המשרד לביטחון המדינה (ברית המועצות)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות  |
| תחום שיפוט |
 ברית המועצות |
| תאריך הקמה | 1946 |
| סוכנות קודמת | נ.ק.ו.ד. |
| תאריך פירוק | 1953 |
| סוכנות מחליפה | ק.ג.ב. |
| מטה מרכזי | מוסקבה, ככר דזרז'ינסקי 2 |
  | |
המשרד הסובייטי לביטחון המדינה (ברוסית: Министерство государственной безопасности СССР, בראשי תיבות: МГБ СССР) שהוקם במקור כקומיסריון עממי לביטחון המדינה (ברוסית: Народный комиссариат государственной безопасности СССР, נ.ק.ג.ב. בקיצור, НКГБ СССР) היה הגוף המרכזי של ממשלת ברית המועצות המופקד על נושא ביטחון המדינה בפברואר–יולי 1941 ובשנים 1943–1953. יחד עם משרד הפנים של ברית המועצות, משרד ביטחון המדינה היה משרד בעל תחום שיפוט לאומי ופעל בכל הרפובליקות הסובייטיות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לראשונה הוקם הקומיסריון העממי לביטחון המדינה ב-3 בפברואר 1941 על ידי פיצולו של הנ.ק.ו.ד. לשני קומיסריונים עממיים: הנ.ק.ג.ב., שלאחריותה הועברו יחידות המעורבות ישירות בנושאי ביטחון המדינה (מודיעין, סיכול איגול, אבטחת הממשלה ועוד) ונ.ק.ו.ד. שהמדינה לטפל בעניינים מבצעיים (פנימיים), יחידות אבטחה, משמר גבולות, יחידות ומחלקוץ משנה לאבטחת בתי הכלא והמחנות (GULIMZ), משטרה, יחידות הגנה אווירית מקומית, שירותי כיבוי אש, כמו גם מספר אחרים. ב-1 במרץ נערך שינוי מקביל בחוקת ברית המועצות.[1] כמעט חודש לאחר תחילת החזית המזרחית במלחמה (20 ביולי 1941) הנ.ק.ג.ב. ונ.ק.ו.ד. שוב אוחדו כשהמנגנון של הנ.ק.ג.ב. אורגן מחדש בשם מנהל הראשי לביטחון המדינה של הנ.ק.ו.ד. של ברית המועצות. הקומיסר העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות בפברואר - יולי 1941 היה וסבולוד מרקולוב, לפניו ואחריו שימש כסגנו של קומיסר הפנים העממי, לברנטי בריה.
הקמתו המחודשת של הנ.ק.ג.ב. של ברית המועצות התרחשה ב-14 באפריל 1943 על פי החלטת הלשכה הפוליטית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית על בסיס המנהלות והמחלקות של הנ.ק.ו.ד. פעילותה הוסדרה על ידי "התקנות לקומיסריון העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות", שאושרו בהחלטת הסובנארקום מ-2 ביוני 1943.[2] באפריל 1943 הוקם הנ.ק.ג.ב. של ברית המועצות על ידי הפרדת אותן יחידות ביטחון פנים קודמות מתוך הנ.ק.ו.ד. כמו בפברואר 1941. לקומיסר העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות מונה שוב וסבולוד מרקולוב.
ביולי 1945, אף על פי שהנ.ק.ג.ב. היה מחלקה אזרחית, הדרגות המיוחדות של עובדיה הוחלפו בדרגות צבאיות. הקומיסר העממי וסבולוד מרקולוב, שהיה בדרגת קומיסר ביטחון המדינה מדרגה ראשונה קיבל דרגת גנרל הצבא.
ב-15 במרץ 1946, נערכה ברפורמה המשמעותית הראשונה לאחר המלחמה וכל הקומיסריונים העממיים הפכו למשרדים (מיניסטריונים). הקומיסריון העממי הפך למשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות (מ.ג.ב.), בהוראה מספר 00107 מיום 22 במרץ 1946.[2]
ב-4 במאי 1946 מונה ויקטור אבאקומוב, ראש סמרש, לשר לביטחון המדינה. עם הגעתו, הועברו מספר תפקידים ממשרד הפנים של ברית המועצות לתחום השיפוט של המשרד החדש. בשנים 1947–1952 הועברו כוחות הפנים, שירות המיליציה, משמרות הגבול ויחידות אחרות ממשרד הפנים למשרד לביטחון המדינה (המשרד לענייני פנים שמר על מחלקות אחזקת בתי הכלא, כיבוי אש, כוחות אבטחה ותקשורת ממשלתית).
מצד שני, תחום ביון החוץ הוסר מתחום השיפוט של המשרד. ב-30 במאי 1947 הוחלט להקים את ועדת המודיעין תחת מועצת השרים של ברית המועצות, בראשות ויאצ'סלב מולוטוב, שאיגדה את המודיעין הפוליטי והצבאי תחת גוף מאוחד לענייני ביון. בפברואר 1949, הוועדה הועברה לידי משרד החוץ של ברית המועצות, כאשר תחום סיכול ריגול במשימות הדיפלומטיות הוחזרה לסמכותו של המשרד לביטחון המדינה. בנובמבר 1951 כל תחומי הביון הוחזרן במלואן לידי המ.ג.ב.
ב-31 בדצמבר 1950 הוקמה מחלקת מטה של 19 איש המורכבת מהשר, סגניו וראשי המחלקות הראשיות.
ב-4 ביולי 1951 הודח השר אבאקומוב וב-12 ביולי נעצר במסגרת טיהורים בממשל. ב-9 באוגוסט מונה ס. איגנטייב לשר. בסתיו 1951 אירעו מעצרים המוניים של בכירי המשרד (כולל סגני השרים פיטוברנוב, סליבנובסקי וקורוליוב).
ב-2 בדצמבר 1951, במסגרת העברת תפקידי מודיעין מוועדת המידע של משרד החוץ של ברית המועצות למשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות, בהוראת המ.ג.ב. מספר 00796, הוקם המנהל הראשי הראשון (Первое главное управление, ПГУ) כסוכנות הביון הסובייטית.
ב-21 באוגוסט 1952 בוטלו דרגות הצבא של קציני המשרד ובמקומם הונהגו דרגות מיוחדות של ביטחון המדינה.
ביום מותו של סטלין, 5 במרץ 1953, בישיבה משותפת של הוועד המרכזי של המפלגה, מועצת השרים של ברית המועצות והנשיאות של הסובייט העליון של ברית המועצות, התקבלה החלטה לאחד את המשרד לביטחון המדינה ומשרד הפנים[3] בהנהגת בריה. לאחר עשרה ימים אומצו פעולות החקיקה הרלוונטיות.[4][5]
לאחר מכן, באביב 1954 הופרדו גופי ביטחון המדינה ממשרד הפנים של ברית המועצות הוקמה הוועדה לביטחון המדינה שתחת מועצת השרים.
משימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנ.ק.ג.ב. של ברית המועצות (ולאחר מכן המ.ג.ב.) הופקד על ביצוע עבודות מודיעין מחוץ למדינה; מאבק נגד חתרנות, ריגול, חבלה, פעילויות טרור של שירותי מודיעין זרים בברית המועצות; פיתוח מבצעי וחיסול שרידי המפלגות האנטי-סובייטיות וארגונים אנטי-מהפכניים בקרב שכבות שונות באוכלוסיית ברית המועצות, במערכת התעשייה, התחבורה, התקשורת, החקלאות ועוד; אבטחה והגנה על מנהיגי המפלגה והממשלה.[6]
על פי המילון האנציקלופדי הצבאי, בעריכת מרשל ברית המועצות סרגיי אכרומייב, המשרד הופקד על המשימה להגן על ביטחון המדינה הסובייטית מפני תככים של שירותי הביון של המדינות האימפריאליסטיות, כהגדרתו.
ראשי ביטחון המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וסבולוד מרקולוב (3 בפברואר–20 ביולי 1941; 14 באפריל 1943–4 במאי 1946)
- ויקטור אבאקומוב (4 במאי–4 ביולי 1951)
- סרגיי אוגולצוב (ממלא מקום, 4 ביולי–9 באוגוסט 1951)
- סמיון איגנטייב (9 באוגוסט 1951–15 במרץ 1953)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על השחיתות במשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות 1940–1950
- המשרד לביטחון המדינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ s:Закон СССР от 01.03.1941 Об изменении и дополнении статей 23, 78 и 83 Конституции (Основного Закона) СССР
- ^ 1 2 НКГБ — МГБ СССР
- ^ НКГБ — МГБ СССР
- ^ s:Закон СССР от 15.03.1953 о преобразовании министерств СССР
- ^ s:Закон СССР от 15.03.1953 О внесении изменений и дополнений в статьи 70, 77 и 78 Конституции (Основного Закона) СССР
- ^ "Очерки по истории — из книги «Верой и правдой»". נבדק ב-2013-03-12.
| בקרת זהויות |
|
|---|