לדלג לתוכן

ביטחון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על אזרחיה ועל ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים, כגון ארגוני טרור ומדינות עוינות[1]. הביטחון הלאומי מושתת על שלל מרכיבים המקנים למדינה את היכולת להגן על עצם קיומה, על עצמאותה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בקרב אומות העולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

במקרה של מדינת ישראל, מעמדה במזרח התיכון הוא כזה, ששאלת הביטחון הלאומי עמדה בראש סדרך העדיפויות של כל הממשלות מיום הקמתה, ועוד קודם לכן. משנות ה-50' התפתחו שתי אסכולות בנושא, המקיפות כמה וכמה נושאים הקשורים לבעיית הביטחון הלאומי הישראלי: תפקיד השלום וסיכוייו, הבחנה בין סוגי משטרים בעולם הערבי, תפקיד הנשק הבלתי-קונוונציונלי אם בכלל, אופיו של הצבא והגיוס לצבא, מעמדו החברתי-תרבותי של הצבא ושל שאר זרועות הביטחון, ועוד.[2]

אמצעים לשמירת הביטחון הלאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעים לשמירה על הביטחון הלאומי כוללים:

הגורמים העיקריים העוסקים בביטחונה של מדינה הם משרד הביטחון, משרד החוץ והצבא, שלצידם או במסגרתם פועלים גורמים נוספים, כגון גופי מודיעין, תעשיות ביטחוניות ועוד.

בישראל, המופקדת על שמירת הביטחון הלאומי היא מערכת הביטחון, ובתוכה צה"ל, המוסד והשב"כ, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי ועוד, וכמו בכל מדינה אחרת, קל וחומר מדינה דמוקרטית, כל זרועות הביטחון כפופות לדרג המדיני.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גרשון הכהן, מה לאומי בביטחון הלאומי?, הוצאת משרד הביטחון, 2014, עמ' 20.
  2. ^ משה ליסק ודן הורוביץ, מצוקות באוטופיה - ישראל: חברה בעומס יתר, תל אביב, עם עובד 1990, פרק 6
  3. ^ מוטי גלוסקה, על סמכות, אחריות, מרות וכפיפות - בעקבות דו"ח ועדת אגרנט (עמ' 787-814), ‏ספטמבר 2023
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא ובנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.