לנה טרנר
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1921 וולאס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1995 (בגיל 74) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Julia Jean Mildred Frances Turner |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1937–1991 (כ־54 שנים) |
| מקום לימודים |
בית הספר התיכון הוליווד |
| צאצאים |
Cheryl Crane |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לנה טרנר (באנגלית: Lana Turner; 8 בפברואר 1921 – 29 ביוני 1995) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון, אמריקאית שזכתה לפופולריות בשנות ה-40 וה-50 בזכות תפקידיה בסרטים "הדוור מצלצל פעמיים", "נבל היה האיש" ו"חיקוי לחיים". הייתה מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1957 על תפקידה בסרט "פייטון פלייס".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרנר נולדה בעיר וולאס שבמדינת איידהו. בתם היחידה של מילדרד פרנסיס קאוון וג'ון ורג'יל טרנר. אביה היה ממוצא הולנדי ואמה ממוצא סקוטי- אנגלי. כילדה גדלה בשם ג'וליה ג'ין טרנר והתחנכה כקתולית. הוריה נפרדו כאשר הייתה ילדה ולאחר מות אביה היא גדלה עם אמה שסבלה מבעיות רפואיות, טרנר גדלה עם אמה בקושי ובעוני רב והרבתה לשהות אצל חברים קרובים. התגלתה לראשונה בגיל 16 על ידי המוציא לאור ויליאם וילקרסון שקישר אותה עם כוכב הקולנוע וסוכן הכישרונות זיפו מרקס.
טרנר החלה את דרכה כשחקנית קולנוע בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 בהפקותיו של מרווין לרוי "גאריק הגדול", "הם לא ישכחו" ובקומדיות "Dancing Co-ed" ו"האהבה מוצאת את אנדי הארדי" לצידו של מיקי רוני. בתחילת שנות ה-40 צברה לעצמה מוניטין רב בזכות תפקידים ראשיים בסרטים "ג'וני אגר" בתור הסטודנטית לליסבת' בראד, "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" של ויקטור פלמינג בתור ביאטריס אמרי לצידו של ספנסר טרייסי ו"נערת זיגפלד" (סרט ההמשך של "זיגפלד הגדול") בתפקיד נערת השעשועים שיילה רייגן. בהמשך העשור הפכה טרנר לכוכבת בזכות הופעותייה בדרמות "הדוור מצלצל פעמיים" בתפקיד קורה סמית', "רחוב הדולפין הירוק" בתפקיד מריאן פטוראל ובעיבוד ההוליוודי לרומן "שלושת המוסקטרים" בתור הרוזנת הרשעית מיליידי דה וינטר.
בתחילת שנות ה-50 הופיעה טרנר בדרמות "נבל היה האיש" זוכת 5 פרסי האוסקר של וינסנט מינלי בתפקיד השחקנית האלכוהוליסטית גורג'יה לוריסון, "חיים משלה" של ג'ורג' קיוקור ו"האלמנה השמחה" בתפקיד האלמנה הצעירה קריסטל ראדק. בשנת 1955 שיחקה לצד של ג'ון ויין בדרמת המלחמה של ג'ון פארו "מרדף הים" ובדרמת ההרפתקאות של ג'ין ניגולסקו "הגשם של רנצ'יפור". את מועמדותה היחידה בקריירה המפוארת שלה לפרס האוסקר השיגה טרנר בשנת 1957 בזכות הופעתה בתפקיד קונסטנס מקנזי בדרמה המעוררת מחלוקת של מארק רובסון "פייטון פלייס" לפי ספרה של גרייס מטאליוס. ב-1959 הופיעה בדרמה "חיקוי לחיים" בתפקיד האלמנה לורה מרדית' החולמת להיות שחקנית תיאטרון מצליחה.
הקריירה של טרנר החלה לדעוך בשנות ה-60 כאשר הופעותייה המוכרות ביותר היו בקומדיה "רווק בגן עדן" לצידו של בוב הופ ובדרמה "מאדאם X" בתפקיד הולי פארקר עליו זכתה במספר פרסים.
טרנר נישאה והתגרשה במהלך חייה לא פחות מ-8 פעמים, ל-7 בעלים שונים.
נישואיה הראשונים שנמשכו כארבעה חודשים בלבד היו למוזיקאי הג'אז ארט ישו. את בתה היחידה שריל קריין הביאה ביחד עם בעלה השני השחקן ג'וזף סטיבן קריין לו הייתה נשואה למשך שני פרקי זמן שונים. טרנר נישאה שוב בשנת 1948 להנרי טופינג, ממנו נפרדה בשנת 1952. בעלה הרביעי היה השחקן לקס ברייקר ממנו התגרשה לאחר ארבע שנים, בטענה שסבלה ממעשים מגונים מצידו. בעלה החמישי היה בעל חווה בשם פרד מיי, השישי היה מפיק הקולנוע רוברט אטון והאחרון בחייה היה ד"ר רונלד דנטה. בנוסף טרנר ניהלה רומן עם קלארק גייבל במהלך עבודה על סרט משותף ובעת שהיה נשוי לקרול לומברד.
לאחר גירושיה הרביעיים החלה טרנר לצאת עם המאפיונר ג'וני סטומפנאטו מחייליו של הגנגסטר מיקי כהן. לאחר שגילתה את זהותו ומעשיו של סטומפאנאטו ניסתה טרנר להיפרד ממנו אך ללא הצלחה, וסטומפאנאטו היה אלים מאוד כלפיה ותקף אותה פיזית ומינית מספר פעמים. באפריל 1958 לאחר וויכוח קולני נוסף בין בני הזוג, בתה בת ה-14 של טרנר שריל קריין חשה שאמה בסכנה, לקחה סכין מטבח והרגה בעזרתו את סטומפאנאטו. מותו של סטומפאנאטו זכה להד תקשורתי גדול ותאוריות קונספירציה רבות הועלו לאוויר. בית המשפט ניהל חקירה לקביעת נסיבות האירוע, וקבע שמדובר ברצח מוצדק. כעבור שנים, שריל קריין כתבה בזכרונותיה שסטומפנאטו היה מתעלל בה מינית, ושהוא לא היה הראשון מבני זוגה של אמה שעשה כן.
טרנר הייתה מעשנת כבדה ובשנת 1992 אובחנה כחולת מחלת סרטן הוושט. לאחר שהחלימה מהסרטן הפסיקה לעשן. טרנר חלתה שוב במחלת הסרטן בשנת 1994 וב-29 ביוני 1995 נפטרה בביתה בסנטרי סיטי שבלוס אנג'לס בהיותה בת 74. גופתה נשרפה על פי צוואתה.
על שמה של טרנר נמצא כוכב קולנוע בשדרת הכוכבים של הוליווד.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאריק הגדול (1937)
- הם לא ישכחו (1938)
- האהבה מוצאת את אנדי הארדי (1938)
- בית ספר דרמטי (1938)
- הרפתקאותיו ל מרקו פולו (1938)
- איש עשיר, אישה ענייה (1938)
- בנות הזהב (1939)
- 2 בנות על בימת ברודוויי (1940)
- נערת זיגפלד (1940)
- ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד (1941)
- הונקי טונק (1941)
- ג'וני אגר (1941)
- אמצא אותך אי שם (1942)
- מסוכנת במקצת (1943)
- שמרי את האבקה שלך יבשה (1945)
- סופש שבוע בוולדרוף (1945)
- הדוור מצלצל פעמיים (1946)
- רחוב הדולפין הירוק (1947)
- קאס טימברליין (1947)
- שיבה הבייתה (1948)
- שלושת המוסקטרים (1948)
- חיים משלה (1950)
- מר אימפריום (1951)
- האלמנה השמחה (1952)
- נבל היה האיש (1952)
- הרע והיפה (1952)
- מאהבים לטיניים (1953)
- נבגדת (1954)
- הבן האובד (1955)
- מרדף הים (1955)
- הגשם של רנצ'יפור (1955)
- דיאן (1956)
- פייטן פלייס (1957)
- הליידי לוקחת טייס (1958)
- בזמן אחר, במקום אחר (1958)
- חיקוי לחיים (1959)
- דיוקן בשחור (1960)
- בשם האהבה הרדופה (1961)
- רווק בגן עדן (1961)
- לאהבה פנים רבות (1965)
- מאדאם X (1966)
- הקובייה הגדולה (1969)
- רדיפה (1974)
- בישול המכשפות (1980)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנה טרנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לנה טרנר, באתר AllMovie (באנגלית)
לנה טרנר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לנה טרנר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- לנה טרנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לנה טרנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
