בית הכנסת הגדול (ירושלים)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת, בית כנסת ראשי  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1982 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1982 |
| קואורדינטות | 31°46′33″N 35°13′00″E / 31.77579°N 35.21662°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת הגדול | |
  | |
בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה. מאז חנוכתו, בשנת 1982, בית הכנסת הגדול משמש מרכז רוחני ודתי שמושך אליו תיירים ומבקרים בעיקר בשבתות ובחגים, אז מתקיימות בבית הכנסת תפילות סדירות וחגיגיות. באולם הכניסה של בית הכנסת מוצג אוסף מזוזות מרשים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בשנת 1923 פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב מאיר, קריאה להקמת בית כנסת מרכזי וגדול בירושלים ההולכת ומתפתחת. בשנת 1958 נחנך היכל שלמה שכלל גם בית כנסת, שהיו שראו בו הענות לקריאה להקמת בית כנסת מרכזי בירושלים. אולם, עם השנים בית הכנסת קטן-המידות לא ענה על צורכי המתפללים והמבקרים שהלכו והתרבו ככל שהתפרסם בית הכנסת. לאחר כמה שנים הוחלט להעביר את התפילות לאולם הכניסה הגדול של "היכל שלמה", אך הקהל התרבה בקצב מהיר, ורבים סברו שיש לבנות בית כנסת מרכזי שיהווה חלק מן החיים הדתיים של ירושלים, וכן שיהיה בית כנסת גדול שיוכל לקלוט אליו מספר רב של מבקרים ומתפללים.
לשם כך יועד המגרש הצמוד להיכל שלמה. התורם להקמת הבניין היה סר אייזיק וולפסון, שתרם גם את הכסף לבניית היכל שלמה. אדריכלי המבנה היו מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן, שתכננו גם את בית הכנסת ישורון. עבור האדריכלים זו הייתה הזדמנות ליישם תוכניות בנייה רבות שבמקור תוכננו עבור 'ישורון'. הקבלן היה מתתיהו ליפשיץ. הרוח החיה מאחורי בניין בית הכנסת היה ד"ר משה אברהם יפה, שהקים את היכל שלמה ושימש שנים רבות כיושב ראש הוועד הפועל של היכל שלמה.
פרט לתרומתם המרכזית של הזוג וולפסון מאנגליה, ששמם קבוע ברחבה החיצונית של בית הכנסת, השתתפו תורמים רבים נוספים שסייעו בהקמת המבנה ושמותיהם חקוקים על קיר בסמוך למדרגות העולות אל אולם התפילה. בני הזוג וולפסון הקדישו את המבנה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה ולחללי צבא ההגנה לישראל.
אבן פינה לבית הכנסת הונחה ביוני 1969[1].
חנוכת בית הכנסת הגדול נערכה בט"ו באב ה'תשמ"ב-1982. בבניית בית הכנסת הושקעו כ-18 מיליון דולרים.
לאורך השנים הושחת בית הכנסת מספר פעמים בגרפיטי וכתובות מחאה בגנות ישראל, מנהיגיה ומדיניותה. כך למשל בליל יום כיפור ב-2002[2], ב-2003 וב-2004.[3][4]
עיצוב בית הכנסת ועיטוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת הגדול תוכנן כבית כנסת אשכנזי; נוסח התפילה ובמיוחד נוסחיהם של החזנים המקצועיים שעברו לפני התיבה היה אשכנזי. רק צורת הישיבה בבית הכנסת, שבו 2,000 מקומות, הזכיר בית כנסת ספרדי: המתפללים יושבים כשגבם אל הקיר ופניהם אל בימת הקריאה בתורה, וזה בשביל לשלב את התרבויות של בני העדות השונים לשם אחדות ישראל. בקומת הכניסה של בית הכנסת נמצא בית כנסת קטן בשם "חזון עובדיה" המשמש את המתפללים בנוסח הספרדים (ובו הרב עובדיה יוסף היה מתפלל בקביעות מדי שבת, ומשום כך נקרא בית הכנסת על שמו).
באולם התפילה רחב הידיים, שעיצובו מוקפד ומדויק, ישנם מספר פרטים בולטים: חלונות ויטראז' רבים המקיפים את מקומות הישיבה, ובמיוחד חלון הוויטראז' הגדול והצבעוני מעל ארון הקודש בחזית האולם. ויטראז' זה עוצב על ידי האמנית רגינה היים, והוא משלב בתוכו פסוקים, ציורים, האותיות א' - י', תמונות ושמותיהם של אבות האומה.
שאר הפרטים בבית הכנסת, גדולים כקטנים, עוצבו בידי האדריכלים: הנברשות, הסמלים שתלויים על עזרת הנשים, המושבים, ארון הקודש והפרוכות שעליו, ואפילו אולם השמחות שבקומה התחתונה.
לפני ארון הקודש ניצבת במה שמשמשת בשבתות ובחגים את המקהלה שמלווה את החזן. ליד מקומותיהם של חברי המקהלה ניצבים שני כיסאות השמורים לרבנים הראשיים לישראל (הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף), שפוקדים את המקום באירועים רשמיים וחגיגיים. מולם ניצבים שני כיסאות המעוטרים בסמל המדינה ובדגל ישראל ומיועדים לראשי המדינה.
במרכז האולם, מעל בימת הקריאה בתורה, תלויה נברשת במשקל שלושה וחצי טונות. היא מורדת ומנוקה אחת לשנה. משני צידי הבימה ניצבים שני כיסאות: האחד לרב בית הכנסת והשני לחזן הראשי של בית הכנסת.
המבנה גרר ביקורות שהתייחסו לפנים הבניין, שמעוטר בלוחות שיש, בנברשות זכוכית, בוויטראז'ים צבעוניים ובעבודות עץ מגולף. ביקורות אלו התבטאו בקיצוניות במאמר מאת העיתונאי יצחק טישלר, שכותרתו "ליהודים הייתה אורה": "סמל למתעשרים החדשים של ישראל. סמל לחברה שאינה יודעת להבחין בין יופי לפאר. סמל למדינה, שהחליטה להדהים את העולם בכל שטח ובכל מחיר (...) ולכן לא חשוב הסגנון. לא חשובה האמת הנובעת מן החומר"[5].
אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזנים ומקהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1982 התמנה החזן נפתלי הרשטיק, חזן בעל שם עולמי (ששימש כחזן גם בהיכל שלמה ב-1981 שנה לפני הקמת בית הכנסת הגדול), לחזן הראשי הראשון של בית הכנסת. במשך תקופת כהונתו של נפתלי הרשטיק בבית הכנסת הגדול בירושלים, הלחין ועיבד עשרות מנגינות ורצ'יטטיבים לתפילות שנערכו שם (בשיתוף פעולה עם ריימונד גולדשטיין) למקהלת בית הכנסת (בניצוחו של אלי יפה) והתווה סגנון תפילה ייחודי המשלב את החזנות המסורתית על כל גווניה עם כיווני מוזיקה עדכניים, תוך הקפדה על פרשנות מדויקת ונאמנות למילה הכתובה ולנוסח התפילה. רבים האומרים כי 'תקופת הזוהר' של בית הכנסת הגדול הייתה בזמנים בהם נפתלי הרשטיק שימש שם בחזנות. הוא היה החזן הראשי של בית הכנסת במשך שלושים שנה עד לפרישתו ב-2010.
אחרי הרשטיק, התמנה החזן חיים אדלר לשמש כחזן הראשי. במהלך הזמן התמנה לחזן משנה אברהם קירשנבוים (תלמידם של נפתלי הרשטיק ואלי יפה).
לאחר סיום החוזה עם אדלר, התמנו החזנים אברהם קירשנבוים והחזן צבי וייס לשמש כחזנים הראשיים. כיום שניהם חזני בית הכנסת הגדול.
מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים מורכבת משלושים איש. המנצח הוא אלי יפה, בנו של משה אברהם יפה, מייסד בית הכנסת. המעבד של המקהלה הוא ריימונד גולדשטיין.
מרבית היצירות המפורסמות והמוזיקליות בהן המקהלה והחזן משתמשים בתפילות בשבתות ובמועדים הן יצירותיהם נפתלי הרשטיק וריימונד גולדשטיין.
כיום חזן בית הכנסת הגדול הוא צבי וייס.
מתפללים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין המתפללים הרבים הפוקדים את בית הכנסת, בולטים דמויות ציבור ידועות במדינת ישראל ובראשן הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו, הרב ישראל מאיר לאו (הרב הראשי לשעבר, כיום רבה של תל אביב), הרב יצחק יוסף (בן הרב עובדיה יוסף), ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא מדינת ישראל לשעבר שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין, נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג ועוד. הדבר מוסיף ללאומיות ולממלכתיות השוררים בבית הכנסת.
חזן בית הכנסת כיום הוא צבי וייס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראובן גפני, "מקדש מעט - בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים", יד יצחק בן-צבי, 2004, עמ' 101-115.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת הגדול- זמני תפילה בבית הכנסת הגדול בירושלים באתר בית כנסת
- גילי סופר, הכי קרוב לאלוהים: בתי כנסת בירושלים, באתר ynet, 24 בספטמבר 2004
- רונה בלאס וקנין, הסידור שלהם הוא ספר תווים, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
בית הכנסת הגדול (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כינוס ראשי קהילות ובתי־כנסת בתפוצות ייפתה ביום א' בהיכל שלמה בירושלים, הצופה, 18 ביוני 1969
- ^ אפרת וייס, גרפיטי נגד הכיבוש רוסס בבית הכנסת הגדול בירושלים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2002
- ^ נמרוד קמר - נמרוד ק׳ מואשם בהסתה, מגזין מעין
- ^ כתובות נאצה בגנות ישראל רוססו על בית הכנסת הגדול בירושלים, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2004
- ^ כל העיר, 27.8.82