ליאונינג
 | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מושל | Li Lecheng |
| רשות מחוקקת |
Liaoning Provincial People's Congress  |
| נציבויות במחוז | 14 |
| בירת המחוז | שֶׁניָאנְג |
| תאריך ייסוד | 1907 |
| שטח | 145,900 קמ"ר (דירוג: 21) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | הר חואבוזי (1,336 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 42,591,407 (דירוג: 14, 2020) |
| ‑ צפיפות | 290 נפש לקמ"ר (דירוג: 15, 2020) |
| קואורדינטות | 41°48′14″N 123°25′33″E / 41.803888888889°N 123.42583333333°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.ln.gov.cn/ | |
  | |
לְיַאונִינְג (בסינית מפושטת: 辽宁, בסינית מסורתית: 遼寧, בפין-יין: Liáoníng, ⓘⒾ) הוא מחוז בצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין. שטחו כ-145,900 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-42.5 מיליון נפש, ובירתו היא העיר שֶניאנְג.
יחד עם שני המחוזות הנוספים בצפון-מזרח סין - ג'ילין וחיילונְגְגְ'יָאנְג ועם צפון-מזרח מונגוליה הפנימית - מחוז ליאונינג מהווה חלק ממנצ'וריה ההיסטורית וחולק איתן תרבות הומוגנית יחסית. כמותם, הוא גם הפך בשנת 1931 לחלק ממנצ'וקוו, ממשלת בובות שנשלטה בידי יפן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שושלת צ'ינג המנצ'ורית, לאחר השתלטותה על סין ב-1644, גייסה בני האן ממחוז שאנדונג כדי ליישב את המחוז, שהיה אז מאוכלס בדלילות. יתר מנצ'וריה נותרה סגורה למהגרים סינים. ב-1860 שוב נפתח המחוז ומנצ'וריה כולה לבני האן. המנצ'ורים מהווים 13% מהאוכלוסייה, בעוד שבני האן מהווים 84% אחוזים ממנה. מיעוטים נוספים במחוז כוללים מונגולים, בני חווי, קוריאנים ובני שִׂיבֵּה.
המחוז משיק לאוקיינוס השקט בים בוהאי ובים הצהוב. נהר יאלו מתווה את קו הגבול בין ליאונינג וג'ילין לבין קוריאה הצפונית. מערב המחוז הררי, מרכזו שטוח ובמזרחו גבעות. האקלים מוגדר כמונסוני יבשתי.
התוצרים החקלאיים העיקריים של ליאונינג כוללים חיטה, דורה וסויה. אזור דָאלְייֵן אחראי לכשלושה רבעים מהיצוא של סין בתפוחים ובאפרסקים. זהו גם מחוז תעשייתי חשוב, בהיותו אחד הראשונים שעברו תהליך תיעוש בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי היפנים ושוב בשנות החמישים והשישים. יש בו את מרבצי הברזל, המגנזיט, היהלום והבורון הגדולים בסין, וכן מרבצים משמעותיים של נפט ושל גז טבעי. העיר בנשי הנמצא בתחום המחוז מהווה אחד ממרכזי תעשיית הפלדה בסין.
בין אתרי התיירות בליאונינג ניתן למנות מספר קברים של קיסרים משושלת צ'ינג וכן את הארמון הקיסרי בשן-יאנג, הארמון ששימש את שושלת צ'ינג בטרם השתלטה על סין כולה. בעיר אַנְשָׁאן מצוי פסל הבודהה הגדול בעולם העשוי מאבן ירקן. עיר הנמל דָאלְייֵן פופולרית בקרב הסינים כעיירת קיט בזכות חופיה, גני חיות, אתרי נופש, מאכלי ים, מרכזי קניות, אדריכלות רוסית ויפנית וחשמליות רחוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליאונינג- ליאונינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
