המצאה
המצאה היא פתרון חדש ובלתי צפוי לבעיה או קושי בעולם המוחשי, הנהגה על ידי אדם הנקרא "ממציא". עם זאת, המצאה עשויה גם להיות חידוש שאינו מהפכני הבנוי מרעיונות הקיימים כבר.
המצאות נחשבות לאחד ממנופיה הגדולים ביותר של הכלכלה, ומדד ראשון במעלה בקביעת מידת ההתפתחות האנושית.
מושגים
בפרקטיקה בתחום הפטנטים ובחוק הפטנטים קיימת הבחנה בין המילה "המצאה" למילה "אמצאה": לראשונה יש משמעות של תהליך מחשבתי שמוביל לאמצאה, דבר מוגמר ומוגדר כגון מוצר או תהליך.[1] זאת להבדיל מתגלית, שהיא בבחינת הסרת הלוט מעל דבר קיים בעולם המוחשי, שהיה בלתי ידוע עד כה. פעמים רבות נכרכת תגלית בהמצאה: לדוגמה, גילוים של גלי הרדיו הביא להמצאות רבות המנצלות תגלית זו לקשר רדיו לשם העברת קול, תמונה ונתונים למרחקים גדולים. בדרך כלל יישומה של המצאה מגולם בחפץ מוחשי, אך לפעמים היא מתגלמת בדמות שיטה או תהליך ייצור חדשניים לחפץ ידוע. דוגמה לכך היא שיטת דיואי לקטלוג ספרים בספריות.
השפעתן של המצאות
בין ההמצאות יש כאלה שהשפעתן ממוקדת בתחום מסוים, ואין הן מורגשות מחוץ לאותו תחום. להמצאות אחדות השפעה מרחיקת לכת על רווחתם ואורח חייהם של בני האדם. העולם התעשייתי המודרני נולד בעקבות המצאות ושכלולים טכנולוגיים אשר תרמו לרווחת היחיד והחברה.[2]
המצאות בעלות השפעה רבה:
- המצאת הדפוס, שהחלה את מהפכת הדפוס.
- מנוע הקיטור ומכונת הטווייה, שהחלו את המהפכה התעשייתית.
- המצאת הטלגרף והטלפון במאה ה-19 איפשרו תקשורת מיידית בין מקומות מרוחקים.[3]
- המצאת הרדיו בראשית המאה ה-20 הפסיקה את התלות בכבלים פיזיים עבור תקשורת. היא אפשרה ליצור קשר מילולי מיידי ובין-יבשתי ללא תשתית של כבלים.[3]
- המצאת הטלוויזיה במחצית המאה ה-20 איפשרה להעביר תמונות וסרטים למיליוני צופים.[3]
- המכונית, ששינתה במידה ניכרת את ניידותו של האדם על-פני היבשה.
- הטלפון הסלולרי, שהעניק לאדם יכולת תקשורת כמעט בלתי מוגבלת במקום ובזמן.
תהליך ההמצאה
חשיבה יצירתית היא המקור של כל ההמצאות הגדולות והחשובות.[4]
עם זאת, ההמצאה אינה תהליך פשוט. תומאס אלווה אדיסון, מגדולי הממציאים, אמר: "המצאה מורכבת מאחוז אחד של כישרון ומתשעים ותשעה אחוזים של זיעה".
חשיבה המצאתית שיטתית היא מתודולוגיה לחקר מציאת פתרונות יצירתיים וחקר היצירתיות. אחת הדרכים להגיע להמצאה היא דרך תהליך של ניסוי וטעייה יחד עם הסקת מסקנות.
חממות להמצאות
עד המאה ה-19 הייתה יצירתן של המצאות פעולה אינדיבידואלית של הממציא בבית המלאכה או במעבדה שלו. מאז הולכת מלאכת ההמצאה והופכת לתהליך ממוסד הנעשה בגופי מחקר ופיתוח גדולים, על ידי קבוצות של חוקרים ומהנדסים.
בתי גידול בולטים להמצאות:
- זירוקס פארק
- מעבדות בל
- מרכזי המחקר של חברת יבמ (נכון לשנת 2008 יבמ מחזיקה בשיא מספר הפטנטים כבר 15 שנים ברציפות).[דרוש מקור]
גוף מרכזי בישראל שעיסוקו מחקר ופיתוח הוא חברת "רפאל" (לשעבר רפא"ל – רשות פיתוח אמצעי לחימה).[דרוש מקור]
בשלהי המאה העשרים נעשה עיסוק נרחב בהמצאות במסגרת מפעלי היי-טק, ובפרט בחברות הזנק (סטארט-אפ).
במדינת ישראל עוסק משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעידודן של חברות העוסקות בפעילות שיש בה פריצת דרך טכנולוגית, באמצעות המדען הראשי של המשרד. מקור מימון נוסף למיזמים מסוג זה הוא קרנות הון סיכון. בקידום מחקר ופיתוח בתחום הביטחוני עוסק מפא"ת.
רישום המצאה
בעל המצאה רשאי בדרך כלל לבקש ולקבל עליה פטנט, שהוא זכות קניינית המוענקת על ידי סמכות רישוי הקניין הרוחני בטריטוריה שבה מבקש בעל ההמצאה הגנה. בישראל הסמכות הזו נמצאת בידי רשות הפטנטים. הזכות הקניינית ניתנת לפרק זמן מוגבל, בדרך כלל 20 שנה מיום שהגיש עליה בקשה לפטנט. בתקופה זו זכאי בעל הפטנט לניצול בלעדי של המצאתו. יש ממציאים המתנגדים למערכת הפטנטים ומשתפים את המצאותיהם ללא רישום פטנט (למשל המצאות שמפורסמות באתר "פטנטים חופשיים").
במדינות מסוימות ניתן לבקש ולרשום על ההמצאה זכויות של מדגם תועלת, שהוא סוג אחר של קניין רוחני, מעין פטנט סוג ב', שניתן לרישום בפרק זמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר פטנט.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ד"ר אלכסנדר צ'רנובלסקי, חשיבה המצאתית שיטתית ופתרון בעיות טכנולוגיות, קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב
- מתן סטמרי "שניים אוחזין באמצאת שירות – זה אומר אני המצאתיה וזה אומר אני המצאתיה" אתר משפט ועסקים 30.12.2020.
קישורים חיצוניים
- אמנון ברזילי, הטיל שנחת בחדר הניתוח, הארץ, 30.12.04.
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: האם קצב ההמצאה האנושית עולה או יורד?, באתר "הידען"
- לשכת המדען הראשי, מחקר ופיתוח תעשייתי, באתר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
- topic/invention-sociology המצאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
המצאות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ גלסברג, אפלבאום ושות', המצאה או אמצאה (2012)
- ^ קציעה אביאלי-טביביאן (2003). מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- ^ 1 2 3 שמחה גילעם (2004). תקשורת תקבילית ותקשורת ספרתית. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
