס. הצמד זכה לשיא הצלחתו מסוף שנות השבעים ועד אמצע שנות השמונים. סגנונם שילב רוק אנד רול עם רית'ם אנד בלוז ופופ והצטיין במלודיות קליטות. שישה מלהיטיהם, מתוך 34 סינגלים שצעדו במצעד בילבורד הוט 100 בשנים 1970–1979 ו-1980–1989, הגיעו למקום הראשון "Rich Girl", "Kiss on My List", "Private Eyes", "I Can't Go for That (No Can Do)", "Maneater", ו-"Out of Touch". להיטים רבים אחרים הגיעו לצמרת ה-40. כמו כן הגיעו מכירות תקליטיהם לשבעה תקליטי פלטינה ושישה תקליטי זהב. בשנת 2003 כלל אותם המגזין בילבורד במקום ה-15 ברשימת האמנים הגדולים בכל הזמנים ובמקום הראשון בין הצמדים. למרות ההצלחה המסחרית הגדולה, לא זכו השניים בדרך כלל להכרה חיובית מצד מבקרי המוזיקה, אך בשנת 2014 צורפו להיכל התהילה של הרוק אנד רול.

תולדות הצמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני השותפים להרכב גדלו בפרברי פילדלפיה. דריל פרנקלין הול (Daryl Franklin Hohl; יליד 11 באוקטובר 1946) וג'ון ויליאמס אוטס (John William Oates; יליד 7 באפריל 1948) נפגשו ב-1967 כסטודנטים באוניברסיטת טמפל. לאחר שגילו עניין משותף באותו סוג מוזיקה היו לשותפים לדירה, אך המשיכו איש איש בקריירה משלו בתחום המוזיקה ויצרו בסוגות רבות בהן פולק ומוזיקת נשמה.

רק ב-1972 החלו להקליט ולהופיע כצמד כאשר הול שר כסולן העיקרי ומנגן על גיטרה וקלידים ואוטס מנגן גיטרה וגיטרה בס ושר לעיתים רחוקות כסולן. את החומר, מילים ולחנים כתבו לרוב יחדיו. עד 1975 לא זכו להצלחה אך אז הוחתמו בחברת RCA Records והוציאו את התקליט Daryl Hall & John Oates ("האלבום הכסוף הראשון") שהשיר "Sara Smile" מתוכו היה לראשון שלהם שהגיע לעשרת הגדולים במצעד בילבורד ביוני 1976. בשנת 1977 היה הסינגל "Rich Girl" מן התקליט "Bigger than Both of Us" ללהיט. אולם הצמד לא השתלב עם אווירת הדיסקו של התקופה ולא ראה עוד הצלחה עד שנת 1980. הם עברו לניו יורק והקליטו את התקליט " Voices", בהפקה עצמית. התקליט זכה להצלחה מסחרית וכלל ארבעה להיטים. שנה לאחר מכן הקליטו את האלבום "Private Eyes", שמתוכו השיר "Private Eyes" והשיר "I Can't Go for That (No Can Do)" הגיעו למקום הראשון במצעד בארצות הברית.

בשנת 1983 הגיעו חמישה להיטים משלהם למקום הראשון במצעד בארצות הברית. באותה שנה הוציאו את אוסף הלהיטים "Rock 'n Soul Part 1". תקליטם "Big Bam Boom" מ-1984 הציג צליל אלקטרוני ומנוכר ונעשה בו אף שימוש חלוצי בסינטיסייזר מתוכנת (Synclavier).

ב-1985, לאחר סיבוב הופעות מצליח, הופיעו על במת פילדלפיה של הלייב אייד ובהקלטת השיר We Are the World.

לאחר שעבר הצמד לחברת התקליטים אריסטה רקורדס ב-1987 יצא תקליטם החשוב האחרון "!Ooh Yeah" שהגיע לפלטינה והסינגל מתוכו, "Everything Your Heart Desires", היה ללהיטם האחרון שהגיע למקום הראשון במצעד. לאחר מכן לא שב עוד הצמד להצלחות העבר. השניים פתחו בקריירות סולו משולבות בהקלטות והופעות משותפות וממשיכים להופיע הן כצמד והן יחד עם אמנים אחרים.

ב־1991 הקליטו את גרסתם ל־"Philadelphia Freedom" של אלטון ג'ון, לרגל הוצאת אלבום המחווה "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Hall & Oates בוויקישיתוף