לדלג לתוכן

אלה שוחט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלה שוחט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוגוסט 1959 (בת 65)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אלה חביבה שוחט עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי לימודי תרבות, ארוצנטריות, יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלה חביבה שוחט (נולדה ב-28 באוגוסט 1959) היא חוקרת אמריקאית, של תרבות המזרח התיכון.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוחט נולדה וגדלה בפתח תקווה להורים יוצאי בגדאד שהיו פעילים ציונים ועלו לישראל עם הקמת המדינה. אביה היה רואה חשבון בעיראק ואמה עקרת בית[1]. בבית דיברה עם הוריה ערבית יהודית בגדאדית, אך מחוץ לבית נהגה להתנהג לדבריה כ"אשכנזייה"[1]. שוחט למדה לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן ובעת לימודיה התחברה עם תקוה לוי, שהייתה פעילה בתא הסטודנטים היהודי-ערבי - קמפו"ס[2], ופעילה ומעורבת למען שיתוף פעולה בין יהודים וערבים הן בירושלים והן בנווה שלום (שם הן נפגשו לראשונה)[3]. אחר כך היו פעילות יחד בתנועת הפמיניסטית המזרחית[3].

מיד לאחר שסיימה את התואר הראשון, נסעה לניו יורק ללמוד לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, אותו סיימה ב-1986. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בייצוג מזרחים, בקולנוע הישראלי וניתח, באמצעות הדימויים הקולנועיים בו, את הקונפליקטים בין אשכנזים, מזרחים ופלסטינים באתוס הציוני. לטענתה האשכנזים שהבילו את התנועה הציונית, אימצו לעצמם את דרכי החשיבה הקולוניאליסטיות של העולם הראשון כלפי המזרחים והפלסטינים. בריאיון עיתונאי הסבירה שבחרה לכתוב את הדוקטורט בניו יורק, מפני שהיה לה ברור שהאקדמיה הישראלית לא תסבול את סוג הביקורת והניתוח שלה את התרבות הישראלית[1]. מחקרה זכה לחשיפה בישראל לאחר שהוזמנה להשתתף ביום עיון שנערך באוניברסיטת תל אביב על "דמות האחר בספרות ובקולנוע הישראלי״, בו הציגה את מחקרה. זמן קצר אחר כך הודיע תיאטרון "הבימה" על העלאת גרסת מחזמר חדשה של הסרט סאלח שבתי לכבוד חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל. מספר פוליטיקאים ופעילים חברתיים הביעו מחאה על העלאת המחזה שלטענתם כולל מסרים גזעניים הלועגים למזרחים[4]. חבר הכנסת מתי פלד העלה את הנושא בוועדת החינוך של הכנסת, תוך שהוא מצטט את המחקר של שוחט[5]. אחר כך גם כתבה מאמרים בנושא בעיתון "פעמון השכונות" שערך במאי הסרטים, בני זאדה יחד עם תקוה לוי[6].

לאחר סיום הדוקטורט הוזמנה להצטרף לסגל אוניברסיטת ניו יורק כחוקרת ומרצה. בהמשך מונתה כפרופסור במחלקות לאמנות, מדיניות ציבורית ולימודי המזרח התיכון.

בשנת 1989 השתתפה במפגש "המזרחי-פלסטיני" שנערך בעיר טולדו שבספרד. מפגש של פעילים מזרחים ופלסטינים, שביקשו לשתף פעולה במטרה להביא לשלום על בסיס פתרון שתי המדינות, בעת שמפגשים מסוג זה היו נדירים. בין המשתתפים במפגש יחד עם שוחט היו: לטיף דורי, חיים הנגבי, בן דרור ימיני, אבי ברדוגו, כוכבי שמש, ענת סרגוסטי, הסופר סמי מיכאל, והשחקן יוסף שילוח[7].

בשנת 1991 עיבדה את עבודת הדוקטורט שלה לספר בעברית בשם "הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידאולוגיה"[8]. הספר זכה לביקורת שלילית מצד מבקר הקולנוע מאיר שניצר וגם בריאיון שנתנה בתוכנית "סופשבוע" לגבי גזית הוא התנגד בתוקף לטיעוניה של שוחט ואף אמר לה בביטחון, "יש גזענות אולי כלפי הערבים, אבל לא כלפי יהודים מזרחיים"[9]. הספר היה לנדבך חשוב בהתפתחותו של השיח הביקורתי המזרחי, למרות שהתקבל בתדהמה בקרב רוב יוצרי הקולנוע בישראל, שהתכחשו לאפליה בייצוג בקולנוע הישראלי[10].

במאי 1993 הוזמנה שוחט (יחד עם פעילות נוספות) להשתתף בכנס הפמיניסטי התשיעי בגבעת חביבה, שעמד בסימן "ביחד למרות השונות". זאת על רקע הטענה של הפמיניסטיות המזרחיות שהתנועה הפמיניסטית בישראל, המתיימרת לייצג את כלל הנשים, מייצגת למעשה רק אינטרסים של נשים אשכנזיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, ומתעלמת מהבעיות הייחודיות לנשים מזרחיות[11]. הכנס, במקום לגשר על הפערים בין הקבוצות, הוביל ליצירת כינוס נפרד שנה אחר כך (הכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994), זאת בעקבות ויכוחים ומחלוקות, כולל העלאת מחזה שהציג נשים מזרחיות באופן סטריאוטיפי[12]. הכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה נחשב לאירוע מכונן, המסמן את הולדתו של הפמיניזם המזרחי בישראל[13].

מחקריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז מחקרה שוחט לקחה את תורתו של אדוארד סעיד בספרו "אוריינטליזם", ויישמה אותה על יחסי יהודים-ערבים ויחסי אשכנזים-מזרחים במזרח התיכון. היא בודקת את הספרות והקולנוע הישראלי בהקשר לכך. שוחט סוברת שהציונות יצרה דיכוי כפול: כלפי הפלסטינים וכלפי המזרחים, שתי הקבוצות דוכאו על ידי הקבוצה ההגמונית הציונית-האשכנזית. היא מנסה להראות בספריה כיצד הציונות ניסתה להציג זהות "צברית" אחידה ראויה, המבוססת על התרבות האשכנזית-מערבית ולמחוק את הזהות המזרחית מקדמת הבימה, אותה היא מציגה רק בספרים ובסרטי הבורקס כדמות מגוחכת ונחותה[14].

בשנת 1989 פרסמה שוחט את ספרה "הקולנוע המזרחי/ מערבי הישראלי והפוליטיקה של ייצוג"[15](לא תורגם לעברית) שנטען עליו שהוא אבן הפינה במחקר. הספר אינו רק מתאר את ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי אלא גם מסביר את המסלולים האידאולוגיים שלו ואת ההשלכות שלו. שוחט טוענת שישראל היא אומה "יותר מומצאת מאומות אחרות" בהיבט של היותה "הגילום של אידאולוגיה פוליטית מפורשת, הציונות", שכל כוונתה לבסס מערכת דימויים לאומית הנשענת על מציאות קיבוצית משותפת. מערכת דימויים זאת – ה"ישראליות" השלטת – מגלמת בעצמה ערכים מערביים שההגמוניה הציונית הזדהתה איתם משום שורשיה האירופאים/ "אשכנזיים". השיח הלאומי הציוני הוסלל "להכחיש את ה'מזרחיות' וכן את 'העולם השלישי' של ישראל" על מנת להנהיג את ההתיישרות הזאת לפי המערב. מבחינתה של שוחט, שלילה זאת הופנתה כלפי חוץ אל האוכלוסיות הערביות בתוך האזור, וכלפי פנים כלפי היהודים המזרחיים, שמוגדרים על ידה כ"יהודים-ערבים" וכך ניתן להצביע על הקישור בינם לבין התרבות הערבית שבכוונתה של הציונות לדכא.


בשנת 2001, פורסם בעברית ספרה "זיכרונות אסורים לקראת מחשבה רב-תרבותית". הספר כולל קובץ מאמרים שפרסמה במקור באנגלית, על התרבות היהודית-ערבית. המאמרים העוסקים בשאלות השיח האירופוצנטרי, המחשבה הרב-תרבותית, ההיסטוריוגרפיה הציונית והזהות המזרחית; האוריינטליזם בקולנוע, הספרות הפמיניסטית והתיאוריה הפוסט-קולוניאלית בהקשר של התרבות היהודית-ערבית[10]. הספר הציב לראשונה בעברית את החוויה היהודית-ערבית ואת הדימוי הממוסד של מזרחים בישראל כמושא למחקר של תחום לימודי התרבות. ביוני 2021 נערך מושב בכנס ״המאבק המזרחי לאן״ שארגנה האוניברסיטה הפתוחה, במלאת 20 שנה ליציאת הספר[16].

בשנת 2006 כתבה אחרית דבר למהדורה העברית של הספר "מקוללים עלי אדמות" מאת פרנץ פנון. בו העלתה מספר אפשרויות ליישום רעיונותיו של פנון בהקשר הישראלי, בהם ראיית היחס לעדות המזרח בישראל דרך המושגים הפסיכואנליטיים של פנון, וראיית התנועה הציונית כקולוניאליסטית[17].

ספריה של שוחט זכו בפרסים רבים, היא גם עורכת של מספר כתבי עת וביימה מספר סרטים. שוחט כותבת באנגלית. ספריה תורגמו לעברית, לספרדית, לצרפתית, לפורטוגזית, לערבית, לגרמנית ולטורקית.

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • On the Arab-Jew, Palestine, and Other Displacements: Selected Writings of Ella Shohat. London, Pluto Press, 2017. Winner of the Middle East Monitor Palestine Book Award)[18].
  • Between the Middle East and the Americas: The Cultural Politics of Diaspora (coedited with E. Alsultany), The University of Michigan Press, 2013. Honorable Mention in the Non-Fiction category for the Arab American Book Award, The Arab American Museum[19].
  • Race in Translation: Culture Wars around the Postcolonial Atlantic (coauthored with R. Stam), New York University Press, 2012[20].
  • Flagging Patriotism: Crises of Narcissism and Anti-Americanism (co-authored with Robert Stam)[21].
  • Taboo Memories, Diasporic Voices (Duke University Press, 2006).
  • Multiculturalism, Postcoloniality and Transnational Media (coedited, Rutgers Univ. Press, 2003)[22].
  • Talking Visions: Multicultural Feminism in a Transnational Age. (MIT & The New Museum of Contemporary Art, 1998)[23].
  • Dangerous Liaisons: Gender, Nation, and Postcolonial Perspectives (Co-edited with McClintock, Anne & Amir Mufti), University of Minnesota Press, 1997.
  • Unthinking Eurocentrism: Multiculturalism and the Media (coauthored with Robert Stam, 1994), 20th Anniversary 2nd Edition, with a new Afterward Chapter, “Thinking about Unthinking: Twenty Years After” (1-73 pp.) London: Routledge, 2014. Katherine Kovacs Singer Best Film Book Award for 1994[24].
  • Israeli Cinema: East/West and the Politics of Representation (Univ. of Texas Press, 1989), 20th Anniversary Edition with a New Postscript Chapter, London, I.B. Tauris, 2010.

מאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אלה שוחט, "שבירה ושיבה: עיצוב של אפיסטמולוגיה מזרחית", בתוך" חזות מזרחית: הווה הנע בסבך עברו הערבי, עורך: יגאל נזרי, הוצאת בבל, תל אביב, 2004, עמ' 82-45[25].
  • “The Invention of Judeo-Arabic,” Interventions: International Journal of Postcolonial Studies, Routledge, Vol. 19, Issue 2, 2017, pp. 153-200.
  • Lost Homelands, Imaginary Returns, Moments of Silence: Authenticity in the Cultural Expressions of the Iran-Iraq War (1980-1988), Arta Khakpour, Mohammad Mehdi Khorrami, and Shouleh Vatanabadi, eds. New York University Press, 2016, pp. 20-58[26].
  • “The Question of Judeo-Arabic(s): Itineraries of Belonging,” Languages of Modern Jewish Cultures: Comparative Perspectives, Joshua Miller and Anita Norich, eds. University of Michigan Press, 2016, pp. 94-149.
  • The Specter of the Blackamoor: Figuring Africa and the Orient. In Re-Significations: European Blackamoors, Africana Reading, edited by Awam Amkpa. Rome: Postcart SRL, 2016[27].
  • “A Voyage to Toledo: 25 Years After the ‘Jews of the Orient and Palestinians’ Meeting,” Jadaliyya, Sept. 30, 2014. (Translated).
  • “The Question of Judeo-Arabic,” Opening Essay, Arab Studies Journal, 23:1 (Fall 2015), pp 14-76.
  • The Sephardi-Moorish Atlantic: Between Orientalism and Occidentalism'. In Between the Middle East and the Americas: The Cultural Politics of Diaspora, edited by Ella Habiba Shohat and Evelyn Azeeza Alsultany. Ann Arbor: University of Michigan Press, 2013[28].
  • “Transnationalizing Comparison: The Uses and Abuses of Cross-Cultural Analogy” (with R. Stam), Special focus, “Comparison,” New Literary History, 40: 3 (Summer 2009), pp. 473-499 (anthologized)
  • “The ‘Postcolonial’ in Translation: Reading Said in Hebrew,” (a special issue on Edward Said, edited by Rashid Khalidi,) Journal of Palestine Studies, XXXIII, no. 3 (Spring 2004), pp. 55-75.
  • "Notes on the" Post-Colonial"." Social text 31/32 (1992): 99-113.
  • Dislocated Identities: Reflections of an Arab Jew, Movement Research: Performance Journal # 5 (Fall Winter, 1992) p. 8. (anthologized, translated, and republished, including on numerous websites[29]
  • "Sephardim in Israel: Zionism from the standpoint of its Jewish victims." Social Text 19/20 (1988): 1-35.

ייעוץ לסרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Samir, Forget Baghdad: Jews and Arabs – The Iraqi Connection Switzerland 2002. Documentary. (The film is the Winner of Best Documentary, Swiss Film Prize; And of the Critics Week Award, Locarno International Film Festival[30].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 אתי חסיד, "בארה"ב אני לא צריכה להתנצל", חדשות, 28 בינואר 1992
  2. ^ לב גרינברג, פעם זה הצליח: סיפורה של שותפות יהודית-ערבית באוני' העברית, באתר "שיחה מקומית", 7 בדצמבר 2019
  3. ^ 1 2 צפי סער, קרן אור באפילה של החברה הישראלית, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
  4. ^ דב אלפון, אולי זה היה גזעני, כותרת ראשית, 19 באוגוסט 1987
  5. ^ חיים הנגבי, ערק, שש-בש ופיז'מה, חדשות, 21 באוגוסט 1987
  6. ^ ורד לם, זדה מצלצל חזק, חדשות, 26 בינואר 1988
  7. ^ כוכבי שמש, ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 16 באוגוסט 2015
  8. ^ מאיר שניצר, ספר / נכתב בקרדום - "הקולנוע הישראלי - היסטוריה ואידיאולוגיה", חדשות, 3 בפברואר 1992
  9. ^ אתר למנויים בלבד אלעד בר-נוי, "זה לא תור הזהב המזרחי - זהו תור הזהב של כל התרבות הישראלית", באתר הארץ, 1 באוגוסט 2018
    מאיר שניצר, עלות לאפליה טלוויזיה / מאיר שניצר, חדשות, 24 בפברואר 1992
  10. ^ 1 2 יואב פלד, מה שרואים משם ומאז, באתר הארץ, 27 במאי 2002
  11. ^ איריס עודד, בהזדמנות זאת, כשאתן כבר כאן, חדשות, 24 במאי 1993
  12. ^ עדי יותם, פלסטיניות, מזרחיות, ולסביות גם, חדשות, 28 במאי 1993
    דינה מוסקוביץ, תל אביב, התנצלויות, חדשות, 4 ביוני 1993
  13. ^ צבי בן-דור, ענוותו של הזבוב שעל הקיר, באתר "העוקץ", 29 באפריל 2011
  14. ^ רחל נאמן, התשדיר של עמידר, מופת של דעות קדומות, מחזיר את כולנו אחורה, חדשות, 24 באוקטובר 1989
  15. ^ Ella Shohat, Israeli Cinema: East/West and the Politics of Representation (first published 1989). New Edition with Postscript chapter. London: I.B. Tauris, 2010.
  16. ^ 20 שנה ל"זכרונות אסורים" לאלה שוחט, באתר "העוקץ", 31 בדצמבר 2021
  17. ^ יצחק לאור, איך אומרים דקולוניזציה בעברית?, באתר הארץ, 14 באפריל 2006
  18. ^ On the Arab-Jew, Palestine, and Other Displacements, Pluto Press (באנגלית)
  19. ^ Between the Middle East and the Americas. (באנגלית)
  20. ^ Race in Translation, NYU Press (באנגלית)
  21. ^ Flagging Patriotism: Crises of Narcissism and Anti-Americanism, 1st Edition (Paperback) - Routledge, Routledge.com (באנגלית)
  22. ^ Multiculturalism, Postcoloniality, and Transnational Media, Rutgers University Press
  23. ^ The MIT Press, Talking Visions, The MIT Press (באנגלית)
  24. ^ Unthinking Eurocentrism: Multiculturalism and the Media, 2nd Edition (Paperback) - Routledge, Routledge.com (באנגלית)
  25. ^ קציעה עלון, הערת שוליים מס' 4, באתר הארץ, 15 ביוני 2005
  26. ^ Ella Shohat, "Lost Homelands, Imaginary Returns: The Exilic Literature of Iranian and Iraqi Jews" in Moments of Silence: Authenticity in the Cultural Expressions of the Iran-Iraq War, 1980-1988, Arta Khakpour, Mohammad Mehdi Khorrami and Shouleh Vatanabadim, eds., New York, NYU Press, 2016, pp. 20-58., Moments of Silence: Authenticity in the Cultural Expressions of the Iran-Iraq War, 1980-1988
  27. ^ Ella Shohat, "The Specter of the Blackamoor: Figuring Africa and the Orient" in Re-Significations: European Blackamoors, Africana Reading, Awam Amkpa, ed., Rome: Postcart SRL, 2016, pp 95-115.
  28. ^ Ella Shohat, "The Sephardi-Moorish Atlantic: Between Orientalism and Occidentalism" in Between the Middle East and the Americas: The Cultural Politics of Diaspora, Ella Habiba Shohat, Evelyn Azeeza Alsultany, eds., Ann Arbor: University of Michigan Press, 2013, pp. 42-62.
  29. ^ reflections_of_an_arab_jew.pdf, Google Docs
  30. ^ Arab Film Distribution: Home Page - Films, Videos, and DVDs from the Arab World, Middle East, and North Africa, www.arabfilm.com. ראו גם: FORGET BAGHDAD - Official Trailer, סרטון באתר יוטיוב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלה_שוחט&oldid=39603501"