קסנופיליה

קסנופיליה (xenophilia/xenophily) היא חיבה לבני אדם או לאובייקטים בלתי מוכרים.

המילה היא חיבור של המילים היווניות "קסנוס" (ξένος), שמשמעותה זר, לא מוכר ו"פיליה" (φιλία), שמשמעותה אהבה, משיכה. קסנופיליה היא ההפך מקסנופוביה (=שנאת זרים).

בשימושה הנפוץ המילה מתארת משיכה לאנשים, תרבויות או מנהגים זרים בגלל השוני שלהם.

קסנופיליה ביהדות

הרב יונתן סאקס, הוגה דעות יהודי-בריטי והרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי, טען כי גילוי אהבת הזר טבוע ומרכזי ביהדות. הוא מפנה לציווי המקראי: "״כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגר אתכם. ואהבת לו כמוך, כי גֵרים הייתם בארץ מצרים. אני ה׳ אלוהיכם״ (ויקרא לג-לד)". (ויקרא יט: לג-לד). סאקס כותב:

הגר־התושב אינו מבני ישראל. הוא זר. רוב האנשים ברוב התרבויות ברוב התקופות פחדו מהזר, שנאו אותו ולא־פעם פגעו בו. יש מונח המציין זאת: קסנופוביה. כמה פעמים שמעתם את המונח המציין את ההפך, קסנופיליה? הניחוש שלי: אפס. בדרך כלל אנשים לא אוהבים זרים. על שום כך, כמעט בכל פעם שהתורה חוזרת על ציווי זה - 36 פעמים, לדברי חז״ל - היא מוסיפה הסבר: ״כי גרים הייתם בארץ מצרים״. אינני מכיר עוד אומה אחרת שהולדתה כאומה הייתה בשעבוד ובגלות. אנחנו יודעים מבשרנו מהו להיות מיעוט פגיע. לכן אהבת הגר מרכזית כל כך ביהדות ושולית כל כך במערכות אתיות אחרות. אבל גם כאן, במצווה הזאת, התורה אינה מדברת על ״צדק״. ישנה מצווה לנהוג בגרים בצדק, אך זו מצווה אחרת: ״וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים״ (שמות כב, כ). אבל כאן התורה מדברת לא על צדק אלא על אהבה.

שתי מצוות אלו מגדירות את היהדות כדת של אהבה - לא רק אהבת האל (״בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאידך״), אלא גם אהבת האנושות. כשהעמידה היהדות את העיקרון הזה, היה בכך חידוש שבכוחו לשנות עולם.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.