ספריית מדינת בוואריה
 | |
 | |
| בניין הספרייה | |
| מיקום | רחוב לודוויגשטראסה, מינכן |
|---|---|
| סוג | ספרייה אקדמית, ספריית הפקדה |
| ספריית הפקדה | פרסומים הרואים אור בבוואריה |
| תאריך ייסוד | 1880 |
| גודל האוסף | למעלה מ-10 מיליון פריטים |
| מנהל |
קלאוס צנובה  |
| מספר מועסקים |
795 |
| קואורדינטות | 48°08′50″N 11°34′50″E / 48.14722°N 11.58056°E |
| https://www.bsb-muenchen.de/ | |
|
(למפת מינכן רגילה)   ספריית מדינת בוואריה | |
  | |
ספריית מדינת בוואריה (בגרמנית: Bayerische Staatsbibliothek - BSB) היא ספריית ההפקדה הראשית של מדינת בוואריה משנת 1663. הספרייה נמצאת בעיר מינכן וכוללת למעלה מ-10 מיליון ספרים, עובדה העושה אותה לאחת הספריות הגדולות והחשובות בעולם. בין היתר מצוי בספרייה האוסף הגדול ביותר בעולם של פריטי אינקונבולה ("דפוסי ערש", ספרים שנדפסו סמוך להמצאת הדפוס) ואוסף גדול וחשוב של כתבי יד עתיקים. הספרייה היא בעלת האוסף השני בגודלו באירופה של כתבי עת (לאחר הספרייה הבריטית).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרייה נוסדה ב-1558 כספריית הארמון של אלברכט החמישי, דוכס בוואריה. הדוכס רכש אוספים פרטיים שכללו ספרים וכתבי יד בתחומי התאולוגיה, הפילוסופיה והמשפטים שנאספו בין היתר באיטליה, ספרד וארצות השפלה. יורשו, וילהלם החמישי, דוכס בוואריה, המשיך בפיתוח האוסף, וב-1600 נכללו בספרייה 17,000 ספרים. ב-1663 יזם פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה, את חקיקת חוק ההפקדה של עותק מפרסומים כלשהם שהתפרסמו בשטחו בספרייה.
ב-1803 הפכה הספרייה לספריית מדינה ומוזגה עם ספריית הארמון של נסיכות הבוחר מפפאלץ, שכללה למעלה מחצי מיליון ספרים וכתבי יד. באותה תקופה הולאם רכושם של כנסיות ומנזרים, ואוצרותיהם הועברו לספרייה.
מבנה הספרייה ברחוב לודוויגשטראסה נחנך ב-1831. קודם לכן תוכנן להקימה לצד מוזיאון הגליפטותק.
ב-1970 נחנך מבנה הספרייה המורחב, לאחר שיפוצים והרחבות שהחלו עוד ב-1953. ב-1988 נחנך מחסן מרוחק של הספרייה בפרבר גרכינג (Garching bei München).
ב-1997 החלה הספרייה בפרויקט דיגיטציה רחב-היקף, שבמסגרתו הועלו לרשת האינטרנט (נכון ל-2017) למעלה מ-2 מיליון פריטים חופשיים מזכויות יוצרים.[1] ב-2007 הוכרז על שיתוף החומר עם גוגל ספרים.
בסדרת תחקירים מראשית שנות ה-2000 עלה שהספרייה הייתה מעורבת ברכישת ספרים עתיקים וכתבי יד שנבזזו על ידי כוחות גרמניה הנאצית באזורי הכיבוש. חלקם הוחזרו לבעליהם.[2]
תחומי התמחות עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה קדומה, כולל פרה-היסטוריה
- לימודים קלאסיים, לטינית, המשפט הרומי, ביזנטיון
- היסטוריה של גרמניה, אוסטריה, שווייץ, איטליה, צרפת ורומניה
- שפה וספרות רומנית ואלבנית
- יוון המודרנית (היסטוריה, שפה וספרות)
- מוזיקולוגיה
- מידענות
אוספים ופריטים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתב יד מינכן 95 - כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד הבבלי. נכתב ב-1342
- Breviarium Alaricianum או Lex Romana Visigothorum - אוסף כתבי יד במשפט רומי מימי אלריק השני, מלך הויזיגוטים שנכתבו בהיספניה במאה השישית
- Codex Aureus von St. Emmeram - ספר (קודקס) תפילות מאויר וכרוך בזהב שנכתב עבור קרל הקירח מן התקופה הקרולינגית (870), דוגמה לאמנות קרולינגית. הוענק לספרייה ב-1811
- ספר הקודש המאויר של היינריך השני (Perikopenbuch Heinrichs II) - קטעי קריאה מכתבי הקודש מסודרים לפי סדר השנה הליטורגית הנוצרית, מאוירים בפאר מראשית המאה ה-11
- ספר תפילות לכומר קתדרלת במברג, מתנת היינריך השני (Sakramentar Heinrichs II), ראשית המאה ה-11. הפך לרכוש ספריית המדינה עם הלאמת נכסי הכנסייה ב-1803
- Ruodlieb - קטעי רומנסה כתובה בלטינית בכתב קרולינגי מאת משורר אלמוני מדרום-גרמניה, מתוארכת ל-1030 לערך.
- כרמינה בוראנה (בלטינית: שירים מבוירן) - קובץ כתבי יד מן המאה ה-13, המכיל בעיקר שירה לירית.
- עותק כתב יד של שירת הניבלונגים מן המאה ה-13, נכלל ב-2009 כחלק מתוכנית זיכרון עולם של אונסק"ו[3]
- Freising folia או Brižinski spomeniki, כתב היד המשמעותי העתיק ביותר בסלובנית (נכתב סביב שנת 1000)
- כתב יד של טריסטן ואיזולדה מאת גוטפריד פון שטרסבורג
- עותק מלא של תנ"ך גוטנברג
- משה שטיינשניידר זיהה בספרייה את אוסף כתבי היד הגדול והשלם ביותר של אברהם אבולעפיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ספריית מדינת בוואריה (בגרמנית)- מרכז הדיגיטציה של הספרייה.
ספריית מדינת בוואריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרכז הדיגיטציה
- ^ החזרת מכתב אפיפיורי מ-1250 לסמינר התאולוגי בוורשה, הודעה לעיתונות מספר 119 מטעם משרד התרבות של בוואריה, 15 באפריל 2015
- ^ The UNSCO Courier, גיליון 9, 2009, עמ' 11