לדלג לתוכן

אופיואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אופיואידים (Opioids) הם קבוצת תרכובות הנקשרות ל"קולטני האופיואיד" (Opioid receptor) במערכת העצבים ובמקומות אחרים בגוף. ההשפעה המרכזית של מרבית האופיואידים היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים. זאת, עקב היקשרותם לקולטנים המעבירים את תחושת הכאב ואותות חישה אחרים למוח. לכן, רוב האופיואידים פועלים כמשככי כאבים. האופיואידים הם בין הסמים הפסיכואקטיביים הממכרים הנמצאים בשימוש מאז התקופה הפרהיסטורית.

רוב האופיואידים מכילים תרכובת כימית בשם מתילמורפינן (Methylmorphinane) כחלק משלד המבנה של התרכובת. לקבוצת המתילמורפינן נקשרים אטומים וקבוצות כימיות שונות, בהתאם לסוג האופיואיד.

מקובל לחלק את האופיואידים למספר קבוצות:

הפקת שרף מפרג האופיום
  1. אופיאטים (opiates) – אופיואידים הנוצרים בטבע ומופיעים כאלקלואידים בשרף של פרג האופיום. מורפין, הידוע כמשכך כאבים, הוא הרכיב העיקרי של האופיום. קודאין הוא האלקלואיד השני בריכוזו באופיום. אופיאטים נוספים הם אוריפאווין ותבאין.
  2. אופיואידים סינתטיים למחצה (semi-synthetic opioids) – אופיואידים מעשה ידי אדם, המופקים מאופיאטים. בין אלו נמצאים הרואין, אוקסיקודון, הידרומורפון ואחרים.
  3. אופיואידים סינתטיים (synthetic opioids) – אופיואידים מעשה ידי אדם, שאינם מופקים מאופיאטים. זו משפחה רחבה של תרכובות, המהווה נושא לפיתוח ביו-רפואי נמשך. בין האופיואידים הסינתטיים נמצאים פנטניל, מתאדון, טרמדול, פתידין, מפרידין ופנאזוקין.
  4. אופיואידים אנדוגניים (endogenous opioids) – חומרים אלו מופרשים על ידי הגוף ומופיעים באופן טבעי במוח. תפקידם לפקח על התנהגויות רגשיות הנוגעות לכאב, חרדה ופחד. הידועים שבין חומרים אלו נמנים עם משפחת האנדורפינים. אופיואידים אנדוגניים אחרים הם האנקפלינים, דינורפינים ואנדומורפינים.

חומרים אלו מכונים לעיתים קרובות "סמים נרקוטיים", אך המונח "אופיואידים" מדויק יותר, שכן "נרקוטיקה" אינה מוגדרת היטב ומכסה מגוון סמים לא-חוקיים.

באופיואידים משתמשים ברפואה לשיכוך כאבים, לטיפול בשיעולים וכן בשלשולים. תופעות הלוואי הנפוצות של אופיואידים הן: עצירות, גרד, בחילה, הקאה ודיכוי נשימתי עד כדי סכנת חיים. כמו כן, יכולתם לגרום לאופוריה ולהפחתת חרדות הובילה לצריכה בלתי חוקית נרחבת שלהם.

האופיואידים נקשרים לאותן מולקולות במוח ובמערכת העצבים המרכזית, וכן במערכת העצבים ההיקפית – הקולטנים האופיואידיים. ההבדלים בין השפעות הסמים על הגוף נובעים ממהירות הגעתם לקולטנים, וכן מכמות האופיואיד הנדרשת כדי להפעילם. הקצב בו אופיואידים חודרים לגוף תלוי בצורה בה הם ניטלים: כאשר מעשנים או מזריקים אופיואידים, הם מגיעים לרמות שיא במוח תוך דקות. אופיואידים הניטלים בהסנפה, לעומת זאת, נספגים לאט יותר משום שהם חייבים לעבור דרך ממברנות המוקוס של האף לכלי הדם. חברות התרופות פיתחו מוצרי אופיואידים הניתנים במגוון רחב של דרכים, החל מהזרקה תוך ורידית, דרך כדורים ועד לכסניית מציצה, במקרה של פנטניל (אקטיק).

אוקסיקונטין והתפתחות השימוש באופיואידים

לשימוש באופיואידים היו שלושה גלים: הגל הראשון החל בתחילת שנות התשעים ע״י חברה תרופות בשם ״פורדו פארמה״ של משפחת סאקלר היהודית, בשיווק תרופה בשם אוקסיקונטין. האוקסיקונטין היא תרופה שמאפשרת לסם להשתחרר באיטיות ובמתינות אל תוך הגוף לאורך של 12 שעות וכתוצאה מכך יוצרת תחושה של שיכוך כאבים ולא של ה"היי" המוכר של האופיום. מטרתה המרכזית של חברת "פורדו פארמה" בייצור התרופה הייתה שיכוך כאבים ותרופה זו היוותה פתרון אידיאלי לשיכוך כאבים כרוניים, עם סיכון נמוך מאוד להתמכרות, מאחר שהיא לא סיפקה את תחושת ה"היי". [1]

תרופת האוקסיקונטין של חברת פורדו הייתה הצלחה מסחררת ויצאה למדפים בשנת 1996. כבר בתוך שנה, הסם הספיק להימכר בהיקף של מיליארד דולר. ככל שחלף הזמן, הבינו שכל מה שחשבו על הסם היה מופרך לחלוטין. המחקרים הראו ששיעור ההתמכרות למורפיום בקרב חולים כרוניים הוא נמוך מאוד על מטופלים בבתי חולים, אבל הם לא לקחו בחשבון מה קורה למטופלים כאשר הם מגיעים לביתם, ישנו פוטנציאל גבוה יותר להשתמש בתרופות האלו בצורה לא תקינה. המטופלים יכלו להשתמש באוקסיקונטין לרעה, דרך נטילת התרופה בדרכים אחרות: כתישת התרופה לאבקה, הסנפה או הזרקה, ובכך המטופלים יכלו לבטל את ההשפעה המעכבת של הגלולה ולקבל את הסם עצמו, שזה בעצם אותו אפקט כמו של הרואין.

לאחר מספר שנים, בשנת 2007, מנהלים בכירים בחברת פרודו הורשעו בגין הונאה של רופאים ומטופלים בסכנת התמכרות הטמונה בשימוש באוקסיקונטין. חברת פרודו נקנסה ב־600 מיליון דולר. גל ראשון זה, גרם למגפת ההתמכרות החמורה ביותר בתולדותיה של שימוש באופיואידים דרך מרשם רפואי והוביל למיליוני מכורים.

משנת 2001, החל הגל השני. בגל השני, אסרו את השימוש באוקסיקונטין והתנאים להשגת מרשם של אופיואידים היו נוקשים יותר, הרופאים הוציאו הרבה פחות מרשמים מבעבר, אך זה לא מנע ממיליוני מכורים להשיג את הסם לו הם זקוקים. המכורים פנו אל הסמים המזדמנים שנמצאים בשוק השחור והחלו להשתמש בהרואין כתחליף לאוקסיקונטין.

הגל השלישי החל משנת 2016. בשנה זו, הגיעו אופיואידים סינתטיים שלא מוגדרים כמשככי כאבים, אלא כתחליפים המיוצרים בסין והשפעתם היא הרבה יותר חזקה וקטלנית. האופיואיד הסינתטי המרכזי היה סם הפנטאניל. סם זה היה הגורם המרכזי למקרי המוות והיה מאופיין במסיסות גבוהה ברקמות שומניות, לכן זו הייתה תרופה חזקה יותר מהשאר: פי חמישים יותר חזקה מהרואין ופי מאה יותר חזקה ממורפיום. הפנטאניל הפך לאחראי לכמחצית מכלל המיתות ממנת יתר בארצות הברית.

בארצות הברית, המגפה התחוללה באופן המורחב ביותר ממדינות אחרות. ניתן להבין זאת על פי הסטטיסטיקות. אוכלוסייתה של ארצות הברית מהווה כחמישה אחוזים מאוכלוסיית העולם שצורכת כ־80% מכל משככי הכאבים בעולם. משככי הכאבים משחקים תפקיד מהותי בחברות התרופות בארצות הברית.

האופיואידים בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משבר האופיואידים בארצות הברית

במהלך שנות האלפים גדל השימוש באופיואידים בארצות הברית, כשב־2006 נמכרו 8.4 מיליארד כדורים וב־2012 נמכרו כבר 12.6 מיליארד כדורים.[2]

באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מגפת האופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",[3] ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.[4] בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף.[5]

באוגוסט 2019 פסק בית המשפט באוקלהומה ארצות הברית שהשיווק האגרסיבי של משככי כאבים מצד ג'ונסון אנד ג'ונסון היו אחד הגורמים למגפת האופיואידים, שגרמה למותם של כ-200 אלף אמריקאים בשנים 1996 עד 2017, והחברה נדרשה לשלם קנס של כ-570 מיליון דולר.[6]

בשנת 2018 נבחרו 8 חברות, ביניהן חברת בריינסווי הישראלית, למסלול ייחודי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), שתכליתו להאיץ פיתוח ואישור מוצרים לטיפול בהתמכרות לאופיואידים.

האופיואידים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור השני של המאה ה-21 גדל השימוש באופיואידים בישראל.[7]

בדו"ח בינלאומי שנערך בשנים 2014-2016 על ידי OECD, נמצאה ישראל במקום ה-11 מתוך 37 מדינות שהיו חברות אז בארגון, בשיעור צריכת משככי כאבים נרקוטיים לנפש. דו"ח זה אשר פורסם בשנת 2019 הראה זינוק של יותר מפי-2 מאז 2013, אז ניצבה ישראל במקום ה-24 בשיעור הצריכה.[8]

בשנת 2019 הוחלט על ידי משרד הבריאות בראשותו של המנכ"ל משה בר סימן טוב להקים וועדה שתבחן את הגבלת השימוש באופיואידים.[9]

בשנת 2022 פרסם משרד הבריאות חוזר למנהלי בתי החולים ולמנהלי קופות החולים שמטרתו להעמיק את הבקרה והניטור על מרשמי תרופות אופיואידיות.

בשנת 2023 התפרסם מחקר של מרכז טאוב המראה שישראל דורגה בשנת 2020 במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים.[10][11] עורכי המחקר הזהירו מפני הסכנות החמורות בצריכת הסם.[10] בעקבות המחקר פורסם דו"ח של משרד הבריאות לפיו קיימת בישראל בעיה בריאותית וציבורית רחבה של שימוש באופיואידים, וכלולה בו שורה של צעדים למיגור התופעה, ביניהם הגבלה במספר המרשמים שרופא יוכל לרשום למשכך כאבים. על פי נציגת הארגון רופאים לזכויות אדם, צעדים אלו אינם מספקים.[12][13][14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופיואיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Herbert Voigt, Ratko Magjarević, היסטוריה קצרה של האיגוד, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2014, עמ' 174–175, מסת"ב 978-3-642-30159-9
  2. ^ חזי שטרנליכט, 2,000 תביעות משפטיות בדרך: אקטביס גוררת את טבע עמוק לבוץ של פרשת האופיואידים, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2019
  3. ^ שחר סמוחה, ‏משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2018
  4. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2018
  5. ^ Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014, European Addiction Research 23, 2017, עמ' 276–283 doi: 10.1159/000485033
  6. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, פרשת משככי הכאבים הנרקוטיים: פסיקה תקדימית בארה"ב, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2019
  7. ^ אדיר ינקו, המגפה השקטה: עשרות אלפי ישראלים התמכרו למשככי כאבים בשנים האחרונות, באתר ynet, 3 באוגוסט 2021
  8. ^ איתי עמיקם, דו"ח בינלאומי: ישראל במקום הראשון בעלייה בצריכת משככי כאבים ממכרים, באתר ynet, 19 במאי 2019
  9. ^ אדריאן פילוט, משרד הבריאות בדרך לעצור את ההתמכרות למשככי כאבים, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2019
  10. ^ 1 2 השימוש המוגבר במשככי כאבים נרקוטיים בישראל: תחילתה של מגפה?, באתר מרכז טאוב
  11. ^ ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת משככי כאבים נרקוטיים, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ‏21 במרץ 2023
  12. ^ דוח פנימי על השימוש אופיואידים: "בעיה בריאותית וציבורית רחבה בישראל", באתר שומרים, ‏27 בספטמבר 2023
  13. ^ דניאל דולב, שומרים, ‏המלחמה של משרד הבריאות בהתמכרות לאופיואידים, באתר ‏מאקו‏, 27 בספטמבר 2023
  14. ^ לא ערוכים למשבר - תרופות מרשם אופיואידיות: תמונת המצב בישראל, רופאים לזכויות אדם, ינואר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אופיואיד&oldid=39378160"