השוואת מחירים באינטרנט
אתר השוואת מחירים מציג לצרכן רשימות מחירים של מוצר מסוים או של קבוצת מוצרים מסוג מסוים ואת חנויות האינטרנט המוכרות אותם. שירות זה מאפשר לצרכן לבצע סקר שוק בדקות בודדות. לרוב, אתרי האינטרנט המספקים שירות זה אינם מוכרים את המוצרים בעצמם אלא מקבלים עמלות מכירה מהחנויות אליהן הם מקשרים[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, פעלו מספר מנועי חיפוש שסיפקו שירותי השוואת מחירים, בהם: Killerapp.com, Pricewatch.com, Bargain Finder ו-Shopping.com הישראלי (שפעל תחילה בשם "דיל-טיים")[3]. קילר-אפ, שפותח על ידי בן צ'יו, עזר לקונים למצוא מחירי אביזרי מחשב באמצעות איסוף ידני מקטלוגים ועיתונים. מאוחר יותר הגיעו נתוני המחירים באתר זה מהספקים ישירות. חברת פרייס וואץ' נקטה בגישה שונה, ומלכחתילה ביקשה מספקי המוצרים עצמם להירשם ולספק נתוני מחירים. בעוד ששירותים אלה זכו לפחות תשומת לב, בארגן פיינדר, שהושק ב־1995, היה הצלחה גדולה. הוא תוכנת כך שהוא בודק את ההשפעה של התנהגות ארביטראז' בקרב הקונים ברחבי האינטרנט מול הספקים. התנהגות זו השפיעה על הספקים בכך שהתחרותיות עלתה, ועל הקונים בכך שהמחירים ירדו. כמו כן, הוא סיפק פתרון לחששות של שאר מנהלי מנועי השוואת הקניות באותה תקופה, אשר חשבו כי מידע רב על מוצרים באינטרנט יוביל קונים לרכוש אותם מספקים המציעים מחירים נמוכים יותר, וכך יפגע בחוויית הקנייה המקוונת. האתר איפשר לקונים לחפש פריטים, לקבל רשימת מחירים ממספר חנויות ולחקור או לרכוש את המוצר. מנתוני השימוש באתר התברר שרוב המשתמשים בחרו במחיר הזול ביותר. לקמעונאים היו תגובות מעורבות, חלקם חסמו את האתר, בעוד שאחרים חיפשו שיתוף פעולה[4].
בסוף שנת 2002 השיקה חברת גוגל שירות השוואת מחירים משלה בשם "Froogle"[5], שאחר שונה לשם "Google Shopping" (אנ'). ביוני 2005 רכשה חברת eBay את שופינג. קום הישראלית וגם נכנסה לפעול בתחום[6]. האפשרות הקלה להשוואת מחירים החלה באותה תקופה גם להשפיע לרעה על המסחר הקמעונאי בחנויות, שהרכישה באינטרנט הפכה שקופה וזמינה יותר[7].
תפעול
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרי השוואות מחירים פועלים כסוכנים דיגיטליים, אשר מחלצים מידע רלוונטי עבור הצרכן ממסדי נתונים נרחבים ומציגים לצרכן את ההצעות העונות לחיפוש שלו. כתוצאה מכך הצרכן מסוגל לבצע השוואת מחירים מקיפה יותר מאשר על ידי ביקור בחנויות או על ידי חיפוש עצמאי באינטרנט.
אתרי השוואות מחירים מאפשרים לצרכן לבצע מיונים וסינונים למידע הדרוש, אתרים אלו משתמשים בטכנולוגיות סוכנים חכמים על מנת לסייע לצרכן לקבל את התוצאות והחלופות הרצויות. הצגת החלופות האפשרויות מקלות על הצרכן בעת ביצוע קבלת החלטה על ביצוע הרכישה המותאם לצורכיו. ניתן להשתמש באתרים להשוואת מחירים בסוגים שונים של ענפים, כגון לבחירת חופשות, ביטוח, חבילות סלולר, בנקים ועוד. באתרי השוואות אלו הצרכן נכנס בוחר מוצר מסוים ומוצגות לו מספר אפשרויות של חברות קמעונאות רלוונטיות המותאמות לחיפוש[8]. החלופות מציגות מחירים ומאפיינים נוספים כגון מאפייני המוצר וזמינות המוצר לביצוע הזמנה. הצרכן מעריך את החלופות שמוצעות לו ומבצע בחירה באמצעות הקלקה על הצעה מסוימת[9].
קיימים מספר יתרונות לשימוש באתרים מסוג זה, לרבות הגדלת השקיפות בתהליך הרכישה וכן הגדלה של התחרות בין מוכרים ברשת[1]. השוואת מחירים גם יכולה לסייע לצרכנים בחיסכון בעלויות ובפיתוח הרגלי צרכנות נבונים יותר[10].
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 הוקם בישראל אתר השוואת המחירים "זאפ", כשותפות בין איתמר גלילי, דניאל צדוק וקיבוץ רמת הכובש, שהפך תוך זמן קצר לאתר המוביל בתחום מבחינת מספר הגולשים. בשנת 2005 רכשה חברת "דפי זהב" 70% מאתר "זאפ"[11], ושנתיים אחר כך את יתרת המניות[12]. בתקופה זו הוקמו אתרים מתחרים רבים, ביניהם: אתר getprice.co.il (גט פרייס) שנרכש על ידי הפורטל MSN ישראל[13], האתר "פרייסר" שהושק ב-2004[14], שאחר כך שולב עם מנוע החיפוש "נטקס"[15], ועוד מספר אתרים[16]. אולם רבים מאתרי המסחר האלקטרוני בישראל לא שיתפו פעולה תחילה, וניסו לחסום גישה לאתרי השוואת מחירים[17].
במאי 2015 הורתה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ל-19 רשתות המזון הגדולות במשק לפרסם באינטרנט את רשימת המחירים המלאה שלהן בכל סניפיהן, במטרה לאפשר לצרכנים מאפשר להשוות מחירים ולהגביר את התחרות בענף[18]. אחר כך הושקו מספר אפליקציות ידדיות למשתמש המשתמשות במידע זה[19].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 גיא כספי, השוואת מחירים: הדרך הקלה לחסוך ולהתפנק במחירים משתלמים, באתר TheMarker, 19 במאי 2020
- ^ סופי שולמן, שופינג.קום חושפת דו"חות לקראת הנפקתה בנאסד"ק: מכירות של 67 מיליון דולר ורווח של 7 מיליון דולר ב-2003, באתר TheMarker, 25 במרץ 2004
- ^ איי אונליין, דיל-טיים מהמרת על אירופה: נכנסת לשוק הגרמני עם אתר חדש להשוואת מחירים, באתר TheMarker, 29 במרץ 2000[2]
- ^ Comparison-Shopping Services and Agent Design
- ^ סן חוזה מרקיורי, הקרב על הפרסום המקוון, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2003
- ^ הניו יורק טיימס, שופינג.קום נמכרת לענקית המכירות באינטרנט eBay תמורת 620 מיליון ד', באתר TheMarker, 3 ביוני 2005
- ^ דורון צור, מדריך הטרמפיסט לסייבר ספייס, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2003
- ^ רועי גולדנברג, "גלובס" מציג: 10 אתרי אינטרנט שיעזרו לכם להשוות מחירים בלחיצת כפתור, באתר גלובס, 29 ביולי 2009
- ^ ליאור הנר, שופינג חכם ברשת, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2006
- ^ בדיקת המועצה לצרכנות: פערים של עשרות אחוזים בין שני מוצרים דומים של אותו יצרן, באתר המועצה הישראלית לצרכנות, 2021
- ^ גלית ימיני, דפי זהב רוכשת 70% מאתר השוואת המחירים זאפ; הערכות בשוק: שווי החברה לצורך הרכישה - 14 מיליון שקל, באתר TheMarker, 21 באפריל 2005
- ^ ערן גבאי, דפי זהב השלימה רכישת 100% ממניות אתר השוואת המחירים זאפ לפי שווי הגבוה ביותר מפי 2 ממחיר העסקה המקורית, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2007
- ^ צורי דאר, אינטרנט זהב לא עוצרת את מסע הרכישות: MSN ישראל רכשה 51% מאתר השוואת המחירים getprice.co.il, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005
- ^ מעיין כהן, שחקן חדש בתחום השוואת מחירים באינטרנט: פרייסר, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2004
- ^ גליה ימיני, נטקס ואתר השוואת המחירים פרייסר חתמו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, באתר TheMarker, 2 במרץ 2006
- ^ דפנה לוצקי, כמה עולה להשוות מחירים, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2004
- ^ גלית ימיני, השוואת מחירים? בישראל זה לא תמיד עובד, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 2004
- ^ עדי דברת, אורה קורן, רשתות המזון מחויבות לפרסם מחירים באינטרנט - אך הצרכן לא באמת יכול להשוות, באתר TheMarker, 20 במאי 2015
- ^ הדר קנה, רוצים לדעת איזה סופרמרקט הכי זול? 3 אפליקציות חלוציות יגלו לכם, באתר TheMarker, 19 בינואר 2016