גמלי שלמה
 גמלי שלמה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| תת־מחלקה: | תיקאים |
| סדרה: | גמלי שלמה |
| שם מדעי | |
 Mantodeaבורמייסטר, 1838 | |
גְּמַלֵּי-שְׁלֹמֹה (שם מדעי: Mantodea) הם סדרה של חרקים בעלי גלגול חסר וגוף ארוך וצר, המרכיבה יחד עם התיקנאים את העל-סדרה Dictyoptera בתת-מחלקת התיקאים. ראשם בעל שתי עיניים גדולות, מחושים ארוכים ובעל יכולת תנועה טובה. רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החרק נקרא על שם הדמיון לגמל שמשווים לו החזה הקדמי הארוך, הנראה כצוואר ארוך, יחד עם הראש הקטן, העשוי לנוע לצדדים. רגליו של החרק, במצבן הרגיל, סמוכות לגוף, ונראות כפרושות בתפילה, ומשום כך נקרא על שם שלמה המלך, עליו מסופר שפרש את כפיו בתפילה לשמיים.[1] מסיבה זו נקרא גם בשם "הַצַּלְיָן" (בארמית: צַלֵּי = התפלל[2]). בדומה לכך, באנגלית, נקרא החרק "Praying Mantis", כלומר: "הנביא המתפלל". בערבית הוא נקרא "جَمَلُ اليَهُود" (תעתיק מדויק: ג'מל אל-יהוד; מילולית: גמל היהודים) או "فرس النبي" (פַֿרַס א-(ל)נבי; מילולית: "סוס הנביא"), בהונגרית הוא נקרא "Imádkozó sáska" ובהולנדית "Bidsprinkhaan" ("חרגול מתפלל").
מראה ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחרק זה יש פרצוף השונה מפרצופם של שאר החרקים. על ראשו הקטן מתנוסס זוג מחושים חוטיים ארוכים. לחזהו הקדמי מחוברות שתי רגלי טרף ארוכות, הזקופות כלפי מעלה. דרך פעולתן של רגליים אלו דומה לאולר שלאורך ידיתו עוברות שתי שורות שיניים, ולהבו מסתיים בקוץ חד. הידית במקרה הזה היא קולית הרגל, בעוד הלהב הוא השוק. חרק הקרב אל גמל-שלמה נלכד במהירות הבזק בין הקוליות והשוק ונמחץ בין שיני הקולית. לאחר מכן הוא נאכל אט-אט. בתום הסעודה הזאת נותרות לפליטה כנפיו של החרק הנטרף. הטרף העיקרי של גמלי שלמה הם חגבים, תיקנים, זבובים וגם דבורים.
הזדווגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת ההזדווגות של גמל שלמה מתחילה באביב. בחלק מהמקרים טורפת הנקבה את הזכר בעת ההזדווגות. מחקרים הוכיחו שדבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה יותר מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. יתרה מכך, מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.
הנקבה המופרית מפרישה מפתח המין שלה ריר דביק על ענף או על עצם קשיח אחר, מקציפה אותו ומטילה לתוכו כ-200 ביצים. הקצף הרירי נקרש ומגן על הביצים. לאחר כחודש בוקעות מהביצים נימפות בהירות, הדומות לבוגרים, אלא שאין להן כנפיים. החזקות שבהן עשויות לטרוף את היותר חלשות. גלגולן נמשך מהאביב עד הסתיו או מהקיץ עד האביב הבא.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל המין הנפוץ ביותר הוא גמל שלמה ירוק (Sphodromantis viridis). הוא מצוי על עצים ושיחים ולעיתים גם בין עשבים. צבעו הירוק מסייע לו להיעלם מעין רואים וללכוד חרקים, שאינם מבחינים בו בתוך סביבתו. בנוסף על גמל שלמה ירוק מצויים בישראל עוד כ-20 מינים של גמלי שלמה. במאי 2024 החליטה האקדמיה ללשון העברית על שמות לכל המינים.[3] להלן חלק מהם (כולל בסוגריים שמם העממי הקודם):
- סוסת-שד משובצת ("גמל שלמה משובץ", Blepharopsis mendica) - כנפיו משובצות ירוק ולבן או חום ולבן. הבוגרים נראים מאפריל עד יולי ברוב חלקי הארץ.
- גמל שלמה ננסי - הנפוץ בצפון הארץ.
- גמל שלמה ענק - צבעו חום אפרפר, נפוץ בערבה ובהרי יהודה, בין אוגוסט לנובמבר.
- גמל שלמה מתפלל (Mantis religiosa) - ירוק או חום. נפוץ במרכז הארץ ובצפונה, בין אוגוסט לנובמבר.
- סוסת שד מקלית ("גמל שלמה מקלי", Empusa fasciata)
- טרף־יד חיוור ("גמל שלמה חיוור", Miomantis paykullii)
- דולגן חד-עין ("גמל שלמה חד-עין", Ameles heldreichi)
- עין-קשת מפואר ("גמל שלמה קשתי", Iris oratoria)
במדבר מצויים כמה מינים חסרי כנפיים של גמל שלמה, הרודפים אחרי טרפם על הקרקע, וצבעם כצבע הקרקע שעליה הם חיים:
- אצן מדברי ("גמל שלמה רץ", Rivetina baetica) - נפוץ בקיץ, ברוב חלקי ארץ ישראל.
- מדברן שחור-כתם ("גמל שלמה מדברי מצוי", Eremiaphila brunneri) - קצר ורחב, צבעו בהיר ועל רגליו טבעות כהות, חסר יכולת תעופה. נפוץ באזור ים המלח ומדבר יהודה.
- עצבני עלום ("גמל שלמה עצבני", Holaptilon pusillulum) - קטן ורוטט, צבעו כהה. נפוץ מתחת לאבנים בקיץ, במרכז ובדרום.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
צללית של גמל שלמה -
נקבת גמל שלמה ירוק מטילה פקעת ביצים -
גמל שלמה גדול במיוחד -
-
גמל שלמה רפאים המדמה עלה יבש -
גמל שלמה מתגונן מטורף -
-
גמל שלמה פצפון מעל גבי קנקן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גמלי שלמה, באתר ITIS (באנגלית)
- גמלי שלמה, באתר NCBI (באנגלית)
- גמלי שלמה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- גמלי שלמה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גמלי שלמה, באתר GBIF (באנגלית)
- עמיר וינשטיין, גמל שלמה מדברי, באתר חלון פתוח לחרקים
- גמל שלמה שתפס קוליברי (באנגלית)
צילום איטי של ציד גמלי שלמה, סרטון באתר יוטיוב
עמיר וינשטיין ומיכל סמוני-בלנק, גמלי-שלמה בחצר, "טבע הדברים" (כפי שאורכב בארכיון האינטרנט)- גמל שלמה ומקור שמו, באתר האקדמיה ללשון העברית, 20 במרץ 2012
- איך גמל שלמה עושה "בווו"? מחקר מגלה כיצד פיתח החרק את היכולת להפחיד, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2020
- עוד על מקור השם
- ד"ר דני סימון, עמיר וינשטיין, מעַצְבָּנִי עָלוּם לטְרַף-יָד חִוֵּר: שמות חדשים לגמלי שלמה, באתר ynet, 27 במאי 2024
- שמות חדשים לגמלי שלמה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 27 במאי 2024
- מהו החרק היפה בעולם?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק כ"ב ופסוק נ"ד
- ^ מילון ארמי עברי, באתר הדף היומי
- ^ שמות גמלי־שלמה באתר האקדמיה ללשון העברית.
