פומפיוס פלקו
| לידה |
המאה ה־1 האי סיציליה, איטליה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 141 | ||||
| מדינה | פרובינקיית יהודה | ||||
| בן או בת זוג |
Sosia Polla | ||||
| |||||
  | |||||
פומפיוס פלקו (בלטינית: Quintus Roscius Coelius Murena Silius Decianus Vibullius Pius Iulius Eurycles Herculanus Pompeius Falco) היה איש צבא רומאי ומשנת 105 עד 108 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 108 לספירה נתמנה לקונסול.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו מעיד על קשרי משפחה עם מרקוס רוסקיוס קואליוס שהיה קונסול בשנת 81. ייתכן שאמו השתייכה למשפחת הרוסקיים. מסלול ההתקדמות שלו נשמר המספר כתובות שונות.[1] פלקו היה הקונסול הראשון במשפחתו[2] תחילת הקריירה שלו אופיינית לבן מעמד הסנטורים. הוא מתחיל כדקמוויר, וממשיך כטריבון צבאי ביהודה בלגיון העשירי פרטנסיס. לאחר שירותו כטריבון צבאי נכנס פלקו לסנאט כקווסטור, ובשנת 97 כיהן כטריבון עממי. בזמן כהונתו כטריבון עממי פנה אל פליניוס הצעיר וביקש את עצתו אם לקחת חלק במשפטים בזמן כהונתו כטריבון.[3] לאחר הטריבונאט עלה לדרגת פרייטור. בתפקידו הבא היה מפקד הלגיון החמישי מקדוניקה, וכמפקד הלגיון השתתף במלחמה הדאקית הראשונה וקיבל עיטור מידי טראיאנוס. פלקו כיהן כנציב ליקיה-פמפיליה במשך שנתיים (103–105). בשנת 105, בעקבות הצורך להחליף את יוליוס קוודראטוס באסוס, מונה פלקו לשמש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. המעבר של פלקו מפרובינקיה קיסרית-פריטורית אחת לשנייה מהווה תופעה יוצרת דופן. הנוהג היה לקבל את הקונסולאט לאחר קדנציה אחת כנציב של פרובינקיה קיסרית-פריטורית. ההיסטוריון רונלד סיים סיים סבר כי העברתו של פלקו מליקיה-פמפיליה ליהודה הייתה כרוכה במצב חירום בפרובינקיית יהודה, בין כתוצאה מתסיסה פנימית ובין כתוצאה מאיום חיצוני.[4] פלקו צבר ניסיון צבאי ביהודה בזמן כהונתו כטריבון צבאי וכמו כן שירת כמפקד לגיון, לפיכך התאים לתפקיד של נציב יהודה.
אחד המכתבים שכתב פליניוס הצעיר לפומפיוס פלקו שייך לתקופת נציבותו של פלקו ביהודה.[5] במכתב מבקש פליניוס מפלקו להעניק לבן חסותו תפקיד של טריבון צבאי. הבקשה מולאה בחלקה, בן החסות קורנליוס מיניקינוס מונה למפקד של הקוהורטה הדמשקאית-ארמנית הראשונה שהוצבה ביהודה.[6] בזמן כהונתו כנציב יהודה קשר פלקו קשרים עם הקולוניה של ניאפוליס, כתוצאה מתרומות למפעלי בנייה. הקשרים נמשכו זמן רב לאחר עזיבתו את יהודה.[7]
פומפיוס פלקו התמנה לקונסול בספטמבר שנת 108. סיים טען כי הוא קיבל את הקונסולאט בהיעדרו, בזמן שהותו ביהודה, שכן פלקו נזכר באחת הכתובות כקונסולרי מיד לאחר תפקידו ביהודה.[8] אולם מהכתובות האחרות של פלקו אין ביסוס להנחה כי היה נציב יהודה כקונסולר. כמו כן הוא היה ברומא בשנת 108 השנה בא נזכר שמו ברשימת הקונסולים, ולכן אין סיבה להניח שהוא היה קונסול בזמן שירותו בפרובינקיית יהודה. לאחר שעזב את יהודה מונה פלקו כקונסול. לאחר הקונסולאט חל עיכוב בקידומו של פומפיוס פלקו, הנציבות קונסולרית הראשונה ניתנה לו רק בשנת 116 בפרובינקיה מואסיה התחתונה.[9] תחת אדריאנוס הוא היה הנציב של הפרובינקיה הקיסרית-קונסולרית בריטניה משנת 118 ועד לשנת 122[10] פומפיוס פלקו נחשב למי שהצליח לדכא את המרד הבריטי ב-119, אם כי במחיר קשה, שכן הלגיון התשיעי היספנה הושמד. ב-122 ביקר הקיסר אדריאנוס בבריטניה לקדם את בניית ההחומה בגבול הצפון ואת תפקיד הנציב מסר אז אחר. אחרי שירותו בבריטניה הועבר פלקו לשרת בפרובינקיה סנטורית ומונה לפרו-קונסול של פרובינקיית אסיה בשנת 123/4,[11] אך לא זכה לקונסולאט נוסף.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A. R. Birley, The Roman government of Britain, London 2005, pp. 114–118
- E. Dabrowa, Quintus Pompeius Falco, in: Legio X Fretensis. A Prosopographical Study of its Officers (I-III c. A.D.), Stuttgart, 1993, pp. 36–37
- E. Mary Smallwood Quintus Pompeius Falco, in: The Jews under Roman rule: from Pompey to Diocletian, 1976, p. 549
- Ronald Syme, Consulates in Absence, The Journal of Roman Studies, Vol. 48, No. 1/2 (1958), p. 4
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פומפיוס פלקו - באתר Roman-Britain
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ILS 1035, 1036 ; AE 1957, 336 ; AE 1972, 57, CIL VI 31752
- ^ ILS 1035
- ^ פליניוס הצעיר, מכתבים א', 23.
- ^ Ronald Syme, Consulates in Absence, The Journal of Roman Studies, Vol. 48, No. 1/2 (1958), p. 4
- ^ פליניוס הצעיר, מכתבים ז, 22
- ^ ILS 2722
- ^ AE 1972, 577
- ^ Ronald Syme, Consulates in Absence, The Journal of Roman Studies, Vol. 48, No. 1/2 (1958), p. 4
- ^ CIL III 12470
- ^ CIL XVI 69
- ^ AE 1957, 18