גלן יאנגקין
 | |||||||
| דיוקנו הרשמי של המושל יאנגקין, 2022 | |||||||
| לידה |
9 בדצמבר 1966 (בן 57) ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | גלן אלן יאנגקין | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת רייס, אוניברסיטת הרווארד | ||||||
| עיסוק | איש עסקים, פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | סוזן יאנגקין (מאז 1995) | ||||||
| |||||||
| חתימה |
  | ||||||
  | |||||||
גְלֵן אָלֶן יַאנְגּקִין (באנגלית: Glenn Allen Youngkin; נולד ב-9 בדצמבר 1966) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי, מושל וירג'יניה המכהן מאז 15 בינואר 2022. בבחירות לתפקיד המושל שנערכו בראשית נובמבר 2021 גבר יאנגקין, מועמד המפלגה הרפובליקנית, על המושל לשעבר והמועמד הדמוקרטי טרי מקאוליף[1]. טרם כניסתו לחיים הפוליטיים, עבד יאנגקין במשך 25 שנה בחברת ההשקעות הפרטיות "קבוצת קרלייל" ("The Carlyle Group"), ולאחר מכן היה למנכ"ל החברה. יאנגקין פרש מקבוצת קרלייל בספטמבר 2020, והכריז על מועמדותו לתפקיד מושל וירג'יניה בינואר 2021.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלן אָלֶן יאנגקין נולד בריצ'מונד, עיר הבירה של וירג'יניה, בראשית דצמבר 1966. הוא בנם של אליס (לבית קווין) וקרול ויין יאנגקין. אביו שיחק כדורסל באוניברסיטת דיוק ועבד בתחום החשבונאות. בנעוריו של יאנגקין עברה המשפחה מריצ'מונד אל וירג'יניה ביץ'[2]. הוא למד באקדמיית נורפוק השוכנת בנורפוק, והשלים את לימודיו בשנת 1985[3]. כתלמיד בבית הספר התיכון זכה במספר תוארי הצטיינות בכדורסל[4]. יאנגקין למד באוניברסיטת רייס על מלגת כדורסל, ושיחק במשך ארבע עונות בליגה א' של התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי בקבוצת כדורסל הגברים של רייס, שם הוא זקף לזכותו 82 נקודות ו-67 ריבאונדים בקריירה שלו. במהלך 1990 השלים לימודי תואר ראשון במדעי הניהול, לצד תואר ראשון נוסף בהנדסת מכונות. ב-1994 קיבל תואר מוסמך אוניברסיטה במנהל עסקים מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד[5].
קריירה עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שסיים ב-1990 את לימודיו באוניברסיטת רייס, הצטרף יאנגקין לבנק ההשקעות "פירסט בוסטון" (First Boston), שם טיפל במיזוג חברות ורכישות ובמימון בשוק ההון[6]. החברה נרכשה בידי קרדיט סוויס והפכה ל"קרדיט סוויס פירסט בוסטון"; יאנגקין עזב ב-1992 כדי ללמוד תואר שני במנהל עסקים. כעבור שנתיים, משקיבל תואר מוסמך, הצטרף לחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי ושות'. באוגוסט 1995 חבר לחברת ההשקעות הפרטיות "קבוצת קרלייל" שבסיסה בוושינגטון הבירה. תחילה היה חבר בצוות רכישת החברות של התאגיד. ב-1999 מונה לשותף ומנהל בחברה. בשנים 2000–2005 ניהל את צוות רכישת החברות בממלכה המאוחדת, ומ-2005 עד 2008 היה יו"ר צוות ההשקעות של חטיבת התעשייה העולמית בחברה[7].
באפריל 2008, המייסדים של קרלייל ביקשו מיאנגקין לסגת מעשיית עסקאות כדי להתמקד באסטרטגיה הרחבה יותר של החברה[8]. בשנת 2009 הקימו האבות המייסדים של החברה ועדה תפעולית בת שבעה אנשים, בראשות יאנגקין, אשר פיקחה על הפעילות השוטפת של קרלייל לא כולל עסקאות. באותה השנה הוסיף להצטרף, ביחד עם דניאל אקרסון, לוועד המנהל של החברה, שהיה מורכב עד אותה עת משלושת המייסדים בלבד. כאשר סמנכ"ל הכספים הראשי של קרלייל, פיטר נאכטווי (Nachtwey), עזב לפתע את החברה בשלהי 2010, מונה יאנגקין לסמנכ"ל כספים דה פקטו. יאנגקין היה סמנכ"ל התפעול של קבוצת קרלייל ממרץ 2011 עד יוני 2014. יאנגקין מילא תפקיד מרכזי בהנפקה הראשונה לציבור של החברה, כאשר פיקח על ההנפקה והצעת מניותיה[9]. ביוני 2014 הפך לנשיא משותף ולמנהל התפעול הראשי לצד מייקל ג'. קוואנה, שהצטרף לקבוצת קרלייל מג'יי פי מורגן צ'ייס. במאי 2015 עזב קוואנה את הקבוצה, ויאנגקין נותר לבדו בתפקיד הבכיר[10].
באוקטובר 2017 הודיעה קבוצת קרלייל שמייסדיה יישארו יושבי ראש בכירים בדירקטוריון אך יתפטרו מתפקידם כמנהלים היומיומיים של החברה. הם הכריזו על יאנג'ין ועל קוסונג לי (Kewsong Lee) כיורשים שלהם, שימשהו כמנכ"לים זה לצד זה, החל מ-1 בינואר 2018. בתפקיד זה יאנגקין פיקח על עסקי הנדל"ן, האנרגיה, התשתיות ופתרונות ההשקעה של קרלייל; לי פיקח על עסקי ההון הפרטי והאשראי העולמי של החברה[11]. יאנגקין ולי גם הצטרפו למועצת המנהלים של החברה משמונו למנכ"לים שותפים. סוכנות הידיעות "בלומברג" תיארה את מבנה המנכ"לות המשותפת בחברה כ"מסורבלת", ולאחר שנתיים וחצי הודיע יאנגקין על פרישתו. ביולי 2020 הודיע כי יעזוב סופית בשלהי ספטמבר[12].
הבחירות למושלות וירג'יניה 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2021 הכריז יאנגקין כי יתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לתפקיד מושל וירג'יניה[13]. הייתה זו התמודדותו הראשונה לתפקיד ציבורי. עושרו האישי של יאנגקין העניק לו את היכולת לממן את מסע הבחירות שלו בכוחות עצמו, והוא הוציא לפחות 5.5 מיליון דולר אמריקאי מכספו הפרטי לצורך ההתמודדות[14]. יאנגקין זכה לתמיכתו של טד קרוז במהלך הבחירות המקדימות, שתיאר את יאנגקין כידיד קרוב של משפחתו[15]. גם שגרירת ארצות הברית באו"ם ומושלת קרוליינה הדרומית לשעבר ניקי היילי העניקה לו את חסותה[16]. בעבר, תרם יאנגקין כספים למסע הבחירות של קרוז בבחירות 2018 לסנאט של ארצות הברית[17].
ב-10 במאי זכה יאנגקין במועמדות מפלגתו במהלך ועידה של המפלגה הרפובליקנית בווירג'יניה, לאחר סבבים מרובים של הצבעה לפי דירוג ב-39 קלפיות בפוזרו ברחבי הקהילייה; הוא גבר על שישה מתמודדים אחרים[18]. כל המועמדים הרפובליקנים, כולל יאנגקין, הדגישו את נאמנותם לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ולטראמפיזם, אם כי מתמודדים אחרים למועמדות, כגון חברת הסנאט המדינתי אמנדה צ'ייס, היו תומכים אדוקים יותר של טראמפ[19]. לאחר שזכה במועמדות המפלגה, העניק טראמפ את חסותו ליאנגקין[20]. אמנם יאנגקין החשיב את תמיכת טראמפ ל"כבוד", אך הוא ביקש לבדל את עצמו מכמה מתומכיו הנלהבים ביותר של טראמפ[21]. לראיה, העיתון "הניו יורק טיימס" פרסם בחודש אוקטובר שיאנגקין שאף להפוך את מסע הבחירות לעניין "מקומי" בתוך גבולות וירג'יניה[22]. יאנגקין חיזר בגלוי הן אחר תומכי-טראמפ והן אחר מתנגדיו[23].
יריבו של יאנגקין בבחירות מטעם המפלגה הדמוקרטית היה המושל לשעבר טרי מקאוליף[24]. ב-12 ביולי מיאן יאנגקין לקיים עימות בחירות מול מקאוליף בלשכת עורכי הדין של וירג'יניה, בנימוק של התנגדות למנחת העימות ג'ודי וודרוף (אנ'), על תרומה שתרמה ל"קרן קלינטון–בוש האיטי" ב-2010[25]. לשכת עורכי הדין של וירג'יניה קיימה עימותי בחירות לתפקיד המושל בכל הפעמים מאז 1985; מקאוליף ויאנגקין המשיכו להתייצב זה מול זה בעימותי בחירות פעמיים במהלך מסע הבחירות[26].
לפי המלכ"ר "PolitiFact", טרם הוועידה הרפובליקנית בווירג'יניה ”יאנגקין התהלך על חבל דק כשנשאל האם הנשיא ג'ו ביידן נבחר באופן לגיטימי. הוא הודה שביידן הוא נשיא ארצות הברית אך לא אמר בבירור אם הוא סבור שהנשיא נבחר בצורה הוגנת. לאחר כינוס הוועידה החל יאנגקין להודות שאופן היבחרו של ביידן היה לגיטימי[27].” אמנדה צ'ייס, חברת הסנאט של וירג'יניה שקידמה תיאוריות קונספירציה לגבי בחירות 2020, פעלה עבור מסע הבחירות של יאנגקין[28]. סוכונת הידיעות "AP" ציינה שיאנגקין "כשל בהפרכת תאוריית קונספירציה" לגבי בחירות 2020[29]; כשנשאל באחת מעצרותיו האם ניתן להשיב את טראמפ אל הבית הלבן, השיב יאנגקין: "איני יודע את הפרטים לגבי איך זה עשוי להתרחש כי מה שקורה במערכת המשפט מתקדם לאט ואין זה ברור"[30].
יאנגקין ניהל תעמולת בחירות לצד סגן נשיא ארצות הברית לשעבר מייק פנס, וגם יועצו לשעבר של טראמפ סטיב באנון נאם בשבחו של יאנגקין בעצרת בחירות בחודש אוקטובר, בה הוצג סרטון תמיכה מאת טראמפ עצמו[31]. בעצרת שנערכה באוקטובר יאנגקין לא השתתף באופן אישי, אף על פי שהודה למארחיה על קיומה[32][33]. יאנגקין שם דגש על המצע שלו בסוגיות החינוך, מה שהסב לו תשומת לב בתקשורת הלאומית[34]. הוא טען כי תאוריה ביקורתית של גזע נלמדת בהרחבה במוסדות החינוך בווירג'יניה. למעשה התיאוריה הבוחנת כיצד החוק מנציח את הפערים הגזעיים, אינה נלמדת בבתי הספר של וירג'יניה[35].
ביום הבחירות, שהתקיים ב-2 בנובמבר, ניצח יאנגקין את מקאוליף וגרף 50.8% מקולות הבוחרים, בעוד מקאוליף גרף 48.4%[36]. ניצחונו של יאנגקין, שנחשב במהלך מסע הבחירות לאנדרדוג במדינה הכחולה[37], התפרש כמפח נפש עבור הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות האמצע ב-2022[38]. יאנגקין הושבע לתפקידו כמושל ב-15 בינואר 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלן יאנגקין (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ynet והסוכנויות, מכה לדמוקרטים: המועמד הרפובליקני ניצח בבחירות בווירג'יניה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
- ^ Millionaire investor joins Virginia governor contest, באתר AP, 27 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ Glenn Youngkin '85 Helps Create Nonprofit Aimed At Supporting Unemployed Workers, באתר אקדמיית נורפוק, 30 ביוני 2020 (באנגלית)
- ^ אדריאן מייפילד, Candidate Profile: Glenn Youngkin (Governor), באתר WAVY, 5 באפריל 2021 (באנגלית)
- ^ TWO HBS ALUMNI TO LEAD CARLYLE GROUP, באתר בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, 27 באוקטובר 2017 (באנגלית)
- ^ "QinetiQ Group plc Notice of AGM, באתר Investegate, 27 ביוני 2006 (באנגלית)
- ^ הצהרה לעיתונות, Glenn Youngkin Named Head of the Global Industrial Team, באתר The Carlyle Group, 1 בספטמבר 2005 (באנגלית)
- ^ מרים גוטפריד, Carlyle’s Next Generation: A Deal Whiz and a Homegrown Quarterback, באתר וול סטריט ג'ורנל, 27 באוקטובר 2017 (באנגלית)
- ^ הני סנדר, Carlyle faces setback for listing plans, באתר פייננשל טיימס, 31 בדצמבר 2010 (באנגלית)
- ^ Comcast names Carlyle Group's Michael Cavanagh as CFO, באתר רויטרס, 11 במאי 2015 (באנגלית)
- ^ צ'אד בריי, Private equity Carlyle Group names Kewsong Lee, Glenn Youngkin as new leaders, באתר Australian Financial Review, 27 באוקטובר 2017 (באנגלית)
- ^ קיי ויגינס, Carlyle co-chief Glenn Youngkin to step down, באתר פייננשל טיימס, 21 ביולי 2020 (באנגלית)
- ^ לורה ווזלה, Political newcomer with ability to self-fund to enter race for Virginia governor, באתר וושינגטון פוסט, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ טריפ גבריאל, Glenn Youngkin Wins G.O.P. Nomination for Virginia Governor, באתר הניו יורק טיימס, 10 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ ג'וליה מנצ'סטר, Cruz backs Glenn Youngkin in Virginia GOP gubernatorial primary, באתר The Hill, 3 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ קווין סקנלאן, Nikki Haley to campaign in Virginia with GOP gubernatorial nominee Glenn Youngkin, באתר ABC News, 8 ביולי 2021 (באנגלית)
- ^ פול שוורצמן, Glenn Youngkin, Virginia’s ‘political outsider,’ has given more than $1 million to GOP campaigns, באתר וושינגטון פוסט, 19 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ בן פביאור, Virginia GOP Chooses Political Newcomer Youngkin As Nominee For Governor, באתר NPR, 10 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ קנדל קרסון וקווין סקנלאן, 'Trumpy, Trumpier and Trumpiest': Virginia GOP to vote on nominee for governor in post-Trump era, באתר ABC News, 7 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ מת'יו ברקט, Virginia GOP nominee’s independence from Trump up for debate, באתר AP, 15 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ Virginia GOP candidate Youngkin criticizes supporters for venerating flag from Jan. 6 riot, באתר NBC News, 14 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ אסטיד ו. הרנדון, Glenn Youngkin Talks About Virginia. His Base Talks About Donald Trump., באתר הניו יורק טיימס, 16 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ שרה מוצ'ה, Glenn Youngkin's play: Forever- and Never-Trumpers, באתר אקסיוס, 27 בספטמבר 2021 (באנגלית)
- ^ שרה רנקין, McAuliffe wins Democratic nomination for Virginia governor, באתר AP, 9 ביוני 2021 (באנגלית)
- ^ לורה ווזלה, Youngkin to skip marquee debate over moderator’s donation to Clinton Bush Haiti Fund, באתר וושינגטון פוסט, 12 ביולי 2021 (באנגלית)
- ^ זאק מונטלרו, McAuliffe, Youngkin unload in feisty final Virginia debate, באתר פוליטיקו, 28 בספטמבר 2021 (באנגלית)
- ^ וורן פיסק, Youngkin shifts position on the legitimacy of Biden's election, באתר PolitiFact, 19 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ זאק מונטלרו, Youngkin continues call for ‘audit’ of election machines in Virginia, באתר פוליטיקו, 5 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ שרה רנקין, Trump’s false election claims in focus in Va. governor race, באתר AP, 8 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ ג'ואן גריב, Virginia’s Republican candidate for governor treads a slippery political path, באתר הגרדיאן, 5 בספטמבר 2021 (באנגלית)
- ^ ג'וליה מנצ'סטר, Pence headlines fundraiser for Youngkin in Virginia governor's race, באתר The Hill, 19 באוגוסט 2021 (באנגלית)
- ^ קווין סקנלאן, Youngkin calls pledge to flag 'carried' at Jan. 6 rally 'weird and wrong', באתר ABC News, 15 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ לורה ווזלה, Biden to campaign with McAuliffe in home stretch of Virginia governor’s race, באתר וושינגטון פוסט, 21 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ אלכס סיץ-ולד, In Virginia, Republicans see education, curriculum fears as a path to victory, באתר NBC News, 17 באוקטובר 2021 (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, מכה לביידן: המועמד הרפובליקני ניצח בבחירות למושל וירג'יניה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2021
- ^ יואב קרני, הלילה שבו האדימה וירג'יניה הכחולה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2021
- ^
אלחנן שפייזר, מכה לדמוקרטים בארה"ב: רפובליקני זכה בבחירות למושל וירג'יניה, בעיתון מקור ראשון, 3 בנובמבר 2021
- ^ ניו יורק טיימס, המועמד הרפובליקאי גלן יאנגקין ניצח בבחירות למושל וירג'יניה, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2021
