לדלג לתוכן

הוצאת אוניברסיטת ייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Yale University Press)
הוצאת אוניברסיטת ייל
Yale University Press
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו הייבן עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ג'ורג' פרמלי דיי עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש ג'ורג' פרמלי דיי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1908–הווה (כ־116 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
yalebooks.yale.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ורג' פארמלי דיי, מייסד הוצאת אוניברסיטת ייל

הוצאת אוניברסיטת ייל היא הוצאה לאור אוניברסיטאית הקשורה לאוניברסיטת ייל. היא נוסדה בשנת 1908 על ידי ג'ורג' פארמלי דיי,[1] והפכה למחלקה רשמית של אוניברסיטת ייל ב־1961, אך נותרה עצמאית מבחינה כלכלית ותפעולית.

נכון לשנת 2020, מוציאה הוצאת אוניברסיטת ייל לאור כ־300 ספרים חדשים בכריכה קשה וכ־150 בכריכה רכה מדי שנה, ויש לה קטלוג בן כ־5,000 ספרים מודפסים. ספרים שראו אור בהוצאה זכו חמש פעמים בפרס הספר הלאומי, פעמיים בפרסי חוג מבקרי הספרות של ארצות הברית ושמונה פעמים בפרס פוליצר.[2]

ההוצאה מחזיקה משרדים בניו הייבן, קונטיקט ובלונדון, אנגליה. ייל היא ההוצאה האוניברסיטאית האמריקאית היחידה עם פעילות הוצאה לאור בקנה מידה מלא באירופה. היא מייסדת שותפה של חברת ההפצה TriLiteral LLC, לצד הוצאת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT Press) ו־הוצאת אוניברסיטת הארוורד.[3] TriLiteral נמכרה ל־LSC Communications בשנת 2018.[4]

סדרות ומיזמי הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוגו המקורי של הוצאת אוניברסיטת ייל, בעיצוב פול ראנד.

סדרת ייל למשוררים צעירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה ב־1919, ההוצאה מוציאה לאור את ספרם הראשון של הזוכים בתחרות המשוררים הצעירים של ייל. הזוכה הראשון היה הווארד באק; הזוכה ב־2022 היא מרי־אליס דניאל.[5] זוכים ידועים מן העבר הם אדריין ריץ', רוברט האס, וג'ון אשברי.

סדרת הדרמה של ייל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצאה נותנת חסות משותפת, יחד עם התיאטרון הרפרטוארי של ייל, לתחרות מחזאות בשם "סדרת הדרמה של ייל". הזוכה בתחרות השנתית מקבל פרס על שם דייוויד צ' הורן על סך 10,000 דולר, הוצאה לאור של כתב היד בהוצאת אוניברסיטת ייל, והקראה מבוימת בתיאטרון הרפרטוארי של ייל. הן את הפרס והן את ההוצאה לאור והפקת ההקראה מממנת קרן דייוויד צ'ארלס הורן.[6]

סדרת עוגן לתנ"ך של ייל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 רכשה הוצאת אוניברסיטת ייל את סדרת Anchor Bible, אוסף בן יותר מ־115 כרכים של מחקרים במקרא ובברית החדשה, מקבוצת המו"לות דאבלדיי.[7] כותרים חדשים וכותרים מקטלוג העבר נדפסים כעת תחת המותג Anchor Yale Bible Series.

סדרת עתיד הדמוקרטיה האמריקאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהוצאה רואה אור סדרה בשם Future of American Democracy,[8] ש"מטרתה לבחון, לחזק, ולחדש את החזון ההיסטורי של הדמוקרטיה האמריקאית בסדרת ספרים של הוגי דעות בולטים באמריקה", בשיתוף עם הקרן לעתיד הדמוקרטיה האמריקאית.[9]

סדרת למאר בתולדות המערב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת למאר להיסטוריה של מערב ארצות הברית (לשעבר סדרת Yale Western Americana)[10] הוקמה בשנת 1962 כדי להוציא לאור חיבורים שישפרו את הבנת החברה במערב האמריקאי, ויתרמו להבנה רחבה יותר של חשיבות המערב בחיים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים של ארצות הברית.[11]

סדרת הרצאות טרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923 החלה להתקיים באוניברסיטת ייל סדרת הרצאות שנתית (4 הרצאות במשך חודש מדי שנה) על שם דווייט ה' טרי, שעניינן עידוד העיסוק בדת במסגרת המחקר המדעי. בחלק גדול מהשנים, נערכה סדרת ההרצאות לכדי ספר, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל.

בשנת 2000 הכריזה ההוצאה על סדרה חדשה בשם Yale Nota Bene, שבמסגרתה יראו אור בהדפסה חוזרת כותרים קלאסיים של הוצאת אוניברסיטת ייל, בכל התחומים, הן בתחומי העיון והמחקר והן חיבורי ספרות יפה.[12]

ביקורת ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענה לרשלנות בהוצאת "פעולה אנושית" מאת פון מיזס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1963 הדפיסה ההוצאה מהדורה מתוקנת של "פעולה אנושית" מאת לודוויג פון מיזס. בגיליון ה־5 במאי 1964 של כתב העת השמרני National Review, כתב הנרי האזליט מאמר בשם "Mangling a Masterpiece", ובו האשים את הוצאת אוניברסיטת ייל בכך שעימדו וסידרו את המהדורה החדשה בצורה חובבנית בכוונה, בשל העמדה האידאולוגית השונה של ההוצאה.[13][14]

שערוריית קריקטורות מוחמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2009, הוחלט בהוצאה למחוק את עותקי הקריקטורות המעורבות בפולמוס של פרשת קריקטורות מוחמד, יחד עם כל שאר התמונות של מוחמד, מתוך ספר אקדמי בשם "הקריקטורות שהרעידו את העולם", מאת פרופסור ייטה קלאוזן (אנ').[15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט מהדורות חופשיות של חיבורים שראו אור בהוצאת אוניברסיטת ייל, ושזכויות היוצרים עליהן פקעו זה כבר, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ Bradley, George (1998). "Introduction". The Yale Younger Poets Anthology. New Haven and London. p. 24.
    2. ^ "Donatich Appointed New Director of Yale University Press". Press release. Yale University. 11 בדצמבר 2002. נבדק ב-2011-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
    3. ^ TriLiteral
    4. ^ "LSC Buys TriLiteral; Turner Purchases Gürze Books". PublishersWeekly.com. נבדק ב-2018-07-08.
    5. ^ A collection that comes with ‘warnings’ wins Yale Younger Poets Prize, YaleNews, ‏2022-03-24 (באנגלית)
    6. ^ Yale Drama Series: Prize for Emerging Playwrights from the Yale University Press website
    7. ^ "Yale University Press Acquires Anchor Bible Series from Doubleday". Yale Books Unbound. Yale University Press. 2007-09-25. נבדק ב-2017-01-24.
    8. ^ The Future of American Democracy Series from the Yale University Press official website
    9. ^ Official website of the Future of American Democracy Foundation
    10. ^ Basbanes, Nicholas A. A World of Letters: Yale University Press, 1908-2008, New Haven and London, 2008. p. 222, Centennial Highlights
    11. ^ The Lamar Series in Western History from the Yale University Press official website
    12. ^ "Yale Press launches new imprint with 'global bookstore appeal'". Yale Bulletin and Calendar. Yale University Press. 29 (3). 22 בספטמבר 2000. אורכב מ-המקור ב-2012-02-09. {{cite journal}}: (עזרה)
    13. ^ ""Mangling a Masterpiece" by Henry Hazlitt, National Review, Tuesday, May 5th, 1964". {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
    14. ^ GaryNorth.com (2 במאי 2013). "Publishing Atrocity: The 1963 Edition of Human Action". {{cite web}}: (עזרה)
    15. ^ Patricia Cohen (13 באוגוסט 2009). "Yale Press Bans Images of Muhammad in New Book". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)