הצגת המקור של הדף "שלום רוזנפלד (רב)"

רבי '''שלום הלוי רוזנפלד''' ([[תק"ס]], [[1800]] - [[כ' בחשוון]] [[תרי"ב]], [[15 בנובמבר]] [[1851]]), היה רבה של [[קאמיאנקה בוזקה|קמינקה]], ואבי [[חסידות קמינקה]]. מגדולי תלמידיו של רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]].

==ביוגרפיה==
נולד ב[[רווה-רוסקה|רווה]] לגביר יעקב יוסף וליענטא בת הרב יהושע צבי העשיל מ[[באר (אוקראינה)|באר]]. נקרא על שם אבי אביו, שכונה "ה[[גרף (תואר אצולה)|גראף]] מראווה". בצעירותו נחשב לעילוי, וכונה "העילוי מראווה". בגיל 9 כבר סיים את ה[[תלמוד|ש"ס]]{{הערה| ספר זרעא קדישא עמודים שצ"ג שצ"ד.}}. בבחרותו למד אצל רבי [[צבי הירש הלר|צבי הירש חריף]] ואצל רבי [[שלמה קלוגר]].

לפני גיל 13 התארס לחנה גולדה בתו של רבי נפתלי נתן הירש, "הגרף מ[[קראשוב]]", צאצא לרבי צבי הירש מבולחוב. לאחר נישואיו התגורר בראווה עד שנת [[תקפ"ב]], אז התקבל לכהן ברבנות [[יאריטשוב]]. לאחר 15 שנה, מונה לרבה של קמינקא. 

הוא היה אחד משני גדולי תלמידיו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]], לצד רבי חיים מצאנז. כמו כן נסע לחצרו של רבי [[שלום מבעלז]]. הוא לא כיהן באופן רשמי כאדמו"ר, אך בהיסטוריה החסידית הוא נחשב ל"צדיק", ואמרותיו ומעשיות עליו, מודפסות ונאמרות עד היום על ידי חסידים. הוא נודע בחריפותו, ודברי תורה ומשלים רבים שלו מתובלים בהלצות, אשר נחשבות על ידי חסידים כסודות עליונים.

הוא נהג לרקוד "[[מצווה טאנץ]]" בניגון מיוחד. הניגון מושר עד היום כ"מצווה טאנץ" ב[[חסידות באבוב]], שאדמו"ריה הם צאצאיו<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=syA3BDOd1ic הנה קישור] לניגון המצווה טאנץ אצל הרבי הנוכחי מבאבוב</ref>.

בנו היחיד רבי יהושע, מילא את מקומו ברבנות קמינקא.

בשנת [[תשמ"ג]], יצא הספר אוהב שלום ובו דברי תורתו ומעשיות עליו.

==קישורים חיצוניים==
* {{חכמי ישראל|291|רבי שלום הלוי רוזנפלד אב"ד קמינקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296414305171|שלום רוזנפלד (1800-1851), הלוי}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:רוזנפלד, רב}}
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]
[[קטגוריה:ילידי 1800]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1851]]