אה"מ הרמס (95)
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | נושאת מטוסים |
צי | הצי המלכותי הבריטי |
חלק מסדרה | Royal Navy fleet aircraft carrier fleet |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | ארמסטרונג ויטוורת' |
הוזמנה | אפריל 1917 |
הושקה | ספטמבר 1919 |
תקופת הפעילות | 1923 – 9 באפריל 1942 (כ־19 שנים) |
אחריתה | טובעה על ידי מטוסי הצי היפני באפריל 1942 ליד ציילון |
מיקום | 7°34′59″N 82°04′59″E / 7.583°N 82.083°E |
מלחמות וקרבות | מלחמת העולם השנייה (הקרב על דקר) |
מידות | |
הֶדְחֶק | 12,950 טון |
אורך | 182.3 מטר |
רוחב | 21.4 מטר |
שוקע | 6.9 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 25 קשרים |
גודל הצוות | 660 לא כולל צוות אוויר |
הנעה | 2 מנועים בהספק 40,000 כ"ס |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
6 תותחים בקוטר 5.5 אינץ' 3 תותחי נ"מ בקוטר 4 אינץ' |
מטוסים | כ-20 |
אה"מ "הרמס" (95) (באנגלית: HMS Hermes, סימול צי 95) הייתה נושאת מטוסים של הצי המלכותי הבריטי. "הרמס" הייתה נושאת המטוסים הראשונה שהושקה בעולם ותוכננה למטרה זו, אולם נושאת המטוסים היפנית הושו הוכנסה לשירות מבצעי 6 חודשים לפניה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנונה של "הרמס" הושפע מלקחים שהופקו מהפעלתן של נושאות מטוסים קודמות כמו "פיוריוס" ו"ארגוס". גוף האוניה של "הרמס" (בדומה להושו) התבסס על גוף של סיירת וכלל מסלול המראה שטוח ומגדל פיקוח, הממוקם בצדה הימני של האוניה, שאיפשר לפקח על כיוון האניה ביעילות וללא כל הפרעה לפעילות האווירית.
באותה העת היו למטוסים מנועים סיבוביים שהסתובבו עם כיוון השעון (במבט מירכתיי הספינה). עוצמת הסיבוב של המנוע יצרה מומנט שהשפיע על המטוס וגרם לו לנטות שמאלה לפני ההמראה. מיקום מגדל הפיקוח בצד ימין מנע התנגשות אפשרית של המטוס במבנה.
לאחר הפעלתה של "הרמס" התגלה כי צוות האוויר שלה קטן מידי, יכולת ההגנה שלה מוגבלת, היא אינה מהירה מספיק לצורך פעולות ימיות צבאיות וכן אינה יציבה בים סוער.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הרמס" שנבנתה על ידי היצרנית הבריטית ארמסטרונג ויטוורת' הושקה ב-11 בספטמבר 1919 ונכנסה לשירות מבצעי רק בשנת 1923.
בשנת 1932 היא הוצבה בקרבת שאנגחאי[1].
במהלך מלחמת העולם השנייה "הרמס" שירתה תקופה קצרה במסגרת צי הבית הבריטי, שמטרתו להגן על המים הטריטוריאליים הבריטים. החל מאוקטובר 1939 היא הוצבה באוקיינוס האטלנטי הדרומי. "הרמס" שיתפה פעולה עם הצי הצרפתי שבסיסו היה בדקר עד עלייתה לשלטון של ממשלת וישי בצרפת. לאחר מכן מטוסיה של "הרמס" השתתפו בתקיפה של כלי שיט צרפתיים שעגנו בדקר, בפעולות שקדמו לקרב על דקר.
ביולי 1940 היא התנגשה בספינת מסחר, ותוקנה בסימונסטאון שבדרום אפריקה. בהמשך היא סיירה באוקיינוס ההודי כחלק מהצי המזרחי הבריטי. במהלך הפשיטה באוקיינוס ההודי של הצי היפני עגנה "הרמס" בנמל בטרינקומלי, ציילון, לצורך שיפוצים. בעקבות התרעה מראש על תקיפה יפנית היא עזבה את הנמל, אך בשובה ב-9 באפריל 1942 היא אותרה בבטיקלואה על ידי מטוס סיור יפני. "הרמס" שהייתה ללא מטוסים, הותקפה על ידי 70 מפציצים יפניים, ספגה 40 פגיעות ולבסוף טבעה[2], ועמה 307 מלחים מצוותה. הליווי שלה, שהורכב מהמשחתת ומפייר ומהקורבטה הוליהוק ושתי מכליות נוספות הוטבעו גם כן. 590 ניצולים נאספו על ידי אוניית בית החולים ויטה ונלקחו לקולומבו.
שרידיה של "הרמס" ממוקמים באוקיינוס ההודי ליד בטיקלואה, ציילון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נושאת המטוסים "הרמס" אתר ארכיון הצי האווירי
- נושאת המטוסים הרמס אתר בסיס הנתונים של מלחמת העולם השנייה
- גלריית תמונות של נושאת המטוסים "הרמס" אתר www.maritimequest.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אניות המלחמה הבריטיות בסביבות שאנגחאי, דואר היום, 2 בפברואר 1932
- ^ צ'רצ'יל על טיבוע דורסטשייר וקורנוייל, הַבֹּקֶר, 14 באפריל 1942