לדלג לתוכן

טייסת 105

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טייסת העקרב)
טייסת 105
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פעם עקרב תמיד עקרב
פרטים
כינוי "טייסת העקרב"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי קרב
בסיס האם בסיס רמת דוד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1950–הווה (כ־74 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת סיני עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד משימות מיוחדות אסטרטגיות וכירורגיות לטייס ונווט, כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה.
כלי טיס F-16D ("ברק" דו־מושבי)
כלי טיס בעבר F-16C ("ברק" חד-מושבי), F-4 פנטום, סופר מיסטר, ספיטפייר, P-51 מוסטנג
פיקוד
דרגת המפקד סגן-אלוף (אוויר) סגן-אלוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טייסת 105, המכונה גם "טייסת העקרב", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום (נכון לאוקטובר 2023) הטייסת מפעילה מטוסי F-16D ("ברק" דו-מושבי). הטייסת פועלת מבסיס רמת דוד לאחר שעברה אליו בקיץ 2021 לאחר שפעלה שנים רבות מבסיס חצור.

הטייסת הוקמה באוגוסט 1950 על ידי מפקד בסיס רמת דוד, רודי אוגרטן, כאגף לאימון מבצעי מתקדם (קא"ם) בתוך טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") בפיקודו של משה פלד (פלדמן), שהפעילה מטוסי P-51 מוסטנג וספיטפייר. בחודש דצמבר הפכה טייסת 105 ליחידה עצמאית עם 20 מטוסי ספיטפייר בפיקודו של מנחם בר ומאז ועד היום היא טייסת שכנה לטייסת 101 - החל מהקמתן בבסיס רמת דוד, ולאחר מכן בבסיס חצור, ועד מעברן המשותף בקיץ 2021 חזרה לבסיס רמת דוד.

מטוסי הספיטפייר של טייסת 105 שימשו לקרב ולאימון עד שנת 1955, שנה לפני שיצאו הספיטפיירים הוותיקים משירות עקב תקלות רבות ובשל כניסת מטוס הקרב הבוכנתי האחרון לשירות חיל-האוויר, מטוס ה-P-51 מוסטנג.

המוסטנג הגיע לטייסת "העקרב" הסגורה עקב פרישת הספיטפייר, כאשר זו נפתחה בשנית ב-1956 כטייסת קורס אימון מבצעי (קא"מ) לבוגרי קורס הטיס, בפיקודו של רס"ן משה (מוניק) תדמור (מלניצקי).

במבצע קדש פעלה מבסיס רמת דוד בצפון והשתתפה במבצע שיוחד למטוסי המוסטנג של החיל - קריעת קווי הטלפון שחיברו מפקדות צבאיות של המצרים בסיני על מנת לנתק את כוחות האויב מתקשורת וליצור ערפול בעת הקרב. ב-31 באוקטובר 1956 תקפה הטייסת באזור אבו עגילה, בתקיפה זו הופל מטוסו של מפקד הטייסת רס"ן מוניק (משה) תדמור מאש נ"מ והוא נהרג.

בסוף 1956 הודממה שוב טייסת 105 הפעם למשך כשנה, כאשר נבחרה לטייסת חוד החנית של חיל האוויר כמטיסת המטוס המתקדם ביותר בעת ההיא.

סופר מיסטר B2

ב-1958 החלה הטייסת, בפיקוד יעקב נבו, לקלוט 18 מטוסי סמב"ד (סופר מיסטר B2) והייתה לטייסת המובילה של החיל למשך שלוש שנים עד להגעת המיראז' 3 ("שחק") לחיל האוויר. במהלך שנות ה-60 קלטה הטייסת מטוסים נוספים מעודפי חיל האוויר הצרפתי, וערב מלחמת ששת הימים הושאלו לה מטוסים צרפתים נוספים שהיו באותו הזמן בשיפוץ בתעשייה האווירית. ערב מלחמת ששת הימים מנתה הטייסת 35 מטוסים, ומפקדה היה רס"ן אהרון "יאלו" שביט (ילובסקי).

במהלך מלחמת ששת הימים ביצעה הטייסת 507 גיחות. שישה טייסים נהרגו במהלך המלחמה ואחד נפל בשבי.

מלחמת יום הכיפורים עמדה בסימן מטוס חדש שהחל להיקלט ב-1973 בטייסת 105 – מטוס "סער", השבחה של הסמב"ד שהותקן בו מנוע J-52 של A-4 סקייהוק ונערכו בו שינויים נוספים שהגדילו את תכולת הדלק ואת כושר נשיאת החימוש. סה"כ הוסבו 26 מטוסי סמב"ד ל"סער". במהלך המלחמה ביצעה טייסת "העקרב", תחת פיקודו של שלמה שפירא, 887 גיחות ואיבדה שני טייסים, טייס נוסף נפל בשבי.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, במסגרת בניין הכוח המחודש של חיל האוויר, הוחלט ב-1974 לרכוש טייסת F-4 פנטום ("קורנס") חמישית, וטייסת 105 נבחרה לקלוט את המטוסים. בעידן מטוסי הפנטום השתתפה הטייסת במלחמת לבנון הראשונה, שבמהלכה ביצעה 335 גיחות. במלחמה זו התרחשה ההפלה המפורסמת ביותר של הטייסת. בעיצומה של מלחמת לבנון, ב-11 ביוני 1982, נקלעו הטייס סא"ל בן-עמי פרי והנווט דוד אוקמן למרדף אחר מיג 21 סורי, שיגרו לעברו טיל מטווח 1,500 מטר והפילו אותו. הייתה זו ההפלה היחידה של הטייסת בתקופת הפנטום, והאחרונה של מטוס הפנטום בחיל האוויר.

טייסת 105 מילאה תפקיד מרכזי גם ב"מבצע ערצב-19" בבקעת הלבנון ב-9 ביוני 1982. במבצע זה חוסלו 14 סוללות טילי קרקע-אוויר סוריות.

הטייסת בעידן הקורנס נסגרה ב-1987 בשל קיצוצים מבצעיים ותקציביים. מפקדה האחרון בתקופת הקורנס היה יוסי גונן, לימים ראש להק אוויר.

מטוס F-16D ברק חוזר מגיחת הפצצה במבצע שומר החומות, 2021
מטוס ברק 2020-F-16D של טייסת 'העקרבים' בחיל האוויר הישראלי

בתחילת 1991, לאחר ארבע שנים בהן הטייסת הייתה סגורה. טייסת העקרב נפתחה מחדש בחצור והחלה לקלוט את מטוסי ה"ברק" F-16C/D החדשים ביחד עם אחותה, טייסת 101. ההחלטה כי טייסות 101 ו-105 יישאו אופי הטרוגני שבהן מטוסים חד-מושביים לצד מטוסים דו-מושביים לטייס ונוווט התקיימה 13 שנים, עד אשר ב-2005 הפכו הטייסות להומוגניות. טייסת 101 הפכה לטייסת ברק F-16C חד-מושביים, ומשימתה הראשונה שבה להיות עליונות אווירית, וטייסת 105 חזרה לעברה הדו-מושבי מימי הפנטום, עם מטוסי ה-F-16D, ויועדו לה משימות מיוחדות אסטרטגיות וכירורגיות לטייס ולנווט[1]. עם זאת, שתי הטייסות מבצעות את כל סוגי משימות ההתקפה וההגנה של מטוסי חיל האוויר.

באוגוסט 2021 הטייסת עברה לבסיס רמת דוד[2] ביחד עם אחותה טייסת 101, כחלק מהחלטת מח"א.

מפקדי הטייסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
מנחם בר 1950-1951 המפקד הראשון
שעיה גזית 1951-1952 המפקד השני
ישראל בן שחר 1953-1954
יצחק יבנה 1954
משה תדמור 1954-1956
יעקב הניג
אברהם הכהן 1956-1957
יעקב נבו 1958-1961
שמעון אש 1961-1962
ארלוזור ("זוריק") לב 1963-1962
שלמה בית-און 1966-1963
אהרן שביט 1966-1968 מפקד הטייסת במלחמת ששת הימים
עודד שגיא[3] 1968-1971 מפקד הטייסת במלחמת ההתשה
אריק עזוז 1971-1973
שלמה שפירא 1973-1974 מפקד הטייסת במלחמת יום הכיפורים
שמואל גורדון 1974-1976 מפקדה הראשון בעידן מטוס קורנס
רון חולדאי 1976-1979
ישראל קריגר 1979-1981
דובי יפה 1981-1983 מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה
יוסי אליאל 1983-1985
ברוך בן דורי 1985-1987
יוסי גונן 1987-1988
עידו נחושתן 1991-1993 מפקדה הראשון בעידן מטוס ברק
בני צוקר 1993-1996 מפקד הטייסת במבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם
איתי אלון 1996-1998
אבישי לוי 1998-2000
אילן בוגר 2000-2003
זיו לוי 2003-2006
קובי רגב 2006-2008 מפקד הטייסת במלחמת לבנון השנייה
ניר קורן 2008-2010
אמיר לזר 2010-2012
סא"ל תומר 2012-2014
גלעד פלד 2014-2017 מפקד הטייסת במבצע צוק איתן
סא"ל רועי 2017-2019
סא"ל עמית 2019-2021
סא"ל ד' 2021-2023
סא"ל ת' 2023-הווה

סמלי טייסת נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 105 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]