נרו 1
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| משגר הלוויינים נרו 1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצרן | המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחרוניצ'ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 קוריאה הדרומית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | מרכז החלל נרו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| חלקיות | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 25 באוגוסט 2009 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
נַרוׂ 1 (בהנגול: 나로호, ידוע גם בשמו הקודם Korea Space Launch Vehicle – KSLV) הוא משגר לוויינים מפיתוח משותף של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחברות חלל מרוסיה.
שותפות עם רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בתחום החלל בין קוריאה הדרומית לרוסיה, וביניהם הוסכם על סיוע רוסי לפיתוח משגר הלוויינים הקוריאני. החברות הרוסיות השותפות למיזם המשגר הן:
- תאגיד המחקר והייצור חרוניצ'ב – קבלן ראשי ואינטגרטור למשגר
- תאגיד המחקר והייצור אנרגומאש – יצרני המנוע הרקטי של השלב הראשון במשגר
- תאגיד הבניה והייצור של מכונות משינוסטרויניה – מרכיבים קרקעיים, כן השיגור ותשתית לטיל
חלקים ניכרים מהמשגר הקוריאני משותפים למשגר הלוויינים הרוסי, האנגרה.
תכנון ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משגר הלוויינים נרו 1 מורכב משני שלבים. השלב הראשון מונע על ידי מנוע רקטי יחיד מתוצרת רוסית, מדגם RD-191, העושה שימוש בדלק נוזלי (חמצן נוזלי וקרוסין). השלב השני מונע בדלק מוצק, והוא פותח ויוצר בקוריאה על ידי המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל. גובהו של המשגר כ-33 מטר, וקוטרו כ-3 מטרים.
היסטוריית שיגורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיגור הבכורה של המשגר התקיים ב-25 באוגוסט 2009, בשעה 17:00 ממרכז החלל נרו. בגלל תקלה בהפרדת החיפוי הקדמי של הטיל, לא הצליח המשגר להציב בחלל את הלוויין. שני השלבים של הטיל תפקדו היטב. הלוויין אבד בים[1].
- ניסיון שני לשגר לוויין באמצעות משגר זה נערך ב-10 ביוני 2010, בשעה 17:00. עקב תקלה התפוצץ הטיל כ-137 שניות לאחר ההמראה, ככל הנראה בגלל כשל במנוע השלב השני.
- ניסיון שלישי מוצלח התבצע ב-20 בינואר 2013 לאחר מספר דחיות, ובזכותו הצטרפה קוריאה הדרומית ל"מועדון החלל", קבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים[2].
.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור המשגר
- רשימת שיגורים
- נרו 1, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Historic South Korean satellite launch fails סטיבן קלארק, באתר spaceflightnow, 25 באוגוסט 2009
- ^ South Korea Launches Rocket in 1st Space Success, מרים קרמר, אתר space.com, 20 בינואר 2013
