קטגוריית סיכון בהריון
קטגוריית סיכון בהריון הוא סיווג תרופתי המביע את רמת הסיכון לעובר עד כדי הפלה, אם התרופה תינטל על ידי האם במהלך היריון. נשים יכולות להתייעץ עם מרכזים טרטולוגים בזמן ההריון כדי להחליט מתי ואיזה תרופה לקחת בזמן ההריון[1]. יש תרופות שאסורות בשלבי היריון מסוימים[2], ובתחילת ההריון (עד שבוע 8) מומלץ לקחת כמה שפחות תרופות בכל מקרה[3].
הוראות משרד הבריאות מחייבות את יצרני התרופה, לציין את סיווגה בעלון לצרכן.[4] הספר British National Formulary שמפרסם שירות הבריאות הלאומי של הממלכה המאוחדת, הכיל רשימת תרופות האסורות לשימוש או שצריכתן אמורה להיות מוגבלת אך נספח זה הוסר והוא מופץ בצורה נפרדת.
שיטת סיווג אמריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, סיוג הסיכון לעובר מחולק ל-5 קטגוריות:
קטגורית סיכון בהריון | תיאור | דוגמה |
---|---|---|
A | מחקרים בנשים הרות לא הצביעו על סיכון לעובר | משככי כאבים ממשפחת הפראצטמול (אקמול, דקסמול) |
B | מחקרים בחיות לא העידו על סיכון לעובר ואין מחקרים שבוצעו בנשים הרות או שמחקרים בחיות הצביעו על סיכון אך הוא לא הוכח במחקר בנשים הרות. | |
C | מחקרים בחיות הדגימו סיכון לעובר ואין מחקרים על נשים הרות. יתרונות פוטנציאליים עשויים להצדיק שימוש בתרופה בנשים הרות למרות הסיכונים. | |
D | קיים סיכון מאומת לעובר אך ישנם מצבים רפואיים המצדיקים נטילת התרופה כגון מחלות מסכנות חיים שלא ניתן לטיפול בתרופה אחרת. | |
X | לא מומלץ לנשים בהריון - מחקרים בנשים הרות או בחיות הצביעו על סיכון לעובר, שרמתו גוברת על התועלת האפשרית של התרופה. |
השפעת הספיגה של התרופה דרך השליה וממנה לעובר מושפעת ממספר גורמים: מידת הקישור לחלבון, משקל מולקולרי, PH של התרופה ומידת המסיסות בשומן. בהתאם לגיל העובר והתפתחות הכבד בגופו, הוא עשוי לקלוט את התרופה.
שיטת סיווג אוסטרלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדירוג האוסטרלי מורכב מהדירוג A, B1, B2, B3, C, D עד X האסור לנטילה במהלך היריון.
קטגורית סיכון בהריון | תיאור | דוגמה |
---|---|---|
A | תרופות שנלקחו על ידי נשים הרות רבות ולא הצביעו על סיכון ישיר או עקיף לעובר | |
1B | תרופות שנלקחו על ידי מספר מצומצם של נשים הרות ולא הצביעו על סיכון ישיר או עקיף לעובר. מחקרים בחיות לא העידו על סיכון לעובר. | |
2B | תרופות שנלקחו על ידי מספר מצומצם של נשים הרות ולא הצביעו על סיכון ישיר או עקיף לעובר. מחקרים בחיות אינם מספקים או חסרים, אך הנתונים הזמינים לא מעידים על סיכון לעובר. | |
3B | תרופות שנלקחו על ידי מספר מצומצם של נשים הרות ולא הצביעו על סיכון ישיר או עקיף לעובר. מחקרים בחיות העידו על סיכון לעובר אך השפעתם על בני אדם לא ברורה. | |
C | תרופות שגרמו או בעלות חשד שעלולות לגרום לפגיעה הפיכה בעובר. | |
D | תרופות שגרמו או בעלות חשד שגרמו, לפגיעה משמעותית ובלתי הפיכה בעובר. לתרופות אלו עשויות להיות גם השפעות תרופתיות שליליות. | |
X | תרופות שיש להן סיכון גבוה לגרום לנזק קבוע לעובר. אסור להשתמש בהן בהריון או בזמן כניסה להריון. |
שיטת סיווג גרמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדירוג הגרמני מורכב מ-11 דרגות, החל ממספר 1 עד לדרגה 11.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "טיפול תרופתי בהיריון", באתר ויקירפואה
- נטילת תרופות בזמן היריון, באתר שירותי בריאות כללית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מערכת האתר, מרכז טרטולוגי - מידע תרופתי בהריון ובהנקה - תינוק ישראלי, באתר www.israelibaby.co.il
- ^ מדריך לנטילת תרופות בהריון | ליס, איכילוב, באתר מדריך לנטילת תרופות בהריון
- ^ רוני שגב, אחת ולתמיד: איזה תרופות מותר לקחת בהריון?, באתר מאקו, 16 במאי 2012
- ^ סברינה טברניז, ניו יורק טיימס, ורונה מור, בהריון? מיניקה? בקרוב תקבלי יותר מידע על סיכונים בתרופות, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.