מריבור
| |||
בניינים במריבור לצד נהר הדראווה | |||
מדינה | סלובניה | ||
---|---|---|---|
מחוז | פודרבסקה | ||
חבל ארץ | שטיריה תחתית | ||
ראש העיר | Andrej Fištravec | ||
שטח | 41 קמ"ר | ||
גובה | 273 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 96,211 (1 בינואר 2020) | ||
‑ במטרופולין | 148,340 (2010) | ||
‑ צפיפות | 759.2 נפש לקמ"ר (2010) | ||
קואורדינטות | 46°33′00″N 15°38′00″E / 46.55°N 15.633333333333°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.maribor.si | |||
מָרִיבּוֹר (בסלובנית Maribor; בגרמנית Marburg an der Drau) היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בסלובניה עם כ-100,000 תושבים. העיר משתרעת לגדות נהר הדראווה, נמצאת בחבל הארץ שטיריה תחתית ומהווה מרכז כלכלי ותרבותי לחלקה הצפון מזרחי של סלובניה וכן מרכז לגידול תפוחי-עץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמצא במקום שרידים להתיישבות אנושית פרה-היסטורית. ב-1164 תועדה טירה במקום והיישוב הוזכר כשוק ב-1204 וקיבל זכויות עיר ב-1254. מריבור הועברה לשליטת בית הבסבורג ב-1278 ועמדה ב-1480 וב-1481 בפני מצור של מתיאש הוניאדי וב-1532 וב-1683 מצור של העות'מאנים. שליטת בית הבסבורג בה הגיעה לסיומה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-1918. לפני מלחמת העולם הראשונה 80% מתושבי העיר היו גרמנים והשאר סלובנים, אך בשל שליטת כוחות סלובנים בה היא הפכה לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. העיר, יחד עם שאר חבל שטיריה תחתית, סופחה לגרמניה הנאצית ב-1941 וב-26 באפריל של אותה שנה אדולף היטלר ביקר בה. לאחר מלחמת העולם השנייה שבה מריבור להיות חלק מיוגוסלביה ועם הכרזת העצמאות של סלובניה ב-1991 הפכה לעיר השנייה בגודלה בה, לאחר הבירה ליובליאנה.
מראה העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניין עירייה משנת 1515 נמצא בכיכר גלאווני. אולם המבוא מעוטר בסגנון הבארוק וחזית המרפסות בסגנון הרנסאנס. מול היכל העירייה ניצב עמוד דבר משנת 1680. צפונית לבניין העירייה נמצאת הקתדרלה העתיקה משנת 1150 וצפונה ממנה מצודת העיר מהמאה ה-15 ובה מוזיאונים.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]למריבור קבוצת כדורגל בליגת העל הסלובנית, אן. קיי. מריבור, אשר נכון לשנת 2011, זכתה 11 פעמים באליפויות הליגה הסלובנית.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – יהדות סלובניה, בית הכנסת במריבור
קיים אזכור לנוכחות יהודים בעיר החל מהמאה ה-12. מקרב בני הקהילה נמנו סוחרים ומלווים ברבית. ב-1277 הוקמה השכונה היהודית ובה בית כנסת, מקווה טהרה ותלמוד תורה. מבני המגורים אשר בלטו בנוף הסביבה כונו על ידי התושבים המקומיים "מגדל היהודים". כן הוקם בית עלמין. בראשית המאה ה-15 עמד בראש הקהילה הרב ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי אשר כיהן במשרתו עד 1455. ב-1490 מנתה הקהילה 257 נפשות שהיוו רבע מכלל האוכלוסייה. ב-1497, גורשו יהודי מריבור (מרבורג) על ידי מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מבנה בית הכנסת הוחרם ובהמשך הוסב לכנסייה.
במחצית השנייה של המאה ה-19, עת נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית שבו כמה עשרות יהודים להתיישב במריבור. ב-1931 נמנו במריבור 81 יהודים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו למריבור פליטים מפולין. ב-1940 נמנו בעיר 100 יהודים. ב-1941 נכבש האזור על ידי גרמניה הנאצית ובהמשך, גורשו בני הקהילה למחנות ההשמדה. הקהילה לא שוקמה.[1]
בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 שופץ מבנה בית הכנסת והוסב לגלריה וב-2001 הוסב למוזיאון ובו מוצגת גם ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר.
גלריה - הגטו היהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מריבור (בסלובנית)
- רשימת נרצחים בשואה מהעיר מריבור, במאגר המידע של יד ושם
- עמרי גלפרין, מריבור: בובה של עיר לטיול בסלובניה, באתר ynet, 4 ביוני 2012
- מריבור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקהילה היהודית במאריבור, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 171-169.