דברים לב
קיצור דרך: t0532
תנ"ך > דברים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד
הפרק במהדורה המוטעמת
כו האזינולב א הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
ב יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י
כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
ג כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
[לוי]ד הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט
אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
ה שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
ו הַ לְיְהֹוָה֙[1] תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם
הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
שני [ישראל]ז זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
ח בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם
יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ט כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃
י יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃
יא כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
יב יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
שלישי [ע"כ ישראל]יג יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי במותי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י
וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
יד חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים
בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה
וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃
טו וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט
שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ
וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃
טז יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים
בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃
יז יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ
אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ
לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃
יח צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי
וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְﬞלֶֽךָ׃
רביעייט וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ
מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃
כ וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם
אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה
בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃
כא הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃
כב כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י
וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ
וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃
כג אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת
חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃
כד מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף
וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם
עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃
כה מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃
כו אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם
אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃
כז לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר
פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה
וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃
כח כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה
וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃
חמישיכט ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את
יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃
ל אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
לא כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם
וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃
לב כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ
אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃
לג חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם
וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃
לד הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י
חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
לה לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם
לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם
וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
לו כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ
וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְﬞלַת יָ֔ד
וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃
לז וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ
צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃
לח אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ
יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם
יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃
לט רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא
וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה
מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃
ששימ כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
מא אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י
אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃
מב אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר
מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃
מג הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם
וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃
שביעימד וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃
מה וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
מו וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
מז כִּ֠י לֹא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
מפטירמח וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃
מט עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃
נ וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
נא עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
נב כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי
ב יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב
ג כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו
ד הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
ה שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל
ו ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך
ז זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
ח בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל
ט כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו
י ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו
יא כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו
יב יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
יג ירכבהו על במותי [במתי] ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
יד חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
טו וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו
טז יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו
יז יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם
יח צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך
יט וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו
כ ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם
כא הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
כב כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים
כג אספה עלימו רעות חצי אכלה בם
כד מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר
כה מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה
כו אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם
כז לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת
כח כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה
כט לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם
ל איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם
לא כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים
לב כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו
לג חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר
לד הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי
לה לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו
לו כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב
לז ואמר אי אלהימו צור חסיו בו
לח אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה
לט ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
מ כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם
מא אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם
מב אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב
מג הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו
מד ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון
מה ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל
מו ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת
מז כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה
מח וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר מט עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה נ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו נא על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל נב כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל
א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.
ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.
ג כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ.
ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
ה שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
ו הֲ לַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ.
ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.
ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ט כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
יב יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
יג יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.
יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר.
טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.
טז יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ.
יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.
יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.
יט וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו.
כ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם.
כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
כב כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.
כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם.
כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר.
כה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה.
כו אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם.
כז לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת.
כח כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה.
כט לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.
ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם.
לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.
לב כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.
לג חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.
לד הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי.
לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ.
לו כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.
לז וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ.
לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה.
לט רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל.
מ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם.
מא אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם.
מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב.
מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
מד וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן.
מה וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.
מו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
מז כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
מח וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר. מט עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. נ וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. נא עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. נב כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
(א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.
(ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.
(ג) כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ.
(ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
(ה) שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
(ו) הֲ לַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ.
(ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ.
(ח) בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(ט) כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
(י) יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
(יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
(יב) יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
(יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.
(יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר.
(טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.
(טז) יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ.
(יז) יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.
(יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.
(יט) וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו.
(כ) וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם.
(כא) הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
(כב) כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.
(כג) אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם.
(כד) מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר.
(כה) מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה.
(כו) אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם.
(כז) לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת.
(כח) כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה.
(כט) לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.
(ל) אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם.
(לא) כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.
(לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.
(לג) חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר.
(לד) הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי.
(לה) לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ.
(לו) כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.
(לז) וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ.
(לח) אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה.
(לט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל.
(מ) כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם.
(מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם.
(מב) אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב.
(מג) הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
(מד) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן.
(מה) וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.
(מו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
(מז) כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
(מח) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר.
(מט) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.
(נ) וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.
(נא) עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(נב) כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
|
פרשת האזינו
|
א
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, {ס} וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי את מה שפי אומר. {ר}
ב
יַעֲרֹף יטפטף כַּמָּטָר לִקְחִי חכמתי שאני מלמד אתכם {ס} תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי {ר}
כִּשְׂעִירִם כגשמים (היורדים בסערה) עֲלֵי דֶשֶׁא {ס} וְכִרְבִיבִים כטיפות גשם חזק עֲלֵי עֵשֶׂב. {ר}
ג
כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא, {ס} הָבוּ גֹדֶל תגדלו, תשבחו לֵאלֹהֵינוּ. {ר}
ד
הַצּוּר ה' (שנמשל כאן לסלע חזק) - תָּמִים פָּעֳלוֹ כל מה שהוא עושה מושלם {ס} כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט לפי מידת משפט צדק, {ר}
אֵל אֱמוּנָה נאמן, המקיים את דבריו וְאֵין עָוֶל אינו עושה עוול (דבר לא מוסרי){ס} צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. {ר}
ה
שִׁחֵת לוֹ לֹא ההשחתה, לא לו היא, איננה באשמתו, בָּנָיו מוּמָם חסרונם של בניו, מעצמם הוא, באשמתם, {ס} דּוֹר עִקֵּשׁ אתם דור עקום וּפְתַלְתֹּל והפכפך. {ר}
ו
הֲלַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת, {ס} עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, {ר}
הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ שאתה רכושו {ס} הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ והכין אותך. {ר}
| תחילת שירת האזינו בספר תורה, בצורת אריח על גבי אריח |
ז
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם ימי קדם, בִּינוּ התבוננו והבינו שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר מה שאירע בדורות קודמים, {ס}
שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ חכמיך הזקנים וְיֹאמְרוּ לָךְ. {ר}
ח
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן כשהנחיל ה' את הארצות ל גּוֹיִם {ס} בְּהַפְרִידוֹ כשקבע גבולות של בְּנֵי אָדָם, {ר}
יַצֵּב הציב גְּבֻלֹת עַמִּים {ס} לְמִסְפַּר בהתאם לצורך של ישראל, לפי מספרם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {ר}
ט
כִּי חֵלֶק יְהֹוָה כביכול החלק של ה' בעולם, הנחלה שלו היא עַמּוֹ, {ס} יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. {ר}
י
יִמְצָאֵהוּ ה' מצא אותו, את ישראל בְּאֶרֶץ מִדְבָּר {ס} וּבְתֹהוּ מקום שומם יְלֵל יְשִׁמֹן שממה וקולות חיות בר, {ר}
יְסֹבְבֶנְהוּ הקיף אותו בהגנה יְבוֹנְנֵהוּ התבונן בו, {ס} יִצְּרֶנְהוּ שמר עליו כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ כמו שאדם שומר על האישון של עינו. {ר}
יא
כְּנֶשֶׁר יָעִיר המגן על קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, {ס}
יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ את עם ישראל, את הגוזל עַל אֶבְרָתוֹ על כנפיו. {ר}
יב
יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ הוא היחיד שהוליך אותו במדבר, {ס} וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר זר, של הגויים. {ר}
יג
יַרְכִּבֵהוּ הושיב אותו בכבוד עַל (במותי) בָּמֳתֵי מרומי (מקומות גבוהים ומכובדים) אָרֶץ {ס} וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי מתבואות השדות של ה', {ר}
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע {ס} וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר ושמן זית מעצים שגדלים בקרקע הקשה. {ר}
יד
חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן {ס} עִם חֵלֶב שומן של כָּרִים כבשים מפוטמים וְאֵילִים {ר}
בְּנֵי בָשָׁן הרועים באיזור הבשן וְעַתּוּדִים תיישים {ס} עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה חיטה משובחת, {ר}
וְדַם עֵנָב יין אדום כמו דם תִּשְׁתֶּה חָמֶר תשתה ממנו יין טוב. {ס}
טו
וַיִּשְׁמַן אבל השמין יְשֻׁרוּן ישראל וַיִּבְעָט ומרד בתורת ה' {ר}
שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ שמנת, {ס}
וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ את ה' שעשה אותו {ר}
וַיְנַבֵּל וביזה צוּר את האבן החזקה (ה') יְשֻׁעָתוֹ המושיע אותו. {ס}
טז
יַקְנִאֻהוּ עוררו את קנאתו בְּזָרִים באלילים, {ר}
בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ. {ס}
יז
יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ במקום האלוהים האמיתי, {ר}
אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם שלא ראו את מעשיהם (כי הם לא קיימים באמת), {ס}
חֲדָשִׁים מִקָּרֹב לא מזמן בָּאוּ {ר}
לֹא שְׂעָרוּם פחדו מהם אֲבֹתֵיכֶם. {ס}
יח
צוּר יְלָדְךָ שילד אותך, שיצר אותך תֶּשִׁי שכחת, {ר}
וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. {ס}
יט
וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ התרגז {ר}
מִכַּעַס ממה שהכעיסו אותו בָּנָיו וּבְנֹתָיו. {ס}
כ
וַיֹּאמֶר: אַסְתִּירָה פָנַי לא אשגיח עליהם מֵהֶם, {ר}
אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם, {ס}
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת משנים את דעתם ללא מחשבה הֵמָּה {ר}
בָּנִים לֹא אֵמֻן נאמנות בָּם. {ס}
כא
הֵם קִנְאוּנִי העירו את קנאתי, כעסי בְלֹא אֵל באלילים (שאינם אל אמיתי) {ר}
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, {ס}
וַאֲנִי אַקְנִיאֵם ארגיז אותם בְּלֹא עָם בגוי שפל שלא ראוי לקרוא לו עם, שיתקוף אותם {ר}
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. {ס}
כב
כִּי אֵשׁ קָדְחָה בערה מרוב כעס בְאַפִּי {ר}
וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית עד מעמקי הארץ, {ס}
וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ {ר}
וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי את יסודות הָרִים. {ס}
כג
אַסְפֶּה אוסיף עָלֵימוֹ עליהם רָעוֹת, {ר}
חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם אזרוק עליהם עד שיכלו (יגמרו) החצים. {ס}
כד
מְזֵי רָעָב שרופי רעב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף ואכולי אש {ר}
וְקֶטֶב מְרִירִי ומיתה מרה, {ס}
וְשֶׁן בְּהֵמֹת טורפות אֲשַׁלַּח בָּם {ר}
עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר ארס נחשים. {ס}
כה
מִחוּץ מחוץ לבית תְּשַׁכֶּל חֶרֶב אויבים יכו בכם בחרב, וּמֵחֲדָרִים ובתוך הבית אֵימָה יהיה פחד,
גַּם בָּחוּר {ר} גַּם בְּתוּלָה, יוֹנֵק גם תינוק עִם אִישׁ שֵׂיבָה זקן. {ס}
כו
אָמַרְתִּי אני ה' בליבי: אַפְאֵיהֶם אפיץ אותם לכל פאתי הארץ, {ר}
אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ מן האנושות זִכְרָם. {ס}
כז
לוּלֵי והייתי עושה זאת, אילולי כַּעַס אוֹיֵב שיכעיסוני אויבי ישראל אָגוּר ומזה אני חושש, {ר}
פֶּן יְנַכְּרוּ יתלו את סבלם של ישראל בסיבה נכרייה (כגון סיבה הקשורה לאלילים שלהם, ולא בגלל הסיבה האמיתית) צָרֵימוֹ צריהם, אויביהם, {ס}
פֶּן יֹאמְרוּ: "יָדֵנוּ רָמָה ידנו התגברה על ישראל {ר}
וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת". {ס}
כח
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה אויבי ישראל, כי בוטחים בכוחות עצמם ואליליהם, {ר}
וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. {ס}
כט
לוּ חָכְמוּ אויבי ישראל, יַשְׂכִּילוּ זֹאת, {ר}
יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם היו מבינים מראש מה עתיד לקרות. {ס}
ל
"אֵיכָה אם האויבים היו חושבים, היו שואלים את עצמם: איך יתכן שאחד מאיתנו וכו' יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף {ר}
וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה? {ס}
אִם לֹא כִּי ברור הוא שזה בגלל ש- צוּרָם מְכָרָם מסר את ישראל ביד האויבים {ר}
וַיהוָה הִסְגִּירָם". {ס}
לא
כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ ה', שבו אנו בוטחים (כמו אבן חזקה שמשמשת כמחסה) צוּרָם, {ר}
וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים הם השופטים המענישים אותנו (כלומר: הגויים היו צריכים להבין שה' חזק מאלוהיהם; ואם הם מנצחים אותנו, הרי זה בגלל שה' מסר אותנו בידם להענישנו על פשעינו - כביכול הם השופטים שלנו). {ס}
לב
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם מעשי הגויים נמשלים לגפן הגדלה בסדום (העיר המפורסמת בעוונותיה). כלומר: חטאיהם רבים, וגם אם יכו בישראל, לבסוף יענשו גַּפְנָם {ר}
וּמִשַּׁדְמֹת וגדלה בכרמי עֲמֹרָה, {ס}
עֲנָבֵמוֹ הענבים שלהם עִנְּבֵי רוֹשׁ רעל, {ר}
אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת מרים לָמוֹ להם. {ס}
לג
חֲמַת תַּנִּינִם ארס זוחלים יֵינָם, {ר}
וְרֹאשׁ פְּתָנִים ורעל נחשים אַכְזָר ארס הנחשים הוא אכזרי, וכך גם מעשי אויבי ישראל. {ס}
לד
הֲלֹא הוּא העונש לגויים כָּמֻס שמור עִמָּדִי, {ר}
חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי. {ס}
לה
לִי נָקָם תהיה לי נקמה וְשִׁלֵּם ותגמול {ר}
לְעֵת תָּמוּט כאשר תתמוטט רַגְלָם, {ס}
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם אסונם {ר}
וְחָשׁ עֲתִדֹת וימהר עתידם הרע לבוא לָמוֹ. {ס}
לו
כִּי יָדִין כאשר ישפוט יְהוָה עַמּוֹ {ר}
וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם ירחם, יתחרט על הענשת עם ישראל, {ס}
כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד שאזל הכוח מישראל {ר}
וְאֶפֶס ואין אף אחד עָצוּר נושע וְעָזוּב ונעזר. {ס}
לז
וְאָמַר ה' יאמר על ישראל בלעג: אֵי אֱלֹהֵימוֹ איפה האליל שלהם, {ר}
צוּר חָסָיוּ בוֹ האבן שהיו חוסים בצילה. {ס}
לח
אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ שומן זבחיהם שהקריבו לו יֹאכֵלוּ {ר}
יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם שמנסכים על מזבחם - {ס}
יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם ויעזרו לכם (האלילים שלכם), {ר}
יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה מחסה להגן עליכם. {ס}
לט
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא רק אני לבדי האלוהים היחיד {ר}
וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי חוץ ממני. {ס}
אֲנִי אָמִית - וַאֲחַיֶּה, {ר}
מָחַצְתִּי אפצע - וַאֲנִי אֶרְפָּא {ס}
וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. {ר}
מ
כִּי אֶשָּׂא ארים אֶל שָׁמַיִם למעלה, לכיוון השמיים יָדִי כדי להתחייב בשבועה, {ס} וְאָמַרְתִּי: חַי אָנֹכִי לשון שבועה (נשבעתי בחיי) לְעֹלָם. {ר}
מא
אִם לשון שבועה, אני נשבע ש... שַׁנּוֹתִי שאחדד בְּרַק חַרְבִּי את חרבי עד שהיא מבריקה {ס} וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, {ר}
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי לאויבים שלי {ס} וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. {ר}
מב
אַשְׁכִּיר אשקה עד שכרות את חִצַּי מִדָּם מרוב דם {ס} וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר, {ר}
מִדַּם מרוב הדם של חָלָל המתים וְשִׁבְיָה והנופלים בשבי {ס} מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב האויב הפרוע. {ר}
מג
הַרְנִינוּ הללו גוֹיִם עַמּוֹ לעם ישראל {ס} כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם ה' נוקם את הדם ששפכו אויבי ישראל ומענישם, {ר}
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו {ס} וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ וירצה את אדמתו מדם עמו שנשפך עליה. {ר}{ש}
מד
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא, וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן.
מה
וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.
מו
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם, אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
מז
כִּי לֹא דָבָר רֵק אין זה דבר חסר חשיבות הוּא מִכֶּם, כִּי אלא הוּא חַיֵּיכֶם, וּבַדָּבָר הַזֶּה בקיום התורה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ". {פ}
| תצפית לישראל מהר נבו |
מח
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר:
מט
"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הגבוה, וגלוי לכל עבריו הַזֶּה, הַר נְבוֹ, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מול העיר יְרֵחוֹ, וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.
נ
וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.
נא
עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בגדתם בי, לא הייתם נאמנים לי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ ראה במדבר כ, יב-יג
להרחבה מִדְבַּר צִן, עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
נב
כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ, וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". {פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
קישורים חיצוניים
- מקראות גדולות תא שמע
- מקראות גדולות "ספריא"
- מקראות גדולות "על־התורה"
- מקראות גדולות "שיתופתא"
- מקראות גדולות הכתר (צילום כתר אר"צ)
- ביאור הרב שטיינזלץ על הפרק
- פירושים ומאמרים באתר דעת
- האזנה לפרק זה, באתר "סנונית"
- ^ בספרי תימן הַֽלְיהֹוָה֙ בתיבה אחת