שלום רוזנפלד (רב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־13:12, 2 באוגוסט 2024

רבי שלום הלוי רוזנפלד (תק"ס, 1800 - כ' בחשוון תרי"ב, 15 בנובמבר 1851), היה רבה של קמינקה, ואבי חסידות קמינקה. מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ.

ביוגרפיה

נולד ברווה לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מבאר. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "הגראף מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את הש"ס^[1]. בבחרותו למד אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי שלמה קלוגר.

לפני גיל 13 התארס לחנה גולדה בתו של רבי נפתלי נתן הירש, "הגרף מקראשוב", צאצא לרבי צבי הירש מבולחוב. לאחר נישואיו התגורר בראווה עד שנת תקפ"ב, אז התקבל לכהן ברבנות יאריטשוב. לאחר 15 שנה, מונה לרבה של קמינקא.

הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי שלום מבעלז. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.

הוא נהג לרקוד "מצווה טאנץ" בניגון מיוחד. הניגון מושר עד היום כ"מצווה טאנץ" בחסידות באבוב, שאדמו"ריה הם צאצאיו^[2].

בנו היחיד רבי יהושע, מילא את מקומו ברבנות קמינקא.

בשנת תשמ"ג, יצא הספר אוהב שלום ובו דברי תורתו ומעשיות עליו.

קישורים חיצוניים

דוד הלחמי, רבי שלום הלוי רוזנפלד אב"ד קמינקה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רפ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
שלום רוזנפלד (1800-1851), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ספר זרעא קדישא עמודים שצ"ג שצ"ד.
^ הנה קישור לניגון המצווה טאנץ אצל הרבי הנוכחי מבאבוב

[1] ספר זרעא קדישא עמודים שצ"ג שצ"ד.

[2] הנה קישור לניגון המצווה טאנץ אצל הרבי הנוכחי מבאבוב

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''שלום רוזנפלד''' ([[תק"ס]], [[1800]] - [[כ' בחשוון]] [[תרי"ב]], [[1852]]), היה רבה של [[קאמיאנקה בוזקה|קמינקה]], ואבי [[חסידות קמינקה]]. מגדולי תלמידיו של רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]].
+רבי '''שלום הלוי רוזנפלד''' ([[תק"ס]], [[1800]] - [[כ' בחשוון]] [[תרי"ב]], [[15 בנובמבר]] [[1851]]), היה רבה של [[קאמיאנקה בוזקה|קמינקה]], ואבי [[חסידות קמינקה]]. מגדולי תלמידיו של רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]].
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב[[רווה-רוסקה|רווה]] לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מ[[באר (אוקראינה)|באר]]. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "ה[[גרף (תואר אצולה)|גראף]] מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את ה[[תלמוד|ש"ס]]. בבחרותו למד אצל רבי צבי הירש חריף ואצל רבי [[שלמה קלוגר]].
+נולד ב[[רווה-רוסקה|רווה]] לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מ[[באר (אוקראינה)|באר]]. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "ה[[גרף (תואר אצולה)|גראף]] מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את ה[[תלמוד|ש"ס]]{{הערה| ספר זרעא קדישא עמודים שצ"ג שצ"ד.}}. בבחרותו למד אצל רבי [[צבי הירש הלר|צבי הירש חריף]] ואצל רבי [[שלמה קלוגר]].
 לפני גיל 13 התארס לחנה גולדה בתו של רבי נפתלי נתן הירש, "הגרף מ[[קראשוב]]", צאצא לרבי צבי הירש מבולחוב. לאחר נישואיו התגורר בראווה עד שנת [[תקפ"ב]], אז התקבל לכהן ברבנות [[יאריטשוב]]. לאחר 15 שנה, מונה לרבה של קמינקא.
-הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי נפתלי מרופשיץ, לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי [[שלום מבעלז]]. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.
+הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]], לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי [[שלום מבעלז]]. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.
-הוא נהג לרקוד "[[מצווה טאנץ]]" בניגון מיוחד. הניגון מושר עד היום כ"מצווה טאנץ" ב[[חסידות באבוב]], שאדמו"ריה הם צאצאיו.
+הוא נהג לרקוד "[[מצווה טאנץ]]" בניגון מיוחד. הניגון מושר עד היום כ"מצווה טאנץ" ב[[חסידות באבוב]], שאדמו"ריה הם צאצאיו<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=syA3BDOd1ic הנה קישור] לניגון המצווה טאנץ אצל הרבי הנוכחי מבאבוב</ref>.
 בנו היחיד רבי יהושע, מילא את מקומו ברבנות קמינקא.
 בשנת [[תשמ"ג]], יצא הספר אוהב שלום ובו דברי תורתו ומעשיות עליו.
+==קישורים חיצוניים==
+* {{חכמי ישראל|291|רבי שלום הלוי רוזנפלד אב"ד קמינקה}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296414305171|שלום רוזנפלד (1800-1851), הלוי}}
+== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:רוזנפלד, רב}}
 [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
-[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
+[[קטגוריה:רבנים חסידים]]
+[[קטגוריה:אבות בתי דין]]
+[[קטגוריה:ילידי 1800]]
+[[קטגוריה:נפטרים ב-1851]]