לדלג לתוכן

קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך
Caroline of Ansbach
קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך
קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך
לידה 1 במרץ 1683
אנסבך, מרקיזות ברנדנבורג-אנסבך
פטירה 20 בנובמבר 1737 (בגיל 54)
ארמון סנט ג'יימס, לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה ממלכת בריטניה הגדולהממלכת בריטניה הגדולה
שם מלא וילהמינה שרלוטה קרולינה
שם לידה Wilhelmina Charlotte Caroline von Brandenburg-Ansbach עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ממלכת בריטניה הגדולה
מקום קבורה מנזר ווסטמינסטר
בן זוג ג'ורג' השני, מלך בריטניה
שושלת בית הוהנצולרן
תואר מלכת בריטניה הגדולה ואירלנד
אב יוהאן פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך
אם אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך
צאצאים ראו בהמשך
מלכת בריטניה הגדולה והנסיכה הבוחרת של הנובר
11 ביוני 172720 בנובמבר 1737
(10 שנים)
מונרך בתקופה ג'ורג' השני
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבךאנגלית: Caroline of Ansbach, ‏1 במרץ 1683 - 20 בנובמבר 1737) הייתה אשתו של מלך בריטניה, ג'ורג' השני.

שנותיה הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהמינה שרלוטה קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך נולדה ב-1 במרץ בעיר אנסבך שבגרמניה ליוהאן פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך ואשתו השנייה אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך. קרולינה, שהתייתמה מאביה בגיל 3 ומאמה בגיל 13, גדלה להיות אשה אינטליגנטית, מתורבתת ומושכת, ותכונות אלו הפכו אותה למבוקשת מאוד בקרב נסיכי אירופה שחיפשו לעצמם כלה.

נישואים וילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרולינה ויתרה על הצעת נישואים שקיבלה מפליפה החמישי, מלך ספרד, משום שלא רצתה לוותר על דתה הפרוטסטנטית. זמן קצר לאחר מכן היא פגשה את גאורג אוגוסט, נסיך הנובר, והשניים נישאו ב-22 באוגוסט 1705. שנה לאחר מכן גאורג קיבל אזרחות בריטית ואת התואר "דוכס קיימברידג'", והיה השלישי בתור לרשת את כס המלוכה האנגלי, אחרי אביו גאורג וסבתו סופיה.

קרולינה ילדה תשעה ילדים בין השנים 1707 ל-1724, מתוכם שבעה הגיעו לבגרות:

נסיכת ויילס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עלייתו של ג'ורג' הראשון לכס המלוכה הבריטי בשנת 1714 קיבל בנו גאורג, בעלה של קרולינה, את התואר דוכס קורנוול, ומספר חודשים לאחר מכן הוא הוכתר כיורש העצר הרשמי לכתר הבריטי והוענק לו התואר נסיך ויילס. קרולין הפכה לנסיכת ויילס והזוג עבר להתגורר באנגליה.

משום שהמלך החדש היה גרוש, הנסיכה קרולינה הייתה האישה החשובה ביותר בממלכה. אולם למלך היו יחסים מאוד רעועים עם בנו הנסיך, שהגיעו לשיאם בשנת 1717 עם טקס הטבלתו של ג'ורג' ויליאם, בנם החמישי של גאורג וקרולינה. הנסיך, בניגוד להוראת המלך, לא הסכים לתת לדודו להיות הסנדק של בנו, ונענש על כך במעצר זמני ובגירוש מארמון סנט ג'יימס ומטקסים ציבוריים. למרות זאת, בעיקר בזכות יחסיה הקרובים של קרולינה עם סר רוברט וולפול, שהיה ראש ממשלת בריטניה דה פקטו באותה התקופה, הזוג הצליח לשמור על מעמדם ועל אורח חייהם ולהתפייס עם המלך בשנת 1720.

קרולינה נחשבה לאינטליגנטית הרבה יותר מבעלה. בצעירותה היא נהגה להתכתב עם ידידה גוטפריד לייבניץ, איש האשכולות הגרמני שהועסק בחצר בית הנובר. היא גם עזרה ליזום את ההתכתבות בין לייבניץ לסמואל קלארק, הנחשבת כיום לאחת ההתכתבויות החשובות ביותר של המאה ה-18 בנושא פילוסופיית המדע.

חיי הנישואים של גאורג וקרולינה נחשבו למוצלחים, אף על פי שנסיך ויילס החזיק מספר פילגשים, בהן אחת המשרתות האישיות של הנסיכה.

מלכת בריטניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרולין, נסיכת ויילס, 1716

הנסיכה קרולינה הפכה למלכה עם מותו של חמיה בשנת 1727 ועלייתו של בעלה לשלטון. במהלך השנים הבאות הזוג המלכותי היה במאבקים תמידיים מול בנם הבכור, הנסיך פרדריק. פרדריק, שיועד על ידי סבו להיות הנסיך הבוחר של הנובר, נשאר בגרמניה כשהוריו עברו לאנגליה בעודו בן שבע בלבד. כאשר זומן לבסוף לנסוע לבריטניה כיורש העצר לממלכה הוא היה כבר אדם בוגר, עם דעות משלו, שלא הכיר כמעט את הוריו. הוא התנגד לדעותיו הפוליטיות, האמנותיות והמדעיות של אביו ואף ניסה לשכנע את הפרלמנט להקצות לו קצבה גדולה מזו שאביו נתן לו.

למלכה קרולינה היה כח רב בממלכה; היא קיבלה את התואר מגנת ממלכת בריטניה הגדולה, ושימשה למעשה כעוצרת הממלכה כאשר המלך יצא מהמדינה. היא סובבה עצמה באמנים, סופרים ואינטלקטואלים רבים והזמינה יצירות אמנות ומבנים רבים. לצד מרי, נסיכת מודנה, אשתו של ג'יימס השני, ואלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה, בעלה של המלכה ויקטוריה, היא נחשבת לאחת מבנות הזוג החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של המונרכיה הבריטית.

מספר חודשים לפני מותה של קרולינה היא שוב רבה עם בנה, והשניים לא דיברו שוב. היא מתה כתוצאה מסיבוכים שנגרמו מבקע טבורי ב-20 בנובמבר 1737 ונקברה במנזר וסטמינסטר שבלונדון. היא נקברה בארון קבורה כפול, בו 23 שנים מאוחר יותר נקבר גם המלך ג'ורג'. המלחין הנודע גאורג פרידריך הנדל כתב המנון ללווייתה.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יואכים ארנסט, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך
 
סופיה מזולמס-לאובאך
 
יואכים ארנסט, רוזן אטינגן-אטינגן
 
אנה זיבילה, רוזנת זולמס-זוננוואלדה
 
וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר
 
אלאונורה דורותיאה מאנהלט-דסאו
 
ארנסט, רוזן זיין-ויטגנשטיין
 
לואיזה יוליאנה, רוזנת ארבאך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלברכט השני, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך
 
 
 
 
 
סופיה מרגרטה, נסיכת אטינגן-אטינגן
 
 
 
 
 
יוהאן גאורג הראשון, דוכס סקסוניה-אייזנך
 
 
 
 
 
יוהאנטה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאן פרידריך, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלאונורה, נסיכת סקסוניה-אייזנך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרולינה, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]