פאזל אלהי צ'אודהרי
 | |||||
| לידה |
1 בינואר 1904 מראלה, פנג'אב, הודו הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1982 (בגיל 78) לאהור, פקיסטן | ||||
| מדינה |
 פקיסטן | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | מפלגת העם הפקיסטנית | ||||
| |||||
  | |||||
פאזל אלהי צ'אודהרי (באורדו ובפנג'אבי: فضل الہی چودہری; 1 בינואר 1904 – 2 ביוני 1982) היה נשיא פקיסטן החמישי, שכיהן בתפקיד בין השנים 1973 – 1978, קודם לתקופת המשטר הצבאי בהנהגתו של ראש מטה צבא פקיסטן, הגנרל מוחמד זיא אל-חאק.
לאחר הכינון המוצלח של חוקת פקיסטן החדשה ב-1973 נבחר צ'אודהרי כנשיא וירש בתפקיד את זולפיקאר עלי בהוטו. כך הוא היה לנשיא הראשון מבין בני העם הפנג'אבי. טרם בחירתו כנשיא הוא לקח חלק בפעילות התנועה הפקיסטנית בשנות ה-40 של המאה ה-20 והיה חבר בליגה המוסלמית. ב-1947 הוא מונה לתפקיד שר בממשלתו של ליקאת עלי ח'אן וב-1951 הוא היה חלק מהמשלחת הקבוע של פקיסטן לאו"ם.
בתקופת נשיאותו של צ'אודהרי הוא היה דמות טקסית, שכן על פי החוקה החדשה, עברו הסמכויות הביצועיות לידיו של ראש הממשלה. לאחר הצלחתו של "מבצע משחק הוגן" (Operation Fair Play), שם קוד למבצע להדחתו של זולפיקאר עלי בהוטו מהשלטון, המשיך צ'אודהרי לכהן כנשיא, אך לא הייתה לו השפעה על פעולות הממשלה והצבא. בשל מערכת יחסים עכורה עם הצבא, ויתר צ'אודהרי על תפקידו כנשיא, על אף הפצרותיו של ראש המטה הכללי. ב-16 בספטמבר 1978 העביר צ'אודהרי את הנשיאות למפקד השלטון הצבאי, הגנרל זיא-אל-חאק, שירש אותו כנשיאה השישי של פקיסטן.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאזל אלהי צ'אודהרי נולד למשפחה בעל השפעה מבני הקבוצה האתנית הגורג'רית בכפר מראלה שליד העיר חריאן שבמחוז פנג'אב שבהודו הבריטית (כיום בפקיסטן). לאחר שסיים את חוק לימודיו בכפרו, החל צ'אודהרי ב-1920 את לימודיו באוניברסיטה המוסלמית היוקרתית של אליגר וב-1924 סיים את לימודי המשפטים. לאחר מכן הוא שב לפנג'אב והמשיך את לימודיו באוניברסיטה המקומית במשפטים ובמדע המדינה. ב-1925 סיים צ'אודהרי את לימודי התואר השני במדע המדינה וב-1927 את לימודי התואר השני במשפטים.
לאחר סיום לימודיו הקים צ'אודהרי משרד עורכי דין בלאהור, שם עסק בעיקר במשפט אזרחי ובהמשך חזר למחוז נעוריו והמשיך לעסוק שם בעריכת דין. ב-1930 הוא החל לגלות עניין בפוליטיקה והשתתף בבחירות הכלליות בהודו שנערכו באותה שנה ונבחר ללא מתחרים למועצת מחוז גוג'ראט.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1942 הצטרף צ'אודהרי לליגה המוסלמית. ב-1945 הוא נבחר לתפקיד נשיא הליגה. הוא לקח חלק בבחירות של 1946 כנציג הליגה והיה פעיל מאוד כמי שהפיץ את רעיונות הליגה בקרב תושבי אזור מגוריו. עם קבלת עצמאותה של פקיסטן, היה צ'אודהרי מעורב בפעילות הממשלה החדשה ומילא תפקידים בכירים באספה הלאומית.
לאחר קבלת העצמאות מונה צ'אודהרי לתפקיד מזכיר פרלמנטרי. מאוחר יותר הוא מונה לתפקיד שר החינוך והבריאות. ב-1951 הוא התמודד בבחירות לאספה המחוקקת של מחוז פנג'אב מטעם הליגה המוסלמית ונבחר לתפקיד. ב-1952 הוא הצטרף למשלחת הפקיסטנית לאו"ם. בבחירות של 1956 הוא נבחר לאספה המחוקקת של מערב פקיסטן. ממאי 1956 ועד אוקטובר 1958 הוא שימש כיושב ראש האספה. כאשר איוב ח'אן הכריז על עריכת בחירות הוא נבחר כסגן מנהיג האופוזיציה על בסיס ניסיונו והידע שלו בהליכים הפרלמנטריים. צ'אודהרי הצטרף לוועידת הליגה המוסלמית ולאחר הבחירות של 1956 הוא נבחר כסגן יושב ראש האספה הלאומית.
נשיא פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1970 נבחר צ'אודהרי לאספה הלאומית מטעם מפלגת העם הפקיסטנית ומאוחר יותר נבחר להיות יושב ראש האספה. בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-1972 הוא התמודד מול ח'אן אמירזדה ח'אן, נציג מפלגות האופוזיציה וב-1973 הוא הושבע כנשיא, כשבמקביל מונה מנהיג מפלגת העם, זולפיקאר עלי בהוטו כראש הממשלה.
כנשיא היה צ'אודהרי בעיקר דמות סמלית והיה הראשון מבין נשיאי פקיסטן שסמכויותיו היו פחותות מזה של ראש הממשלה. היה זה בעקבות כינון החוקה החדשה של 1973 שנתנה יותר סמכויות לראש הממשלה. קודם לכן היה למעשה הנשיא ראש הזרוע הביצועית של הממשלה והיה זה שממנה את ראש הממשלה.
צ'אודהרי כיהן כנשיא עד 1978, כאשר הוא התפטר לאחר שהשלטון במדינה נתפש על ידי מפקד הצבא, הגנרל מוחמד זיא אל-חאק. הוא מת ב-2 ביוני 1982 בגיל 78.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
