עטרת
עֲטֶרֶת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי אפרים, המשתייכת למועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן 1.5 ק"מ דרומית מערבית לרוואבי וכ-5 ק"מ מזרחית להתנחלות נווה צוף, סמוך לכביש חוצה בנימין.
| |
 עטרת
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 698 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 716 תושבים |
(למפת גוש דן רגילה)   עטרת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
| http://www.ateretnet.net | |
מקור השם
עריכה
בתחילה נקרא היישוב החדש נווה צוף ב', עקב סמיכותו ליישוב נווה-צוף הקיים. בהמשך התקבל השם "עטרת", בזיקה לשמה של העיר המקראית עֲטָרוֹת שבנחלת שבט אפרים[3]. זאת, בשל הסמיכות לכפר עטארה, המשמר שם זה.
גאוגרפיה
עריכה
היישוב ממוקם על הר בגובה 698 מטר, כאשר ממערב לו נמצאות רק גבעות נמוכות ממנו. מעטרת ניתן להשקיף על השפלה ועל מישור החוף של ישראל מחיפה בצפון ועד לעזה בדרום, וניתן לראות ממנו גם את הים התיכון. עטרת ממוקמת סמוך לכביש 465 - כביש חוצה בנימין.
אקלימה של עטרת הוא אקלים סובטרופי ים תיכוני, Csa לפי שיטת קפן. הקיץ בעטרת חם ויבש, והחורף קר וגשום. פעם בכמה שנים יורד בעטרת שלג.
הקמת היישוב
עריכההתיישבות ראשונית
עריכה
החלטת ממשלה ראשונה בנושא הרחבת היישוב נווה-צוף התקבלה ב-20 בדצמבר 1978[4]. ההחלטה הספציפית על הקמת היישוב החדש בשם "עטרת" כ־5 ק"מ דרום-מזרחית לנווה-צוף נרשמה בתאריך 6 בדצמבר 1981[5]. בעידודו ובתמיכתו של אריאל שרון ששימש באותה עת שר ההתיישבות[6]. היישוב בפועל הוקם באוגוסט 1981, על ידי שלוש משפחות דתיות אשר אליהן הצטרפו כבר בשנה הראשונה 8 משפחות נוספות[7].
שלבים בהתפתחות היישוב
עריכה- בשנת 1998 ביוזמת קבוצת תושבי עטרת הוקמה ישיבה תיכונית מוזיקלית: ישיבת כינור דוד.
- היישוב ידע תקופה קשה בשנים 2000–2002, כתוצאה מהידרדרות במצב הביטחוני במהלך האינתיפאדה השנייה. ביולי 2001 הובא למקום ביוזמת המועצה גרעין חיזוק של מספר משפחות מישיבת בית אל.
- בשנת 2006 מוקמו ביישוב 7 קרוואנים חדשים, שאוכלסו במהלך 2007.
- בתחילת 2008 החל ביישוב מבצע של מכירות יחידות דיור מסוג 'אשקובית', לתושבי היישוב, שגרו עד כה בשכירות. בנוסף, נבנו בשנה זו 10 יחידות דיור זמניות המיועדות לאכלוס על ידי קליטת חוץ.
- בשנת 2010 מנה היישוב 100 משפחות.
- ב-2011, אז חגג היישוב 30 שנה להקמתו, התחיל פרויקט בניה חדש ביישוב על ידי "אמנה". הפרויקט תם לקראת סוף 2013
- ב-2018 החל לראשונה להיבנות מבנה קבע לבית הכנסת ביישוב, בניית השלב הראשון הסתימה במהלך חורף 2021
- ב-2021 החלה בניית שכונה חדשה בראש ההר על ידי חברת אמנה. בשלב הראשון הונחו יסודות ל-14 יחידות דו-משפחתיות מתוך פוטנציאל בניה של כ-100 יחידות בשכונה.
- ב-22 ביוני 2023 ערבים מהכפר אום צפא הסמוך החלו בהפרות סדר של יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וצמיגים בוערים על כביש היציאה מהיישוב. לאירוע לא הגיעו כוחות צה"ל, וכוחות דלים מצוות הביטחון של היישוב נאלצו להתמודד שעות רבות בניסיון הדיפת כמות הפורעים הגדולה ללא סיוע צה"ל.
שכונות
עריכה- שכונת באר זית
- בני חשמונאי
- הנביא שמואל
- שכונת התכלת
- מעלה הדס
אוכלוסייה
עריכהאוכלוסיית עטרת מורכבת כולה מיהודים השייכים לזרם דתי-לאומי, כשמרבית המשפחות הן משפחות צעירות עם ילדים. רוב תושבי עטרת ילידי הארץ. כמחצית מתושבי היישוב הבוגרים הם בעלי תארים אקדמיים[8]. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב[9].
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעטרת:
הנהלת היישוב
עריכההיישוב מנוהל בידי מזכירות של חמישה חברים (כולל יו"ר מזכירות) הנבחרים מדי שנה על ידי תושבי היישוב ופועלים בהתנדבות, ומזכיר היישוב.
אתרים תיירותיים
עריכה
- "קלעת אל-אסד – פסל האריה" – פסל השוכן לצד הכביש, למרגלות היישוב. פסל טבעי זה, בו לא נגעה יד אדם, מהווה דוגמה לתצורות הסלעים והאבנים באזור זה. לפי מסורות ערביות קדומות במקום זה נהרג לוחם יהודי גיבור. יש הטוענים כי זהו מקום נפילתו של יהודה המכבי.
- מעיין עטרת – המעיין שופץ בשנת 2013 ודרך הגישה אליו נסללה מחדש. במעיין ישנן שתי בריכות – בריכה עמוקה ובריכה רדודה, שולחנות פיקניק וספסלים.
- חורשת תמר – חורשה בשולי היישוב, בלב החורשה ישנם פינות ישיבה, ערסלים, מתקן לאפיית פיתות (טאבון) ושולחנות פיקניק. בשולי החורשה ישנו בור גדול מסוייד ומטויח שבתקופות קדומות שימש ככל הנראה לאחסון.
- יער אום צפא
- אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים
- אתר ארכאולוגי מתקופת המשנה
כלכלה ושירותים
עריכהתעשייה ומסחר
עריכהבעטרת קיים אזור תעשייה קטן, הכולל נגרייה, מפעל מוצרי מתכת ומספר מחסנים.
פועלת ביישוב חנות מכולת. בנוסף פעמיים בשבוע ביישוב פתוחה ירקניה.
שירותי בריאות
עריכהביישוב פועל סניף קופת-חולים "לאומית". ניתן לקבל בסניף שירותי רופא משפחה, רופא ילדים ואחות. שירותי רפואה דחופה ניתן לקבל בסניף טר"ם בעיר מודיעין. בנוסף, ביישוב נמצא בכוננות אמבולנס וצוות חובשי מד"א מחברי היישוב.
תחבורה
עריכהאוטובוס קו 468 של חברת אגד תעבורה עובר דרך היישוב מספר פעמים ביום ומחבר אותו לירושלים ולמודיעין. מועצה אזורית מטה בנימין מפעילה מערך הסעות תלמידים לבתי ספר אזוריים. ביישוב 2 תחנות אוטובוס. עקב דלות יחסית של התחבורה הציבורית, ביישוב מקובלת תנועה בטרמפים, כולל פורום יישובי לאיתור יעדים נדרשים.
מוסדות תרבות וחינוך
עריכה
בתי-ספר
עריכההמוסד החינוכי העיקרי ביישוב הוא ישיבת כינור דוד, ישיבה תיכונית במגמה תורנית מוזיקלית ומדעית.
היישוב מספק מסגרות חינוכיות לגילים 0–6 שנים, באמצעות קבוצות מעון עד גיל 3 וגני ילדים ברמות טרום-טרום-חובה, טרום-חובה וחובה. בית הספר היסודי אליו משתייכים ילדי עטרת ממוקם בנווה צוף. חטיבת ביניים לבנים נמצאת בבית-אל וחטיבה לבנות ביישוב נריה. בנוסף ישנו ביישוב גן חינוך מיוחד לילדי האזור.
פנאי
עריכה
ביישוב מתקיימות פעילויות תרבות וניתנים שירותי תרבות שונים לכל הגילים. ביניהם:
שירותי דת
עריכהבהיותו יישוב דתי, חברי עטרת משקיעים בשירותי דת שונים. ביישוב פועלים 3 בתי כנסת (בית כנסת מרכזי, בית כנסת ספרדי ובית כנסת תימני "עטרתימן"). ביישוב פועל מקווה נשים, מקווה גברים, תלמוד-תורה לגילאי גן ובית הספר, מערך שיעורי תורה לכל הגילים בימי חול, בשבתות ובחגים, קבוצת הדף היומי. רב היישוב הוא הרב עזריאל אריאל (בנו של הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן לשעבר).
בשנת 2018, לאחר שנים ארוכות של גיוס כספים החלה בנייתו של מקווה גברים ביישוב, ולקראת סוף השנה, הוא נחנך.
בחודש ספטמבר 2014 הונחה אבן הפינה לבנין בית הכנסת "אהבת ישראל" שישלב בתוכו מקום תפילה לכל העדות ביישוב.
באוקטובר 2018 החלה הבניה בפועל, בניית שלב א של הפרויקט הכוללת את בית הכנסת המרכזי הסתיימה בחורף 2021 ובהמשך נערך היישוב לבניית שלב ב שיכלול לובי משותף ובית כנסת ספרדי ותימני
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר היישוב עטרת
- עטרת באתר המועצה האזורית מטה בנימין
עטרת (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יהושע, ט"ז, ב'–ה', יהושע, י"ח, י"ג.
- ^ 334 - הת/3 – 20/12/78 – הרחבת היישוב נווה צוף (נבי סלח) על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום. "מחליטים: הועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית רושמת לפניה את הודעת היו"ר כי במסגרת תוכנית אב להקים אשכול יישובים או שכונות קהילתיות באזור נווה צוף, יעלה בקרוב על הקרקע גרעין שני לשם מימוש המדיניות בדרך הרחבת המקום והקמתו של יישוב קהילתי."
- ^ 310 - (הת/12) – 6/12/81 – עטרת (נווה צוף ב'). "מחליטים: בהמשך להחלטה מס. הת/3 של הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, מיום כ' בכסלו תשל"ט (20/12/78) בעניין הרחבת נווה צוף על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום – הוועדה להתיישבות רושמת לפניה את ההודעה בעניין הקמתו של היישוב בשם עטרת בנקודת ציון מרכזית 167156, כ-5 ק"מ מדרום מזרח לחלמיש."ועדת שרים להתיישבות, באתר ארכיון המדינה, עמ' 4
- ^ יורם שיאון, ממעין חרוד עד ירושלים, יורם שיאון
- ^ עטרת, באתר מועצת יש"ע
- ^ [1] נתוני מפקד אוכלוסין משנת 2008
- ^ «Peace Now-CBS» [2] שלום עכשיו