אנטיב
| |||
העיר העתיקה של אנטיב | |||
מדינה | צרפת | ||
---|---|---|---|
חבל | פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור | ||
מחוז | אלפ-מריטים | ||
ראש העיר | ז'אן ליאונטי | ||
תאריך ייסוד | המאה ה-5 לפנה"ס | ||
שטח | 26.48 קמ"ר | ||
גובה | 0-163 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 75,130 (1 בינואר 2021) | ||
‑ צפיפות | 2,908 נפש לקמ"ר (2008) | ||
קואורדינטות | 43°58′24″N 7°12′26″E / 43.97333°N 7.20722°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
http://www.antibes-juanlespins.com/ | |||
אנטיב (בצרפתית: Antibes) היא עיר בדרום-מזרח צרפת השוכנת על חצי אי בריביירה הצרפתית, ובה כ-77,000 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה במאה ה-5 לפני הספירה כמושבה של היוונים שקראו לה "אנטיפוליס" (שפירושו "העיר שכנגד"). העיר שימשה זמן רב כמרכז סחר חשוב.
הרומאים שלטו בעיר מאז שנת 43 לפני הספירה והסנאט הרומי הציב בה מושל במשך 500 שנה והעיר גדלה והפכה לשער הימי הראשי של הפרובינקיה גאליה נארבוננסיס. ניתן היום לראות באזור שרידים מהתקופה הרומית ובהם אמות מים, קירות מבצר ואמפורות .
לאחר קריסתה של האימפריה הרומית בשנת 476 לספירה, השתלטו על העיר שבטים ברבריים שונים והדבר הוביל לתקופה ארוכה של חוסר יציבות. במאה ה-10 נבנו סביב אנטיב חומות וביצורים וכן טירה. במשך 200 השנים הבאות, חוותה העיר תקופה של התחדשות.
לקראת סוף המאה ה-15, האזור היה תחת שליטתו והגנתו של המלך הצרפתי לואי ה-11. תקופה זו התאפיינה ביציבות אך הנמל הקטן של אנטיב איבד מחשיבותו.
החל מאמצע המאה ה-19, הפך שוב אזור אנטיב לפופולרי היות שאנשים עשירים מרחבי אירופה גילו את יופיו הטבעי ובנו במקום את בתיהם היוקרתיים.
בשנת 1946 הגיע לעיר האומן פבלו פיקאסו ושהה בה במשך חצי שנה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטיב שוכנת בריביירה הצרפתית, ויש לה גישה נוחה מכיוון האלפים הימיים. יש 48 חופים לאורך 25 ק"מ של קו החוף המקיף את אנטיב.
ישנם נמלי יאכטות רבים אשר מספקים שירותי עגינה עבור מגוון ספינות. החל מספינות דיג ועד יאכטות בגודל מלא. הגדול בנמלים הוא נמל וובאן, שהוא נמל היאכטות הגדול ביותר באירופה, עם יותר מ 2,000 מקומות עגינה. זה הנמל הישן שהיה לב ליבה של העיר היוונית העתיקה של "אנטיפוליס", הצלבנים עברו בו בדרכם לארץ הקודש. כיום הוא המרינה הגדולה ביותר באירופה, ועוגנות בו סירות דיג ויאכטות פאר מקומיות. ברחבי העיר ניתן למצוא מוטיבים וסממנים יוונים ורומים לצד אדירכלות בארוק משולבת לצד קווי אדריכלות של התקופה הרומית. כיום, מוגדרים אתרים אלה כאתרי מורשת עולמית.
ביום 25 במאי 1999 העיר הייתה הראשונה לחתום על אמנת איכות הסביבה במדינה, אשר מחייבת באופן פעיל לשמר את הסביבה הטבעית.
אתרים בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון פיקסו
- המוזיאון הארכאולוגי
- מצודת Carré Fort
- פסל הנווד Le Nomade
- פסל La Medussa מדוזה (מיתולוגיה)
- פסל Jakintoun יקינתון
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספורט הוא חלק חשוב בחיי התרבות המקומית. בעיר שוכן מרכז ההדרכה הארצי בכדורסל. כמו כן קיימת בעיר אטרקציה בשם מרינלנד הכוללת פארק בריכות שחייה ודולפינריום.
בעיר קיימת קבוצת כדורסל מקצוענית אולימפיק אנטיב, שזכתה בשנות ה-90 פעמיים באליפות ליגת העל הצרפתית בכדורסל.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז העיר יש תחנת רכבת המחברת אותה לניס, קאן, מרסאי, פריס ומספרי יעדים אחרים.
שדה התעופה הכי קרוב לאנטיב נמצא בעיר ניס.
מהנמל הימי ניתן לקחת קווי שייט לאיים הקרובים כמו קורסיקה ו סרדיניה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אולבורג, דנמרק
- בודרום, טורקיה
- דסנזנו דל-גארדה, איטליה
- אילת, ישראל
- קינסייל, אירלנד
- ניופורט ביץ', ארצות הברית
- אולימפיה, יוון
- שריבש גמונד, גרמניה
- קרסנוגורסק, רוסיה
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיית העיר אנטיב מנתה 76,994 תושבים במפקד האוכלוסין שהתקיים ב-2008. העיר מהווה חלק במטרופולין של ניס, שאוכלוסייתו הכוללת עולה על 900,000 תושבים.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
תמונות מהעיר
-
תמונת נוף של אנטיב ממעוף הציפור
-
המעגנה והמצודה של אנטיב
-
יאכטה עוגנת באנטיב
-
מדרחוב בשעות הערב
-
תחנת הרכבת של אנטיב
-
המגדלור של אנטיב
-
המרינלנד של אנטיב
-
חצי האי אנטיב
-
בית כנסת
-
המרינה
-
כנסיית נוטר-דם דה לה פלטה
-
רחבה על שם שארל דה גול
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אנטיב
- אנטיב, ברשת החברתית פייסבוק
- אנטיב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אנטיב, ברשת החברתית אינסטגרם
- אתר תמונות מהעיר
- רונית אבידן-שיינפלד, אנטיב, הריביירה הצרפתית: מקום שמתחשק לאכול אותו, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2017
- משה גלעד, הנמל הים תיכוני בו תראו את המפרשיות הקלאסיות היפות בעולם, באתר הארץ, 10 ביוני 2018