קרן הארנונה

קרן הארנונה היא קרן שהוחלט להקימה במסגרת חוק ההסדרים לשנות התקציב 2023–2024, כך שכל רשות מקומית בישראל (מלבד יהודה ושומרון שם לא ניתן להחיל את החוק מסיבות משפטיות) תעביר לקרן 10%–28% מההכנסות השנתיות של הארנונה שנגבתה מעסקים. הכסף יחולק לעידוד בנייה למגורים ברשויות בעלות מעמד כלכלי נמוך, בהתאם לפרמטרים של היקפי בנייה למגורים. על פי הנטען בהצעת החוק, מטרת החוק היא לעודד בנייה למגורים על חשבון בנייה לעסקים, ובכך לחזק את ערי הפריפריה ולקדם את פתרון בעיית משבר הדיור בישראל.

ראשי השלטון המקומי מתחו ביקורת נוקבת על הצעת החוק. לטענתם, הקרן לא תסייע לפתרון משבר הדיור. הקרן תלאים את כספי הרשויות המקומיות, ותפגע בהכנסותיהן של ערים עם יותר מרכזי תעשייה, עסקים ושטחי מסחר גדולים, ובכך 'תעניש' רשויות שהשקיעו בפיתוח אזורי מסחר ותעשייה. מתנגדי הקרן טוענים שעל המדינה לדאוג לפתרון משבר הדיור, ושמטרת החוק היא החלשת השלטון המקומי.

פרק זה בהצעת החוק ההסדרים אושר, והוא הפך ל"חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור), התשפ"ג-2023".

היסטוריה חקיקתית

הארנונה שנגבית מעסקים בישראל גבוהה משמעותית מהארנונה מדירות מגורים. יש הטוענים שעובדה זו מדרבנת את ראשי הרשויות המקומיות להעדיף בנייה למטרות מסחר ולא למגורים, ובכך לצמצם את היצע הדיור בישראל ולהחמיר את משבר הדיור.

הצעת החוק שיזמו פקידים במשרד האוצר בשנת 2016, בעת כהונת ממשלת ישראל ה-34, וקודמה במסגרת חוק ההסדרים על ידי ועדת הכספים בראשות משה גפני, ביקשה להתמודד עם בעיה זו על ידי הלאמת סך מסוים מהכסף הנגבה מהארנונה מעסקים, וחלוקתו לפי מספר היתרי הבנייה הניתנים בכל רשות מקומית בישראל. פקידי האוצר ניסו לקדם רפורמה דומה בעת כהונת ממשלת ישראל ה-36, אך שר האוצר אביגדור ליברמן סיכל את הניסיון.

ניסיון נוסף נעשה בעת כהונת ממשלת ישראל ה-37 בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ב-24 במאי 2023, הקמת קרן הארנונה אושרה במליאת הכנסת, במסגרת אישורו של חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023.

עיקרי הצעת החוק

אלו עיקרי הצעת החוק כפי שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה:

• המענק שתקבל רשות מקומית בגין כל היתר בנייה של דירת מגורים שהנפיקה החל משנת 2021 יעמוד על סך של 1,850 ש"ח, ועל כל היתר כזה בין השנים 2018–2020 המענק יעמוד על 1,000 ש"ח.
• הנתח שייגבה מהכנסות הרשויות המקומיות מהגידול השנתי בארנונה עסקית, יעמוד על 28% ביחס לשנת הבסיס של 2022. ברשויות מקומיות המדורגות באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאליות ייגבה שיעור של 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.
• רשות מקומית שהכנסותיה מארנונה עסקית לא גדלו בשנה מסוימת ביחס להכנסות מארנונה עסקית בשנת 2022, לא תפריש באותה שנה כספים לקרן. מסכום ההפרשה של כל רשות מקומית יופחת סך המענקים שהרשות הייתה צריכה לקבל באותה שנה.
• האפשרות של הקרן לצבור עודפי כספים תוגבל, כך שלא תהיה אפשרות למועצת הקרן להשתמש בכספים עודפים לטובת מטרות אחרות. במקום זאת, תישאר יתרת הכספים בקרן לצורך העברת מענקים בשנים הבאות.
• מועצת הקרן תורכב מ-7 חברים, בהם, בין היתר, נציג משרד האוצר, נציג משרד הפנים, נציג משרד ראש הממשלה, נציג ציבור, יו"ר הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות, ונציג הרשויות המקומיות שייבחר "בהליך שבו תינתן לכלל הרשויות המקומיות החברות בו האפשרות להצביע".

הדיון הציבורי

ביקורת

ראשי השלטון המקומי ביקרו את הצעת החוק וטענו כי הגם שמשרד האוצר מבקש לאזן את חלוקת תשלומי הארנונה בין הרשויות, מאחר שהמימון יגיע מהפרשת כספי ארנונה שאינה למגורים, המשמעות היא שערים עם פעילות מסחרית ענפה יפרישו את עיקר התקציב, מה שיפגע בהכנסותיהן, ויבוא על חשבון טיפוח ופיתוח העיר, תוכניות חינוך, בריאות ורווחה בעיר, ועוד. מתנגדי הקרן אומרים שזהו תפקידה של המדינה לדאוג לפתרון משבר הדיור, ולמעשה מענישים את הרשויות בגלל ההצלחה שלהן. בשלטון המקומי חוששים כי החוק יפגע ביכולת של העיריות לספק שירותים מוניציפליים. לטענתם, לא מתפקידם לדאוג למקורות תקציביים לפתרון המשברים לאומיים והכסף צריך להגיע מהאוצר ומתקציב המדינה.

ביקורת נוספת על הצעת החוק מתמקדת בסעיף לפיו "רשות מקומית ביהודה ושומרון לא תעביר בפועל כסף לקרן – גם אם הסכום שהרשות הייתה צריכה להפריש, יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה – היא לא תפריש כספים לקרן". כלומר, רשויות ביהודה ושומרון לא יעבירו כספים לקרן הארנונה, אך תהיינה זכאיות לקבל ממנה את המענקים עבור היתרי הבנייה שיינתנו שם. מתנגדים רבים מבקרים סעיף זה, ומציינים שאין סיבה מהותית שכל הרשויות בישראל – גם החלשות והעניות ביותר – יחויבו להפריש לקרן כחלק מהעלייה שלהן בארנונה העסקית, ואילו הרשויות ביו"ש, שמצבן הכלכלי טוב יותר ממספר ערים בישראל, יהיו פטורות מחובה זו. מתנגדים נוספים טוענים שסעיף זה יעודד בנייה עסקית ביהודה ושומרון יותר מאשר בשאר חלקי הארץ, גם באזורים חלשים, ובכך יפגע גם ברשויות החלשות כלכלית עוד יותר. כמו כן נטען כי מהקרן צפויים להרוויח יישובים כמו רמת גן ופרדס חנה-כרכור ולהפסיד יישובים כגון בית שאן ומצפה רמון, באופן המנוגד לצדק חלוקתי.

במחאה על קידום החוק, פתחו הרשויות המקומיות בשביתה ביום שני, 15 במאי 2023. השביתה נמשכה גם למחרת, אך מערכת החינוך הוחרגה ממנה.

תגובה לביקורת

במענה לביקורת השיב מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר כי יש בעיה משפטית לגבות את דמי הארנונה מרשויות ביו"ש, ונקבע כי תשלומים שיצטרכו להעביר לקרן יקוזזו עם תשלומים המגיעים להן מהקרן. כמו כן, טען ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס כי הוא "לא זוכר רפורמה שהשיח הציבורי לגביה הפך מתמיכה נלהבת להתנגדות נחרצת תוך מספר קצר כזה של חודשים. כשהצגתי אותה בעבר, קיבלתי שבחים מכלכלנים ומהעיתונות הכלכלית. אני מופתע מהשינוי החד הזה".

קישורים חיצוניים

• יובל ניסני, ‏הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?, באתר גלובס, 14 במאי 2023
• סערת חוק קרן הארנונה מגיעה להצבעה בוועדת כספים- הצטרפו לשידור החי, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 05:24:28)